משחק מקדים: הסצנות הלוהטות בטלוויזיה
מבלים את ולנטיינ'ז די לבד? משועממים מחיי המין? סתם חרמנים? אז למה שלא תטעמו את סצנות הסקס הכי טובות שנראו בטלוויזיה בשנים האחרונות. זה יותר טוב משוקולד, מבטיחים
טוב, גם בארץ עוד יש כמה טרחנים ששולחים לנציב תלונות הציבור של הרשות השנייה מכתבים נזעמים כל יום-יומיים בנוגע לתחת של עפר שכטר או לצדודית השד של מיה דגן (שיתלוננו על איכותו, לא על צדודיתו!), אבל אף אחד לא ממש סופר אותם. להפך, ישראל - עם רקורד טלוויזיוני שמרחיק לכת לימי "פלורנטין", בפרק שבו שולבו סצנות סקס נועזות לצד ההודעה על ההתנקשות ברבין - דווקא מחזיקה במנטאליות אירופית בכל הקשור למין ולייצוגו על מסכינו השונים.
כמה מוזרה העובדה שדווקא בארצות הברית, המעצמה התרבותית החופשית הגדולה בעולם, חיים כל כך הרבה אנשים שרוצים להגביל לאחרים את התכנים שהם צורכים, מבחינת מהות ומבחינת שפה, וכמה בוטה היא הצביעות העולה מהפרמטרים של המיון, מקביעת מה מותר להראות ולהשמיע ומה אסור.
האוונגליסטים של המדינות מוכות הטורנדו והגזענות שברצועת התנ"ך (טקסס, קנזס, מיזורי ודומותיהן), הצדקנים שמקימים "קואליציות הורים נגד קללות בפריים-טיים" חדשות לבקרים והגלמים הרפובליקנים שמתרוצצים במסדרונות הקונגרס ומאשרים עוד ועוד סנקציות וצנזורות מהזן שהקואליציות הללו משווקות - כל אלה זורמים עם פצלוחי ראש, ניקורי עיניים ועינויים קשים ב"24", אבל מצטלבים בזעם וזועקים חמס כשאורח בתוכנית של קונאן אובריאן פולט בתמימות "Fuck".
אם העובדה שדווקא בארה"ב המודרנית והמתקדמת פשיסטים תרבותיים שכאלה זוכים לפתחון פה ולמידת השפעה כה גדולה נראית לכם מוזרה, אז הנה עובדה מוזרה עוד יותר: דווקא ארצות הברית, באמצעות רשתות הכבלים והלוויין האיכותיות שלה ואי אלו נפשות אמיצות שפעלו עבור המטרה במהלך השנים (שדרן הרדיו הווארד סטרן, הקומיקאי לני ברוס), סללה את הדרך עבור מתירנות טלוויזיונית וניפקה תכנים מנתצי טאבואים, בעיקר מכיוון שרשתות הכבלים שלה כמעט לא נתונות לפיקוח ציבורי.
עזבו לרגע את "ניפ/טאק" המוגזמת, את הסקס הנשי מעורר התיאבון של "ישנן בנות" ועוד מלוא החופן סדרות מתירניות ששוטפות את מסכינו - פועל יוצא של רשתות הכבלים הקטנות יותר (FX, שואוטיים, A&E ועוד), המתחרות זו בזו במפלס הפרובוקציה.
רשת הכבלים שסללה את הדרך עבור כל השאר היא כמובן HBO, המלכה האם שיצרה מציאות חדשה וקבעה רף חדש למה שאפשר ואי אפשר להראות, תוך כדי חתירה בלתי פוסקת לאיכות ולעומק: "דדווד", "הסופרנוס", "אהבה גדולה", "קרניבל", "אוז", "רומא", "עמוק באדמה", "סקס והעיר הגדולה", "דם אמיתי" ו"מלאכים באמריקה", אולי הדוגמה הטובה ביותר. סדרה על איידס בפריים-טיים שיש בה אקטים הומואיים מפורשים למדי ואף, רחמנא ליצלן, בולבול חשוף שמגיח לו פה ושם? לכו חפשו את זה בסי.בי.אס של 2003.
אבל למרות ההקדמה האקדמית משהו, לא בניתוחים תרבותיים של התקשורת האמריקאית עסקינן, אלא באותו עונג שאנחנו מפיקים מאקטים טלוויזיוניים מחרמנים. החלטנו, בקיצור, לדרג את שמונה סצנות הסקס המשובחות שהופיעו על מסכינו במהלך השנים כשירות מיוחד עבור אלו שיבחרו לחגוג את ולנטיינ'ז דיי הקרב כשהם דולים את הקטעים האמורים
ומכיוון שאיש לא מתעניין בהיסטוריה של העניין (סצנת הסקס הראשונה שכללה קונדום היתה ב"קגני ולייסי" ב-86'), בפרטי טריוויה (סצנת הסקס ההומואי הראשונה הופיעה ב"שלושים ומשהו" ב-89') ושאר בקוריוזים (סצנת הסקס הלסבי הראשונה הופיעה ב"באפי קוטלת הערפדים" ב-2003), נתמקד בעיקר בשנים האחרונות עמוסות הזיונים.
עם זאת נציין, בשביל לסגור עניין, שלפני כחודש נקבעה היסטוריה כשבאופרת הסבון "כשהעולם מסתובב" התרחשה סצנת הסקס ההומואי הראשונה במה שנקרא בארה"ב דיי-טיים טי.וי. כבוד.
הסצנה: קייט וסויר מזדיינים בכלוב.
לוקיישן: "אבודים".
האמת היא שכלל אין צורך להרחיב. הכותרת הזו מספיקה לשלוש-ארבע שנים של פנטזיות גם ככה. זה שג'וש הולווי ואוונג'לין לילי הם שתי דוגמאות משובחות של המין האנושי כולכם כבר יודעים. אבל מה שקורה כשהאחרים מכניסים את שתי היצירות האלה לתוך כלוב אחד זה כבר מעבר למשובח - זה אלוהי.
שהות משותפת בכלוב, כמו שרוב חובבי התאבקות ברחבי העולם יודעים, היא בדרך כלל ערובה לאקשן, וסויר את קייט לא מאכזבים. על אף העובדה שלא ממש רואים שום דבר וש"אבודים" משודרת באיי.בי.סי ולפיכך מחויבת לכללי התנהגות מגבילים, מדובר בסצנה לוהטת לגמרי, שד או לא שד. לעזאזל, אתם מסוגלים לדמיין איך ייראה הילד של שני היפיופים האלה?
ולפרטים: החזה העירום והמשורג של סויר, החזייה המלוכלכת של קייט וליטר וחצי של זיעה טרופית.
הסצנה: המלך הנרי השמיני ואן בוליין משתגלים ביער.
לוקיישן: "שושלת טיודור".
האקט נקטע באבו - כשהנרי עומד לגמור, אן דוחפת אותו הצדה כדי שלא יכניס אותה חלילה להיריון. הנרי עדיין נשוי בשלב הזה לקתרין מאראגון, מלכתו האומללה וחשוכת הזיונים. או.קיי, אז מצד אחד אן עושה בשכל ומחזיקה את השליטה בידיה, אבל מצד שני היא עושה את הטעות החמורה בחייה: קטיעת האקט שנייה לפני שהמלך בא על סיפוקו כמוה כמטח מים קפואים על האשכים המלכותיים שלו, ויעיד על כך התקף הזעם שלו שמגיע מיד אחר כך. כאב הביצים של הנרי עוד יוביל אותו לקצץ למישהי את הראש.
ולפרטים: רואים את הציצי של אן, את התחת של הנרי מציץ שיפוצניק-סטייל ואת העלווה הירוקה של היער הבריטי שבו הם משתגלים. על הכיפאק בסך הכל.
הסצנה: כמעט כל אחת ב"ישנן בנות".
לוקיישן: "ישנן בנות", אלא מה.
ולפרטים: מכירים את הביטוי "השאירו מקום לדמיון"? או.קיי, אז ב"ישנן בנות" הביטוי הזה נזרק לפח, נשלח לגריסה והוחזר לשימוש מחודש כבד החזייה שג'ני שכטר מקלפת מעצמה ברגעים אלו ממש. במילים אחרות - חוץ מקלוז-אפ של פונאני בשעת מעשה תזכו להכל. אם אלוהים הוא אישה, כפי שבחורות טוענות לעתים, סביר להניח שהיא לסבית.
הסצנה: ג'וליה מקנמארה ואוליביה לורד חולקות מיצים.
לוקיישן: "ניפ/טאק".
מעשי אונס, אורגיות, בגידות לרוב, גילוי עריות, סקס עם חיות ויותר אקטים נקרופיליים מבציור של הירונימוס בוש - בעולם ההזוי של "ניפ/טאק" יש הכל, ובהגזמה הפראית השמורה לבעלי אישיות גבולית.
לא בחרנו, עם זאת, בדוקטורים הנכבדים טרוי ומקנמארה לקטגוריה, מפני שעצם פעולת הסינון והמיון של אלפי האקטים הסוטים שלהם אחראים השניים (טוב, בעיקר טרוי) נראתה לנו מעייפת.
חוץ מזה, לשכב עם גופה נרקבת זה לא הכי רומנטי ובהחלט לא מתאים לוולנטיינ'ז דיי, והאייטם על "ישנן בנות" השאיר תיאבון למשהו תמים יותר שיערב שתי נשים: ג'וליה (ג'ואלי ריצ'רדסון), אשתו לשעבר של ד"ר שון, ואוליביה לורד (פורשה דה רוסי, לסבית במציאות ובת הזוג של אלן דג'נרס), עמיתתה לעבודה ולסדינים.
מעשה האהבה ביניהן, באורח מאוד לא אופייני לסדרה הסופר-מוקצנת, מעודן למדי ומתאר בעיקר את החלק הנשיקתי של הלאב-מייקינג. בדרך כלל, עבור גברים לפחות, התמקדות בנשיקה היא בעייתית כשאתה מגיע עם ציפיות לסצנת סקס לסבית, אבל במקרה דנן - בייחוד כי שתי הנשים הם יאמי בשל ומטורף - מדובר בשמחה נטו.
ולפרטים: קמצוץ ציצי, ירך עירומה והרבה אנחות. לא מי יודע מה, כאמור, אבל בעלי טעם טוב יעריכו את התענוג היוקרתי והמשובח שהקב"ה, בחוכמתו האינסופית, העניק לעולם כשיצר את שתי הנשים היפהפיות הללו.
הסצנה: ננסי בוטווין מרביצה תורה באסטבן, ראש העיר טיחואנה וברון סמים מקסיקני.
הלוקיישן: "העשב של השכן".
קודם כל חובה להבהיר שמרי לואיז פרקר היא מתנת האל לאנושות. ברצינות - יש מישהו שלא חושב שהיא כליל השלמות? כננסי בוטווין, עקרת הבית שהופכת לדילרית ואחר כך לברונית סמים של ממש, היו לפרקר כמה וכמה סצנות לוהטות במהלך ארבע העונות המופרעות של "העשב של השכן".
אבל שום דבר לא התקרב לסדרת המפגשים הפסיכיים שננסי מקיימת עם אסטבן החתיכי, ראש עיר, ראש קרטל וג'נטלמן. אז מה היה לנו? סשן הצלפות לפני הסקס, שתיית תה אפרודיזיאק מהאמזונס ומספר קיצוני למדי שמלווה אותו, ולקינוח - כי בלי קצת דם זה לא בועט מספיק - פצע מדמם בראשו של אסטבן שמכתים את הכריות הלבנות בזמן שהוא וננסי משתרללים. זה גם הזמן לתת ל"עשב של השכן" ציון לשבח על פועלה המתמיד, לאורך השנים, לניפוץ טאבואים. וד"ש לדילדו של מיטל דוהן.
ולפרטים: הציצי של פרקר קופץ לומר מה המצב (חיכינו שלוש עונות וחצי לפול-פרונטל!), והישבן המתוק שלה קורץ לשלום ונעלם. ומה עם אסטבן, אתן שואלות? ובכן, הכל טוב, חוץ מזה שיורד לו דם מהראש.
הסצנה: ג'ייסון סטקהאוס משחק עם עצמו.
לוקיישן: "דם אמיתי".
קצרה היריעה מלתאר את כל מעשי הזימה המתרחשים בחמשת הפרקים של "דם אמיתי" שזכינו לראות עד כה, אבל נדמה שדמות אחת - ג'ייסון סטקהאוס (ריאן קוונטן), הרד-נק החתיך, המטומטם ואח של סוקי (אנה פאקווין) - קשורה כמעט לכולם. ג'ייסון, כך הולך ומתברר, מכור למין, עבד ליצרים שלו - חולשה שחוזרת לתת לו נגיחה בפרצוף כשהוא שותה מבחנה שלמה של דם ערפדים בפרק הרביעי.
דם ערפדים, או V בקיצור, משמש מעין ויאגרה על אסיד. ג'ייסון - כראוי לדביליותו הרבה - מוריד כמות לא הגיונית של הסם כשהוא נעצר על ידי השריף ומובל לניידת. התוצאה - אוננות כפייתית שנמשכת כיממה והבהלתו של ג'ייסון (על ידי טארה המסורה, המאוהבת בו מילדות) לבית החולים כדי שינקזו לו את האיבר (אללה יסתור). הסצנה לא היתה נכנסת לרובריקת ה"סקס טלוויזיוני מחרמן לחג האוהבים" לולא מסירותה הרומנטית המרגשת של טארה, שאף החזיקה לו את היד בעת פעולת הניקוז הזוועתית. כן, לאהבת אמת אין גבולות.
ולפרטים: לא רואים שום דבר, אבל הטקסט מספיק: "הו אלוהים, ג'ייסון! זה... זה סגול! אתה חייב ללכת לבית חולים... ג'ייסון, זה נראה כמו חציל!".
הסצנה: מרקוס אנטוניוס וקליאופטרה משתגלים לנגד עיניהם של כמה משרתים בני מזל.
לוקיישן: "רומא".
גם "רומא", כראוי למוצאה האריסטוקרטי (HBO והבי.בי.סי), מתגאה בשלל מעשי אלימות וסקס אקזוטיים, מכריתות ראש מסוגננות ועד סשני גילוי עריות בקרב בני האצולה. לא בחרנו את אחד מהאקטים הסוערים של אטיה המילף המרושעת (פולי ווקר) או של בתה אוקטביה החרמנית (קרי קונדון), ואפילו לא את אלו של גאיה הסוערת, מנהלת בית הבושת שבה נותן טיטוס פולו באלימות.
לא, בחרנו עבורכם את קליאופטרה הנאווה וקצוצת השיער (לינדזי מרשל), שקודם מכשפת את יוליוס קיסר באמצעות יופייה הפתייני ואחר כך גם את מרקוס אנטוניוס, במהלך שיוביל למותם.
הסצנה שבה משתגלים השניים כשהם שיכורים מכוח, מסוממים מתשוקה וכמעט טובעים בעושר המנוון של הממלכה המצרית, משובחת במיוחד - בעיקר הודות לעובדה שמגוון משרתיה של קליאופטרה פשוט עומדים ומסתכלים. אין כמו קהל כדי לעורר את התוצרת של בנאדם.
ולפרטים: יש קצת ציצי, יש הרבה פלבולי עיניים תשוקתיים ויש קהל. מה עוד צריך?
הסצנה: צ'רלי והאנק מקבלים הפתעה רטובה.
לוקיישן: "קליפורניקיישן".
כראוי לסדרה שכבר בשמה רומזת על עיסוקה המרכזי, גם ב"קליפורניקיישן" החמודה נחשפים הצופים לאוסף רחב ומגוון של אקטים מיניים - מהסקסי (כמו בפרק שבו מיה לואיס בת ה-16 רוכבת על האנק ומרביצה לו) ועד המופרך לחלוטין - כמו בפרק שאת הרגע המרכזי שלו בחרנו לרשימה זו.
בפרק 10 של העונה הראשונה, שנקרא "שלישיית השטן", פוגשים האנק (דיוויד דוכובני) וצ'רלי (אוון הנדלר) במכון אגרוף איזו כוסית שפעם יצאה עם האנק. הם נפגשים איתה שוב בערב, אחרי שהיא מפוצצת את האנק באימון, וצ'רלי מכריח את חברו להצטרף לאורגיה משולשת.
האנק, שעדיין כואב מהמכות שחטף, לא ממש מבסוט מכל העניין, אבל מסכים בכל זאת. ממש ברגע שבו צ'רלי והבחורה מגיעים לשיא נכנסות לבית קארן ומרסי - האחת אקסיתו של האנק והשנייה אשתו בנפרד של צ'רלי - שהחליטו להפתיע את הבנים. התוצאה? אלוהים ישמור. בואו רק נגיד שזה כולל נוזל ספציפי ונדיר למדי שמושפרץ על צ'רלי אל מול פרצופה הנדהם/מזועזע של מרסי. וואו.
ולפרטים: הם לא באמת נדרשים עכשיו, נכון?
נא להמתין לטעינת התגובות
