העברית מככבת ב"הרפתקה בחולות"
ספרם של איריס ארגמן ואלכס פז, שרואה אור בהוצאת מטר מצליח להנגיש לבני הנוער את תל אביב של ימי המנדט, וללמד משהו על ההבדלים בין העברית של אז לשפה המדוברת של ימינו. חוץ מזה, מדובר בספר שפשוט כיף לקרוא
ענבר מחליטה להיענות למודעה, הכתובה בנוסח מיושן וכוללת הערות משונות, שעיקרן הוא מסירת המכתב בתיבה אדומה בקרן רחוב. על אף השוני שבדבר (או אולי בגללו) היא כותבת לאורי, שפרסם את ההודעה ומשאירה את המכתב במקום המבוקש. לשמחתה היא מקבלת מכתב תגובה וזוהי תחילתה של התכתבות מסעירה ומבלבלת.
מה כה מיוחד בהתכתבות בין שני ילדים שיכול להיות בסיס להרפתקה? ענבר אינה יודעת שהעיתון בו מצאה את מודעת ה"חבר לעט" הוא עיתון "דבר לילדים", שהודפס לפני שבעים שנה. המכתבים החוזרים שהיא מקבלת מאורי כתובים בעברית של התקופה וכפי שהיא נתקלת במכתביו במילים שאינה מבינה, גם אורי לא מכיר את מהות המילים מסנג'ר ואינטרנט, בהן היא משתמשת.
מכיוון שאינה מצליחה להסביר לעצמה את פשר האירועים, נעזרת ענבר בסבתה שמסכמת את העניין במשפט "בחיים, הכל יכול לקרות". אף על-פי הפער העצום בין הילדים, נוצר קשר מיוחד בין השניים ואורי מציע לענבר להצטרף אל החבורה שלו לפגישה סודית בה הם מתכננים להוציא לאור כתב-עת של ילדים. היא נענית וחברתה נועה, השותפה לסוד, מצטרפת אליה למגדל המים בת"א לפגישה.
כפי שיכול לקרות רק בחופש הגדול, כנראה, ענבר נשאבת אל תוך עולמם של אורי וחבריו; תל אביב של תקופת המנדט הבריטי ומאבקי "ההגנה". המעבר מעולמה של ענבר לעולמה של תל אביב בתקופת המנדט נעשה באמצעות חבל התלוי במגדל המים, על פי חוקיות "מפתח מעבר" המקשר בין עולמות.
ארגמן ופז רקחו סיפור נהדר במובנו הפנטסטי. המפגש בין עולמות כה שונים מתאפשר ללא שום הסברים פרט לאותה הצהרה של הסבתא. כוחו של הסיפור בכך שהוא מצליח להעלים את פער הזמן גם בקרב בני הנוער הציניקנים ביותר. ההרפתקה של אורי וענבר אינה מבקשת להסביר את עצמה ואינה מתנצלת על טשטוש הגבולות בנימוקים מייגעים.
לשונו של הסיפור נעה בין מושגים עכשוויים וכאלו שכבר אינם ברי-שימוש. העברית היא הגיבורה הגדולה של סיפור בלשי זה, החל מהמודעה בעיתון ועד הדרך בה משוחחים אורי וענבר על החולות, כשהיא חוזרת בזמן אל תקופתו. גיבורה מרשימה עוד יותר היא העיר תל-אביב. פרט לכך שהיא מקום ההתרחשות בהווה ובעבר, הספר רווי באזכורים של מקומות ורחובות בעיר ומהווה הומאז' לחגיגות המאה לעיר.
הספר מבקש להיות בלשי ולעיתים אכן עומד במשימה זו. המתח והסקרנות המובילה את עלילות הדמות הראשית פועלים היטב על הקורא. יחד עם זאת, המעבר
ההרפתקה המיוחלת קצרה במיוחד ואינה דרמטית כפי שניתן היה לצפות. דווקא החזרה להווה והחשש מחוסר היכולת לחזור דרמטיים יותר מההרפתקה עצמה. אך בעצם כל שקורה לאחר המעבר בזמן אינו מסעיר או מותח דיו. אם היו המחברים מעניקים לתל-אביב של פעם רוחב יריעה, ייתכן שהספר היה מצליח להגביה עוף.
"הרפתקה בחולות" פותח צוהר לעולם קסום של סיפורי הרפתקאות ישראליים ונוכריים. הוא מספק חוויית קריאה עם רגעי מתח והנאה, למרות תחושת החמצה מסוימת בחלקו האחרון. חזרתה הביתה של ענבר משמחת לנוכח השינוי שחל בעולם הממשי והקורא לא יכול שלא לחייך, כממתיק סוד, שכן הוא ואף אחד זולתו, השתתף בהרפתקה סודית בתל אביב של לפני שבעים שנה.
איריס ארגמן ואלכס פז, הרפתקה בחולות, הוצאת מטר, עורכת: נעה סמלסון, 112 עמודים, 58 ש"ח
נא להמתין לטעינת התגובות
