ראשי » תרבות » תיאטרון ובמה » תיאטרון

הקרב על בית צבי בעיצומו

הגירעון התקציבי עצום, הבוגרים לא מצליחים להשתלב בתעשייה, עובדים מפוטרים, משכורות מקוצצות. בית הספר "בית צבי", פעם המוסד הנוצץ ביותר להכשרת שחקנים ואמנים בארץ, בקריסה. "אנחנו בצעדים אחרונים למנוע פשיטת רגל", מודים חברי הוועד ומפנים אצבע מאשימה כלפי המנהל המיתולוגי גרי בילו, שימיו במקום ספורים

אילו הסתמכנו על הדימוי של בית הספר למשחק הגדול בארץ "בית צבי", שנחשב למוסד הכשרת התיאטרון היוקרתי בישראל, היינו ודאי מדמיינים שברגעים אלה נולד בו דור חדש של שחקנים, שזוכים לשיעורים הטובים ביותר, רגע לפני פריצה לבמות הגדולות. אלא שבפועל הדבר המרכזי שנולד בבית הספר בשנה החולפת הוא בעיות. הרבה בעיות.

המרכזית שבצרות שנחתו על בית הספר היא גירעון מצטבר של יותר משני מיליון שקלים וחצי. הניסיונות לצמצם אותו השפיעו באופן חמור על העובדים ועל התלמידים: הנגרייה והמתפרה נסגרו, עובדים רבים פוטרו, בוצע קיצוץ בשכר ההנהלה, ומספר ההפקות צומצמו. וכאילו לא די בכל אלה, אחרי 27 שנים בבית הספר, רגע לפני קריסה אפשרית, המנהל המיתולוגי ומי שבתקופת ניהולו צצו רבות מהבעיות הנ"ל, גרי בילו, ככל הנראה בדרך החוצה.

אלו זמנים קשים למוסד, רחוקים מאוד משנות הזוהר שלו. בית הספר הוקם בשנת 1961, ונחשב בעבר למייצר כישרונות הבמה הגדול של ישראל. ריטה, ליאור אשכנזי, דפנה רכטר, אלון אופיר ועוד רבים וטובים עשו שם את צעדיהם הראשונים.

אבל במקביל לפריחה הגדולה של בוגרי בית הספר, לרבים מהם היתה ביקורת על מנהל המוסד. אף אחד לא מערער על העובדה שהוא האיש שהפך את "בית צבי" לאחד מבתי הספר הטובים בארץ. אך הן תלמידים לשעבר והן בכירים בוועדה הציבורית שמנהלת את המקום, מפנים כלפיו אצבע מאשימה על המצב הרעוע.

"הוא שרדן בן שרדן", אומר אחד העובדים הבכירים בבית הספר, "לא משנה מה תעשה איתו ואיפה תשים אותו, איכשהו הוא ייצא מזה. פעם 'בית צבי' היה לעונג, היום הוא בושה. חודשים העסק הזה הולך ומידרדר ומתפרק. כל חברי ההנהלה מעריכים אותו, אבל באותה מידה רובם גם חושבים שהגיע הזמן שלו ללכת הביתה".

חבר אחר קיצוני יותר. "נעשו ניסיונות של יושב ראש ההנהלה מולי דור להביא מישהי שתגייס כספים, והוא הוציא אותה מדעתה", הוא אומר, "פשוט לא הגיוני ולא מתקבל על הדעת האופן שבו האיש הזה פועל".

הביקורת כלפי המוסד ומנהלו היא לא רק כלכלית. בשנים האחרונות הצליחו רק מעט מבוגרי בית הספר להשתלב בצמרת תעשיית הבידור בארץ. מי שהתמזל מזלו מצא את עצמו בעיקר בתוכניות ריאליטי כמו "גריז" (ובהם גם הזוכים שחר ישי ורויטל זלצמן) או ב"כוכב נולד" (עדי כהן), ומעט מאוד על הבמות.

מספר בוגרים ממחזור 2008 השתלבו בשנה שעברה ב"הבימה", אך מתי מעט יגיעו למעמד כמו של בוגר "בית צבי" איתי טיראן. הסיבה? "כמעט כל אחד שרוצה להתקבל לבית הספר מתקבל", מסביר גורם בכיר בתעשיית התיאטרון. "מצד אחד, נחמד שנותנים הזדמנות לכל אחד, אבל מן הצד האחר, כשהם מסיימים ללמוד, אין לרובם עבודה. גם המוכשרים באמת סובלים מכך, הם נגררים מטה על ידי חסרי הכישרון".

ב"בית צבי" כנראה הבחינו בבעיה, ובעקבותיה החליטו השנה לקצץ במספר התלמידים שיתקבלו לשנה הראשונה. "בשנת 2009 הם קיבלו 100 תלמידים במקום 120", מספר גורם אחר. "אני לא יודע עד כמה זה יכול לעזור במצב הנוכחי של בית הספר, אבל זה בהחלט עדיף".

ויש מי שמסביר את הנפילה המקצועית בבעיות תזרים המזומנים. "זה לא סוד שיש קשיים בגלל חוסר כספים,

ולכן המערכת יורדת ויורדת ומתפקדת פחות", מסביר סמי קידר חבר הוועד המנהל של בית הספר. "ככל שעושים יותר הפקות, התלמידים יוצאים מוצלחים יותר, וכשאין - התלמידים יוצאים מוכנים פחות. גרי רוצה מאוד לעשות יותר ויותר, והרשויות מקצצות לו ברגליים. כשמקצצים זה פוגע בכולם, ומטבע הדברים מצב הרוח לא נעים".

בעיות התקציב, מסכימים כולם, הן שהחלו את ההידרדרות ואף העמידו את המוסד בסכנת סגירה בתחילת 2008. רק תקציב חירום שהעבירה עיריית רמת גן איפשר את המשך הפעילות, אבל לא שינה משמעותית את המצב. את השנה האחרונה סיימו בבית הספר בגירעון של 150 אלף שקל, שהצטרף לגירעון מצטבר של יותר משני מיליון שקל וחצי.

"המצב הכלכלי לא טוב, וכפי שזה נראה עכשיו, לא בטוח שהוא יהיה טוב יותר", הסביר גורם המעורב בפרטים. "אבל בלי קשר לאופן שבו סיימו שם את השנה, מבחינת התקציב, החליטו להתאים את עצמם למשק ולקצץ. היו חייבים לעבור שם תהליך התייעלות, ולכן העובדים בנגרייה ובמתפרה שוחררו, והעובדים התבקשו לקצץ בשכרם. צפויים כל מיני שינויים בתקציב כדי להימנע מפשיטת רגל ולא להיקלע למצב לא נעים".

למרות צרות העבר, חברי הוועד הבכיר עסוקים ביום שאחרי, או נכון יותר, ביום שאחרי בילו. "אני לא רוצה לדבר על גרי, עד שהוא לא יקבל החלטות אישיות", אומר בקצרה יושב ראש הוועד המנהל מולי דור, שמסרב להרחיב בנושא. ואילו חבר הוועד המנהל חיים צ'סלר מציין: "גרי עושה מה שהוא רוצה לא מהיום ולא מאתמול, והוא צריך להתחיל לשמוע להנהלה. בשבוע שעבר היתה לנו התנגחות באמצע הישיבה. הוא צריך ליישם את מדיניות ההנהלה, ולא ההפך, והבהרתי לו את זה".

גם בכירים בתעשייה כבר אמרו נואש מהמוסד. "בצער רב, ואני אומר את זה בכובד לב, בימיו האחרונים של גרי המצב הוא ההפך הגמור מהימים הטובים שלו", אומר איש תיאטרון ותיק. "מוטב לו שיקום וילך, לפני שיהיה מאוחר".

לא כולם סבורים שהמנהל הוותיק צריך ללכת, אבל גם מי שזוכרים לו חסד נעורים סקפטיים באשר ליכולתו להבריא את המוסד. "גרי הוא פונקציה חשובה", אומר חבר הוועד קידר, "אבל זה לא משהו שכדאי לדבר עליו בשלב הזה. כרגע צריך לעשות סדר, ליישר קווים, ולקוות שיהיה בסדר. אנחנו נילחם בשיניים ונעשה את התיקונים הללו".

אז מה יהיה בהמשך? בימים אלה נשקלים אישים שיחליפו את בילו ויחזקו את בית הספר. פניות רשמיות עדיין לא נעשו, אבל עד כה הועלו שמותיהם של שני מועמדים, משה קפטן ואילן שטרום. קפטן נחשב לאחד הבמאים המובילים בישראל, ובשנים האחרונות ביים עשרות של הצגות, מופעים ומחזות זמר, בין היתר "כנר על הגג", " אבניו קיו" ו"אוליבר טוויסט".

שטרום החל לימודי משחק ב"בית צבי" בשנת 2002, עזב במרוצת השנה השנייה, והשתלב בתוכנית הכשרה לניהול הפקות ובימוי. בשנת 2007 מונה לסמנכ"ל. במקביל לעבודתו הניהולית הוא תרגם כ-15 מחזות וביים יותר מ-20 הצגות והפקות מוזיקליות. "אני לא חושב שיש מישהו שרוצה לראות את המפעל העצום והחשוב הזה נסגר", מסכם אחד מחברי הוועד, "מוטב מאוחר מלעולם לא, רק שלא יהיה מאוחר מדי".
מ"בית צבי" נמסר בתגובה: "בית הספר מעולם לא היה בסכנת סגירה, גם לא בשנת 2008, שבה עמד הגרעון על 220 אלף שקל, שמהווה אחוז זעום מתקציב המוסד. במחצית שנת 2008 נערכה ההנהלה לקיצוץ ולצערנו נאלצנו לשחרר חלק מהצוותים ולקצץ במשכורות.

"המוסד שומר על האיכות ורמת ההוראה והתלמידים אך קיצוץ בהקצבות משרד התרבות גרם להפחתת מספר התלמידים. באשר להשתלבות הבוגרים בתעשייה שחקן גדול הוא איכות המתהווה במשך שנים ולא תואר שאפשר להדביק לכל בוגר טרי, ועדיין בוגרי המוסד משתלבים בצמרת התעשייה ".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...