סרג'נט פפר השחור
"קרטיס", אלבום הבכורה של קרטיס מייפילד, הוא מיתולוגיה אמיתית בעולם המוזיקה השחורה
קרטיס צילום: כריכת האלבום
פעילותו המשמעותית והעיקרית הייתה בין 1965 ל-1974, בהתחלה כמנהיג להקת האימפרשנס ומאוחר יותר כיוצר רית'ם אנד בלוז, סולו-Fאנק, אמן שחור ודתי, נוצרי מאמין, שלקח את השורשים של הבלוז ומזמורי הגוספל שעליהם גדל, והעביר אותם דרך הפריזמה האישית וכישרון הכתיבה, הנגינה וההפקה שלו, לשורה של אלבומים אדירים.
שני אלבומי הסולו הראשונים שלו ניצבים על מדף "יצירות המופת" שלי. קרטיס מייפילד זכור בעיקר בשל "סופר פליי", פסקול שחיבר לסרט "בלאקספלוטיישן" מ-1972, אבל דווקא האלבום הקודם, הסולו הראשון שלו, שנקרא פשוט "קרטיס", ממצה את מגוון הכישורים של האיש.
"If There's a Hell Below, We are All
Going to Go (Don't Worry)", השיר שפותח את התקליט, חשף את עולמו הנפשי של הגאון השחור. בלי פחד ובלי מורא כתב מייפילד ושר על ניצול מיני, סמים, עוני בשכונות העוני של האפרו?אמריקנים, על גאווה שחורה שמבקשת לפרוח ועל הצורך להשתחרר מתדמית ומתחושת הקיפוח השחורה.
הקטע המדהים שפותח את הצד השני של התקליט, "מוב און אפ", שמונה דקות של אנרגיה טעונה, סוחפת ומתפוצצת - הוא אחד מקטעי ה-Fאנק הנפלאים שנוצרו אי פעם. באחת הביקורות כתבו על התקליט: "'קרטיס' של קרטיס מייפילד הוא ה'סרג'נט פפר' של המוזיקה השחורה".
בסופו של דבר, זהו אכן אחד התקליטים המשפיעים והטובים של שנות ה-70, ואת השפעתו של "קרטיס" (שיצא בספטמבר 1970) אפשר להרגיש אצל פרינס ואצל קניה ווסט גם יחד.
"קרטיס", קרטיס מייפילד, 1970
נא להמתין לטעינת התגובות
