ב"חשופים" המציאות עולה על הדמיון
בעונתה השנייה של הטלנובלה היומית נדמה כי היא התקבעה בגבולות העליונים של הז'אנר, אך ראוי כי יוצריה ישכתבו את המציאות התקשורתית של הרגע, וממש כמו בערוץ 10, ישלחו את גלי ארזי להפגין עם שלטים במקום לטייל במזרח

בעונתה הראשונה, היה קצת מתסכל לראות איך רעיון מצוין נפגע על ידי הפורמט שנבחר כדי לממש אותו. אחורי הקלעים של מהדורת חדשות (על היצרים, הקנאה, המרפקנות והדמויות המרירות והציניות) הם נושא משובח לסדרת דרמה. אך כשכל אלה נדחסו בכוח למתכונת של טלנובלה יומית, לא אחת נוצר הרושם שהמהות נדחקה הצידה.
כל השטיקים הרגילים של טלנובלות: עשרות דמויות משנה, נפתולים מופרכים, ניסיונות מאולצים להצחיק ודיאלוגים קלושים ושנכתבו תחת לחץ זמן, גברו על הסיפור הטוב שיכול היה להיות מסופר אם זו היתה סדרה של 9 או 12 פרקים מהודקים.
אך "חשופים" התקבעה, ועושה רושם שכך יהיה גם בעונה השנייה, כמי ששוכנת לבטח בקומות העליונות של הז'אנר. אם יש טלנובלות גורמה, היא כנראה כזאת. אולי זה עניין של תפאורה פחות קרטונית. ואולי זו העובדה שרוב השחקנים לא ממש זוועתיים (זה לא אומר שאין שם כמה מדקלמי צמרת), ושאין יותר מדי רגשי אשמה אחרי הצפייה.
העניין הזה של הניים-דרופינג האובססיבי- היי, הנה רם לנדס בתפקידון אורח מסעיר - מעניק לך את התחושה שאתה באמת שולט ברזי הברנז'ה, ושאתה יכול להשתתף במשחק הניחושים הגדול של "חשופים": למי הם מתכוונים, למי הם רומזים, ואיזו התנהגות דפוקה של דמות בסדרה אפשר להשליך על טאלנט חדשותי מהעולם האמיתי.
הפרק הראשון, ששודר אמש, הציג אתמול בדרך משכנעת למדי, גם אם מוקצנת במודע, שילוב של דילמות עיתונאיות - מה משדרים, מה לא - במערכת לחוצה, עייפה וכמעט לא מתפקדת.
כרגיל בעונה הראשונה, מי שסחבה על כתפיה את החלק האותנטי של העלילה היתה צופית גרנט בתפקיד מרב
הרצון להשיג ציטוטים טובים מעדי הראייה ההמומים, להשיג תמונות חזקות, הדחף לשלוף מהארכיון ראיון גנוז עם הטייס שכנראה נהרג בהתרסקות-רק כדי לדפוק את המתחרים. האנרגיות של המערכת, שמתפוגגות בשנייה שבה מתבררים ממדי הפדיחה המקצועית שנגרמה בגלל חוסר עירנותו של הכתב בשטח. לא רע.
אבל הנה מגיעה הבעיה העיקרית: המציאות השיגה את הבדיה. המופרכות של הטלנובלה נותרה הרחק מאחור בהשוואה להתפתחויות של השבועות האחרונים. הרי די ברור ש"חשופים" מגוללת גרסה מוגזמת ומוקצנת לסיפורה של מהדורת החדשות של ערוץ 10. והנה, ערוץ 10 נאבק פתאום על חייו.
המשכורות של הטאלנטים מקוצצות. הפקות מוקפאות. אנשים הולכים הביתה. מוצאים את עצמם מפגינים למען הישרדותו של מקום העבודה שלהם.
אני חושב שזה קצת יותר מעניין מסיפור על עוד הפסד צורב למתחרים, או מההתחבטויות הרוחניות בגרוש (וכן, אני יודע שהן מוצגות באור מלגלג, כמו שצריך) של גלי ארזי/יעל בר זהר השוהה במזרח הרחוק.
אין לי מושג באיזה קצב כותבים ומצלמים את "חשופים". אבל אם הפקת העונה הנוכחית טרם הושלמה, כדאי מאוד לכותביה לעקוב אחרי מדורי הברנז'ה, להתעדכן אצל החברים ולהסב בתנועה את העלילה בצמוד לאירועים המשונים והמסעירים שפוקדים את מושא ההשראה של הסדרה. גלי ארזי צריכה להפגין עם בריסטול ביד, לא לשלוח קלטות שאנטי מהמזרח.
חשופים, ערוץ הוט 3