מהפרק ראשון של "הטיגריס הלבן"
זוכה פרס בוקר לשנת 2008 רואה בימים אלה אור בעברית בהוצאת פן וידיעות ספרים. "הטיגריס הלבן" מספר את סיפורו של בַּלראם האלוואי, בנו של מושך ריקשה, שחלומו - לברוח מן העוני בכפרו. הוא יוצא למסע לדלהי ובאנגלור, ועושה הכל כדי להגיע לפסגה
הוד מעלתו וֶון ז'יבַּאוֹ
משרד ראש הממשלה
בייג'ינג
בירת האומה רודפת השלום – סין
משולחנו של:
"הטיגריס הלבן"
אדם חושב
וגם יָזָם
מתגורר במרכז הגדול בעולם לטכנולוגיה ומיקור-חוץ
אלקטרוניקס סיטי שלב א' (ממש ליד דרך הוֹסוּר)
בנגלור, הודו
אדוני.
לא אתה ולא אני מדברים אנגלית, אבל יש דברים שאפשר לומר אותם רק באנגלית.
את אחד הדברים האלה לימדה אותי פִּינקי מדאם, מעסיקתי-לשעבר ואשתו-לשעבר של מר אַשוֹק המנוח; ובשעה 23:32 היום, שזה לפני עשר דקות בערך, כשהקריינית של 'רדיו כל-הודו' אמרה, "ראש הממשלה ז'יבאו יבוא בשבוע הבא לביקור בבנגלור," אמרתי את הדבר ההוא תיכף ומייד.
למעשה אני אומר את הדבר ההוא בכל פעם שמבקרת בארצנו אישיות חשובה כמוך. ולא שיש לי משהו נגד אנשים חשובים. בדרכי שלי, אדוני, אני מחשיב את עצמי לאחד מכם. אבל בכל פעם שאני רואה את ראש הממשלה שלנו ואת עוזריו הנכבדים נוסעים לנמל-התעופה ברכבים השחורים שלהם ויוצאים ועושים בפניכם את כל ההצגה של הנָמַסְטֶה מול מצלמות הטלוויזיה ומספרים לכם כמה הודו מוסרית וקדושה, אני מוכרח לומר את הדבר הזה באנגלית.
רגע, אתה באמת עומד לבקר אצלנו השבוע, הוד מעלתך, נכון? לרוב אפשר לסמוך על 'רדיו כל-הודו' בעניינים כאלה.
צוחק איתך, אדוני.
חה!
בגלל זה אני רוצה לשאול אותך ישירות אם באמת תבוא לבנגלור. כי אם תבוא, יש לי משהו חשוב לספר לך. תבין, הקריינית ברדיו אמרה, "מר ז'יבאו נטל על עצמו משימה: הוא מבקש לדעת את האמת על בנגלור."
הדם קפא בעורקי. אם יש מישהו שיודע את האמת על בנגלור, זה אני.
הדבר הבא שאמרה הקריינית היה, "מר ז'יבאו רוצה לפגוש יזמים הודים ולשמוע על סיפורי ההצלחה שלהם מפיהם."
היא הרחיבה קצת. מסתבר, אדוני, שאתם הסינים הרבה יותר מתקדמים מאיתנו בכל התחומים, אבל אין אצלכם יזמים. והאומה שלנו, למרות שאין לה מי שתייה, אין חשמל, אין מערכות ביוב, תחבורה ציבורית, תודעת ניקיון, אין משמעת, נימוס או דיוק, יזמים דווקא לא חסרים לה. אלפים על אלפים. במיוחד בתחום הטכנולוגיה. והיזמים הללו – אנו היזמים – הקמנו את כל החברות למיקור-חוץ שלמעשה מתַפְעלות את אמריקה בימינו.
אתה מקווה ללמוד איך ליצור כמה יזמים סינים, זו הסיבה לביקורך. זה עשה לי הרגשה טובה. אבל אז קלטתי שבהתאם לכללי הטקס הבינלאומיים, ראש הממשלה ושר החוץ של ארצי יקבלו את פניך בזֵרים, בפסלים קטנים של גנדי עשויים מעץ אלגום, תשורות שתיקח
באותו הרגע הרגשתי שאני חייב לומר לך את הדבר ההוא באנגלית, אדוני. בקול רם.
זה היה בשעה 23:37. לפני חמש דקות.
אני לא אחד שרק מחרף ומגדף. אני איש מעשה, מאמין בשינויים. החלטתי בו-במקום להתחיל להכתיב מכתב הפונה אליך.
בראש ובראשונה, הרשה לי לספר לך על הערצתי הרבה לאומה הסינית עתיקת-היומין.
קראתי על ההיסטוריה שלכם בספר, סיפורים מלהיבים מהמזרח האקזוטי, ספר שמצאתי על המדרכה, עוד בימים בהם חיפשתי לזכות בהארה כלשהי על-ידי נבירה בשוק הספרים המשומשים של יום ראשון בדלהי העתיקה.
הספר הזה סיפר בעיקר על שודדי-ים ועל זהב בהונג-קונג, אבל היה בו גם חומר רקע שימושי: נכתב בו שאתם הסינים אוהבי חופש וחירות אישית. הבריטים ניסו להפוך אתכם למשרתיהם, אבל אתם לא איפשרתם להם לעשות זאת. את זה אני מעריץ, אדוני ראש הממשלה.
שלוש אומות בלבד לא נכנעו מעולם לעול שלטון זר: סין, אפגניסטן וחבש. אלה שלוש האומות היחידות שאני מעריץ.
מתוך כבוד לאהבת החירות שאותה הוכיח העם הסיני, וגם מתוך אמונה שעתיד העולם מצוי בידיהם של האדם הצהוב והאדם החום – מאז שאדוננו, האדם לבן העור, השחית את עצמו במעשי-סדום, שימוש בטלפונים ניידים והתמכרות לסמים – אני מציע לספר לך, חינם אין כסף, את האמת על בנגלור.
בכך שאספר לך את סיפור חיי.
אתה מבין, כשתבוא לבנגלור ותעצור ברמזור, ייגש למכונית שלך בריצה איזה ילד וינקוש על החלון, וביד השנייה יראה לך עותק פיראטי של ספר אמריקאי ללימוד עסקים, עטוף יפה בצלופן והכותרת שלו היא משהו כמו:
עשרה סודות להצלחה עסקית! או הפוך ליזם בתוך שבוע ימים!
אל תבזבז כסף על הספרים האמריקאים האלה. זמנם עבר, ובגדול. העתיד זה אני.
אווינד אדיגה, הטיגריס הלבן, הוצאת פן וידיעות ספרים, 298 עמודים
נא להמתין לטעינת התגובות
