מגע אינטימי של סולן הוט צ'יפ
אלבום הבכורה של אלכסיס טיילור, סולנה של הוט צ'יפ, נשמע שונה לגמרי מהצליל של להקת האם. בועז כהן התמוגג מכל פריטה על האקוסטית
אלכסיס טיילור צילום: גטי אימאג'ס
במקום לעשות אלבום סולו פסנתר, למשל, תום יורק הוציא אלבום סולו שנשמע בדיוק כמו עבודותיה המופשטות של רדיוהד, ואפילו שכר את אותו טכנאי סאונד. גם ג'יימס דין ברדפילד לא התרחק מהערוגה של המאניק סטריט פריצ'רס.
זאת הסיבה שברוב המקרים, מה לעשות, תקליטי סולו של סולנים נופלים בהרבה מהתקליטים שיצרו עם להקת האם שלהם (ודי להזכיר את מיק ג'אגר, שאלבומי הסולו הבינוניים שלו הם דוגמה בולטת ומכאיבה לתופעה). כל זה הופך את אלבום הסולו החריג של אלכסיס טיילור, סולנה של הוט צ'יפ, למשמח במיוחד.
הוט צ'יפ קיימת משנת 2000. להקה לונדונית משמחת, עם שלושה אלבומים ו-12 אי-פי'ז ברזומה. היא הוציאה בשנה שעברה את אחד התקליטים המדוברים והמוצלחים של Made In The Dark" ,2008", וכמה מעניין להקשיב לו שוב, עכשיו, אחרי ששומעים את אלבום הסולו של טיילור.
כי הקול הוא אותו קול, אבל זה הכול. אלכסיס טיילור של "Rubbed Out" הוא אחר. זהו אלבום מהורהר, צנוע, רך, עדין, עוטף, מלטף, מופנם, מינימליסטי. הוא האלבום הפרטי, האישי, של טיילור, בינו לבינו, בשתיים לפנות בוקר, כשאין אף אחד מסביב.
אותנטיות בולטת
אלבום חורף מושלם. אסופת שירים לחדר השינה. 15 בלדות שאלכסיס טיילור כתב, הלחין, ניגן ושר, והן רזות באופן שובה לב, כמעט נטולות הפקה, שירים שאפשר לבצע גם באמצעות מחשב נייד, גיטרה ומפוחית בתחנת הרכבת התחתית של קינגס קרוס, לונדון, והם עדיין יישמעו היטב.
מקורות ההשראה באלבום הזה של טיילור נעים בין הביטלס, ברגעים הקטנים והפשוטים, לבין האלקטרוניקה האקוסטית המרגשת של יוצרים כמו בק.
הצניעות של האיש הקטן בעל המשקפיים הענקיים באה לידי ביטוי גם בשיר שהוא פותח איתו את הסולו שלו, "Coming Up" של פול מקרטני. שלא במפתיע, בשירים אחרים באלבום טיילור נשמע כמו מקרטני בצעירותו.
הוא לא מהסס לכתוב ולבצע
שירים שאורכם פחות משתי דקות ("Fireworks"), ולנסח אמירה מעניינת על יחסים ("Ruffles"), אבל יותר מכול בולטת אצל טיילור הבעירה. האותנטיות.
עם הלהקה הוא ממשיך את דרכה הנאמנה של ניו אורדר, אלקטרו פופ שגיטרות ומקלדות שזורות בו, מעין גרסה אנגלית של אל-סי-די סאונדסיסטם, אבל לבדו, בחדרו, הוא ממשיכו של אלביס קוסטלו, ברגעיו הנוגים יותר (אפילו יש לו אותם משקפיים).
אלכסיס טיילור מפתיע, ממקם את עצמו במסלול מעניין, דו ראשי. בידו האחת הוא אוחז בלהקה מאגניבה, בידו השנייה בקריירה מקבילה עתידית של יוצר אישי, מופנם וחכם. אלבום הסולו הראשון שלו הוא נקודת ציון ראשונה, מבטיחה (וגם מקיימת). שאפו.
אלכסיס טיילור, "Rubbed Out"
נא להמתין לטעינת התגובות
