תערוכה: חייב להיות משהו יותר מזה
עבודותיהן של האמניות לי אורפז, עדן בנט והילה טוני נבוק חוקרות את הגבול בין דו מימד לתלת מימד ובין תנועה להקפאתה. אורפז מספרת על עבודת הווידאו שלה, שמשך התהילה שלה כזמן הצפייה
כמי שבאה מתחום הצילום, אני מתייחסת לעבודת הווידאו כאל וידאו סטיל, צילום פועם. בניית הפריים בעבודה הוא כמו פריים של צילום אך משום שהמדיום משתנה, נכנסים האלמנטים של הצפייה וההשהיה שמקורם בהתבוננות בוידאו. הציפייה שמשהו יקרה, מבנה של התחלה אמצע וסוף. אך בעבודתי הציפייה אינה מתממשת, היא משהה את משך ההתבוננות בעבודה ולמעט ניואנסים קטנים, דבר לא קורה. הדימויים המצולמים נעים בתוך הפריים בין היקסמות לפתטיות, מרכז ושוליים, מעין כוכבים אינסטנט, משך התהילה שלהם - כמשך העבודה.
ממה הושפעת בעבודה על הווידאו שלך?
ביקור בסין, מוזיקה, חנויות סיטונאות בדרום תל אביב וטראש סטייל שנות ה-80.
מהי התערוכה האחרונה שביקרת בה?
"מד"ב אמיתי", אוצרים: ליהי חן ובועז קדמן.
מהי הגלריה האהובה עלייך בחו"ל?
white cube בלונדון, גם המבנה עצמו מדהים.
מי האמנים שהשפיעו עלייך או שאת מעריכה?
ביל ויולה, ג'ף וול, מישל גונדרי, דייויד לינץ', גרהארד ריכטר, דיאן ארבוס, פרנסיס בייקון.
עבודה של איזה אמן היית שמחה לתלות אצלך בבית?
ציור של ריכטר: את בטי של 1988.
מה מעורר אצלך השראה?
אלבומי משפחה ישנים, לאו דוקא של המשפחה שלי, מחסני תלבושות, קולנוע, חפצים ישנים,דקורציה קיטשית, תאורה או דברים מנצנצים, ציוד אפקטים וחלומות.
אם לא היית אמנית, מה היית?
וטרינרית.
חייב להיות משהו יותר מזה, לי אורפז, עדן בנט, הילה טוני נבוק, אוצרת: מעין שלף, גלריה קו 16
15 בינואר (פתיחה 19.00-22.00) עד ה-5 במרץ
-
צילום: מתוך התערוכה
1 / 9הילה טוני נבוק.
-
צילום: מתוך התערוכה
2 / 9הילה טוני נבוק.
-
צילום: מתוך התערוכה
3 / 9הילה טוני נבוק.
-
צילום: מתוך התערוכה
4 / 9לי אורפז.
-
צילום: מתוך התערוכה
5 / 9לי אורפז.
-
צילום: מתוך התערוכה
6 / 9עדן בנט.
-
צילום: מתוך התערוכה
7 / 9עדן בנט.
-
צילום: מתוך התערוכה
8 / 9עדן בנט.
-
צילום: מתוך התערוכה
9 / 9עדן בנט.
נא להמתין לטעינת התגובות
