ראויים להערצה: מצעד 10 ההופעות הטובות של "אמריקן איידול"
אחרי שבע שנים ומאות מתחרים, יש סוף סוף מספיק מבחר של הופעות סבירות ומעלה - ואפילו מצאנו ביניהן עשר מצויינות. צפיית חובה לכל מי שמתכונן להופעה בפני מרגול וצביקה
מי שלא שם לב אליה קודם לכן (כולל סיימון קאוול, אגב) – לא נשאר
משם, הדרך לניצחון מספר שבועות אחר כך היתה ברורה. והעובדה שהיא עדיין אחת הזמרות המצליחות ביותר מקרב בוגרי איידול רק מוכיחה ששם, בערב ההוא, עם השיר הזה, כוכבת נולדה.
מה סיימון אמר: "כל מטרת התוכנית הזו היא למצוא כוכב. וזה היה פשוט מעולה. מעולה".
האמריקאים אוהבים את הדיוות השחורות שלהם, עם הקול הטבעי העצום, ההופעה הגוספלית הגדולה מהחיים, וההרגשה שהן מוכנות להתאבד על הבמה על השיר. "אמריקן איידול" ראתה הרבה כאלה במשך השנים, וגם אם לא הצמיחה (עדיין) מנצחת כזו, בוגרת העונה השלישית ג'ניפר האדסון קטפה פרס יוקרתי קצת יותר כשזכתה באוסקר על הופעתה בסרט "נערות החלומות".
צריך אומץ לעלות על הבמה של "אמריקן איידול", בהופעה החיה הראשונה של העונה, פחות מחודש אחרי זה ולשיר את השיר שהביא להאדסון את האוסקר. צריך כישרון אדיר לעשות את זה אפילו יותר טוב מהאדסון עצמה. לקישה ג'ונס עשתה בדיוק את זה, והשאירה את הצופים והשופטים המומים ממש.
בהמשך העונה התברר שג'ונס, יותר משהיתה אמיצה, פשוט היתה מוגבלת בידע המוזיקלי שלה – היא ניסתה כמה פעמים לחזור על שירים של בוגרי איידול קודמים, ולא הצליחה לשחזר את ההצלחה הראשונה. גם אחרי שנשרה מהתוכנית, נעלמה מעולם המוזיקה. ובכל זאת, גם היום, קשה להישאר אדיש להופעה ההיא של אמא חד-הורית שהגיעה להוליווד בפעם הראשונה בחייה וזעקה לכולם: אתם הולכים לאהוב אותי.
מה סיימון אמר: "אני מתפתה לומר לכל המתחרים האחרים שיטוסו הביתה כבר עכשיו. מצטער, אבל זה פשוט היה בליגה אחרת לגמרי".
לא מעט הופעות של דיוויד קוק יכלו להופיע ברשימה הזו (והוא גם יופיע בה שוב). ספק אם יש משתתף בשל יותר ועקבי יותר מקוק בכל שנות "אמריקן איידול", וגם אם לא יהיה המצליח מבין הבוגרים – אי אפשר להתעלם מהכשרון שלו במהלך התוכנית עצמה.
אחרי רצף של גרסאות כיסוי מוצלחות לגירסאות כיסוי מוצלחות דומות – כגון "אלינור ריגבי" בערב הביטלס או "בילי ג'ין" בערב מייקל ג'קסון – קוק עלה לבמה בערב מריה קארי (שעל הנייר לפחות אמור היה להיות אסון עבורו) עם עיבוד מקורי משלו ללהיט ישן של קארי, ופשוט המציא את השיר מחדש.
העובדה שאחיו חולה הסרטן היה בקהל הוסיפה לשיר נדבך אישי ומרגש, וזה שרנדי ג'קסון – שעיבד את השיר לקארי לפני עשרים שנה – קם על רגליו למחוא לקוק כפיים, הפכו את ההופעה לבלתי נשכחת.
מה סיימון אמר: "זה היה כמו לצאת מגיהינום הקריוקי ואל משב רוח מרענן. זה היה מקורי, זה היה נועז, זה היה ברמה אחרת. ואם יש סימן לאמן ענק בפוטנציאל, זה מישהו שמוכן לקחת סיכון. ברכותיי".
עברו שבע שנים מאז העונה הראשונה של אמריקן איידול, ולמרות שלא רשמה כל הצלחה מקצועית מאז, רבים מאוהדי הסידרה משוכנעים עד היום שטמיירה גריי היתה צריכה לעלות לגמר מול קלי קלרקסון, לכל הפחות בגלל ההופעה שלה בערב שהוקדש לשירי ברט באכרך.
גריי, דוגמנית בעברה, נתנה הופעה מצמררת לשיר מאתגר קולית, והיתה הראשונה (וחבל שלא האחרונה) שגרמה לפאולה עבדול לפרוץ בדמעות. האמת, היה קשה להישאר אדיש לגריי ולשיר העצוב שבחרה. אם לא תצליח בדבר נוסף בקריירה הבלתי קיימת שלה במוזיקה, בכל זאת תישאר לה ההופעה הזו, אחת הטובות אי פעם. וגם זה הישג לא קטן.
מה סיימון אמר: "התוכנית הזו אמורה לשמח אנשים, אבל כולם כל הזמן בוכים פה! אבל, ואני לא אומר את זה בקלות ראש, זו הופעה ברמה של ויטני יוסטון או סלין דיון. בכנות, זו אחת ההופעות טובות ביותר בטלוויזיה שאני ראיתי אי פעם".
העובדה שדוטרי לא ניצח בעונה 5 של "אמריקן איידול" – אפילו לא העפיל לגמר! – נותרה כצלקת בזיכרון הקולקטיבי של התוכנית וכל מעריציה. סיימון קאוול אפילו סיפר פעם בראיון שחשב שהתוכנית לא תצליח להתגבר על המשבר הזה, ואף הירהר האם זה הזמן לפרוש מצוות השופטים.
ובכל זאת, לא צריך לרחם על כריס: דווקא ההפסד הצורב הפך אותו לאחד מיוצאי התוכנית הזכורים ביותר אי פעם, וההצלחה המסחרית שזכה לה באופן עצמאי אחר כך מעידה שהוא השכיל לקחת מאיידול את הטוב (הפרסום הרב והדלתות שנפתחו) מבלי להזדקק לרע (סינגל דביק למנצח וחוזה כובל למפיקים).
בערב שהוקדש לשירים משנות החמישים, דוטרי בחר בתבונה את שירו של ג'וני קאש, ודבק בעיבוד הרוקיסטי שעשתה בעבר להקת "לייב". בזאת הוא ביצר את מעמדו כזמר הכי רוקיסטי שהופיע באיידול, ויותר מכך – כאחד הבודדים בתולדות התוכנית שלא התחנף לקהל או ויתר על הטעם האמנותי שלו.
מה סיימון אמר: "אני חייב להגיד לך, אני חושב שאתה האמן הראשון שהשתתף בתוכנית הזו אי פעם, שמסרב להתפשר. ועל כך, אני חייב להוריד בפנייך את הכובע".
אח, קארי, קארי. ברגע שהופיעה במבחני הקבלה היה ברור שהיא תיקח את העונה הזו. מראה הבת-של-השכן, סגנון קאנטרי, קול מעולה וכישרון במה הביאו את אנדרווד לגמר העונה מבלי שהיתה אי פעם מועמדת להדחה – הפעם הראשונה שזה קרה מאז קלארקסון.
אנדרווד, צריך להודות בזה, היתה יותר מדי עקבית בעונה הרביעית. לא היו לה הופעות גרועות, אבל גם לא הופעות מדהימות. היא פשוט היתה טובה, אפילו טובה מאד - לאורך כל העונה, ורבים חושבים שהיא עשתה בחירות בטוחות שהתאימו לקול שלה.
כך או אחרת, בערב בו המועמדים בחרו שירים שהגיעו למקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקאי, אנדרווד הלכה דווקא נגד סטייל הקאנטרי שלה ובחרה בבלדת הפופ-רוק של הארט, "לבדי". עם תספורת כל כך מזעזעת שאי אפשר היה לא לאהוב, אנדרווד עלתה על הבמה והרביצה הופעה ווקאלית מושלמת, מה שהוביל את סיימון קאוול להעז בנבואה - שמאז אכן התגשמה.
מה סיימון אמר: "אני הולך להתנבא שאת לא רק תזכי בתוכנית, את גם תמכרי יותר תקליטים מכל מנצח קודם באיידול".
בו בייס, הרוקר המקורי של "אמריקן איידול" ומי שסלל את הדרך לכריס דוטרי ודיוויד קוק אחריו, הביא לאמריקן איידול ניחוח אחר. אחרי שבחירת השירים בעונות הקודמות נשלטה בבלדות – בעיקר בסגנון עדות השמאלץ, בייס העז ללכת על שירים מוכרים פחות, רוקיסטים או בלוזיים, והשקיע בהופעות שלו מעבר לעמידה מול מיקרופון.
אחרי מספר הופעות שהקפיצו את הקהל (או לפחות את פאולה) מהכיסא בנענועי ישבן, בייס הגיע לשלב חצי הגמר מול קרי אנדרווד הפייבוריטית וידע שפשוט אין לו מה להפסיד. הוא החליט לקחת את הסיכון הגדול ביותר בתולדות איידול: לעמוד על הבמה עם ספוט תאורה אחד שמאיר רק אותו, לשיר שיר שאף אחד לא מכיר, ולעשות את זה א-קפלה, בלי ליווי תזמורת.
התוצאה היתה בלתי נשכחת – הקול של בייס מעולם לא נשמע טוב כל כך, והוא הזכיר לכולם שהתוכנית היא בכל זאת תחרות שירה. ובאותו רגע, לפחות, היה נדמה שאולי למרות הכל אנדרווד לא תיקח את התואר בכזו קלות.
מה סיימון אמר: "יש מצב שאתה הרגע הפכת 24 נגני תזמורת למחוסרי עבודה".
אז נכון, הקרדיט על העיבוד האפל לשירו של מייקל ג'קסון מגיע לכריס קורנל, אבל עם כל הכבוד, מי שמע עליו בכלל לפני שדיוויד קוק עלה על הבמה בשנה שעברה והדהים את כל צופי התוכנית?
קוק הוכיח בעונה הקודמת שמעבר לקול אדיר או כשרון במה, מתחרה טוב צריך גם היכרות מעמיקה עם מוזיקה על כל סוגיה. כל כך הרבה הופעות גרועות באיידול נובעות מבחירה מוטעית של שירים, ולא מעט בגלל בורות מוחלטת של המתחרים הבוסריים בז'אנר הנבחר.
קוק הגיע לאיידול אחרי שנים רבות של עיסוק במוזיקה והיה ברור די מהר שהוא גם מקשיב למוזיקה מכל הסוגים. ולכן, כשהרוקיסט התבקש לבחור שיר של מלך הפופ מייקל ג'קסון, הוא ידע בדיוק מה לעשות. כך נולדה אחת הופעות המרשימות ביותר אי פעם בתולדות איידול. 5.5 מיליון צפיות ביוטיוב – יותר מלכל הופעת איידול אחרת – לא משקרות.
מה סיימון אמר: "דיוויד, זה היה אמיץ. זה יכל היה להיות או משוגע או מדהים. ואני חייב לומר לך, זה היה מדהים".
העונה השלישית של אמריקן איידול התאפיינה במאבק בין דיוות עם קול גדול ועוצמתי, ולא היה ברור מי מהן תצא המנצחת. ואז הגיע הגמר, ופנטזיה פשוט מחצה את המתחרה שלה (ומי בכלל זוכר את דיאנה דגראמו מאז).
השיר הנפלא של ג'ורג' גרשווין, מ"פורגי ובס", זכה בעבר לביצועים בלתי נשכחים מגדולי זמרי הנשמה – כולל אלה פיצג'רלד ולואי ארמסטרונג. אבל נדמה שמעטים הרגישו את השיר כמו פנטזיה, כשישבה על הבמה יחפה ושרה את השיר כאילו אין מולה צוות שופטים (שכלל, באופן חד פעמי, את קוונטין טרנטינו), ואין אלפים באולפן, ואין מיליונים שצופים בה בשידור חי.
למען האמת, אפשר לומר שההופעה של בארינו היא הטובה ביותר בתולדות "אמריקן איידול", אם לוקחים בחשבון שהיא מעולם לא קיבלה חינוך מוזיקלי מקצועי ומעולם לא הופיעה במסגרות מקצועיות קודם לתוכנית. אבל גם בלי ההנחות האלה, וגם לו היתה זמרת משופשפת, פשוט מדובר בהופעה מרגשת, מושלמת, ובקיצור: בלתי נשכחת.
מה סיימון אמר: "היה משהו קסום בדבר הזה שאת עשית עכשיו. אני לא חושב שאי פעם השתמשת בשפתיים האלה שלך למטרה טובה יותר".
בכל עונה של אמריקן איידול יש 24 מתחרים בשלב ההופעות החיות. חישוב מהיר מראה שב-7 עונות הופיעו בתוכנית 168 זמרים וזמרות. ולמרות שאיידול חשפה מתוכם מספר לא מבוטל של כשרונות ואף גידלה מספר הצלחות מסחריות, צריך להכיר בעובדה שבכל זאת מדובר בתחרות בהשתתפות צעירים חסרי נסיון, המתבקשים להופיע כל שבוע מול מיליונים בשידור חי, עם מעט מדי זמן לחזרות. האם אפשר בכלל לצפות שהופעה ב"אמריקן איידול" תהיה מושלמת?
אז זהו, מסתבר שכן. מלינדה דוליטל – זמרת ליווי חסרת ביטחון – עלתה בתוכנית החיה השניה שלה על הבמה ונתנה הופעה מהממת לאחד הפזמונים האהובים ביותר בהיסטוריה האמריקאית – שזכה לביצועים מכל גדולי הזמרים – ורשמה את אחת ההופעות הטובות ביותר לשיר הזה אי פעם. לא, לא רק באיידול. בכלל.
לא חשוב אם מעריצים אחרים היו מדרגים את ההופעה הזו במקום השני או השלישי ולא הראשון – כך או אחרת ההופעה הזו תמיד תופיע בטופ. ולא חשוב אם דוליטל נשרה מהעונה השישית מוקדם מדי (עוד צלקת בתולדות התוכנית), ואם מאז נעלמה מהתודעה. העיקר שמלינדה הקליטה לאחרונה את "My Funny Valentine" והוציאה אותו כסינגל. לרוץ ולהוריד, ולנגן שוב ושוב ושוב.
מה סיימון אמר: "זה… היה מדהים. ברצינות. אני חושב שבשבילי, זו ההופעה הווקאלית הטובה ביותר שהיתה לנו בתוכנית אי פעם".
מה לעשות, סיימון תמיד צודק.
◄ומנגד, דרושים אטמי אוזניים: מצעד 10 ההופעות הגרועות של "אמריקן איידול"
נא להמתין לטעינת התגובות
