מתכננים להפציץ את כור ההיתוך
בכנס השנתי בבית לייויק – המרכז הישראלי לתרבות יידיש, יבררו מהן נקודות ההשקה בין אשכנזיות למערביות. מתי שמואלוף, נציג של תרבות מזרחית, ואסף גלאי, מייסד התנועה לזהות אשכנזית, נפגשים לשיחה על זהויות, על רב-תרבותיות ועל עתיד החברה בישראל
בבית לייויק יתקיים מחר (ג') כנס שמבקש לבדוק את הקשר בין הקטגוריות "מערביות" ו"אשכנזיות" ולהצביע על השפעתן בעיצוב דיוקנה של הזהות הישראלית. הדוברים בכנס, ביניהם פרופ' גלעד צוקרמן, ד"ר יעקב ידגר, וד"ר חנה שגיא, יבחנו את הסוגיה על היבטיה הלשוניים, התרבותיים והפוליטיים.
גם אם נדמה שכור ההיתוך הוכר כרעיון עיוועים שאין ולא תהיה לו תקומה במדינה שיש בה ריבוי שופע כל כך של זהויות, מתי שמואלוף (36) ואסף גלאי, דוברים בכנס, מסכימים ומצרים על כך שהרעיון עדיין מפעם בעוז בלבבות רבים מדי.
"הרעיונות האלה לא נעלמו", אומר שמואלוף, דוקטורנט לספרות עברית ומי שערך את הספר "תהודות זהות – הדור השלישי כותב מזרחית", "אלא רק שינו צורה. לחברה הישראלית אין, לצערי, שום תוכנית לדבר על רב-תרבותיות, להילחם בגזענות או לערער על שלילת הגלות".
אסף גלאי (30), תחקירן ותלמיד לתואר שני בספרות יידיש באוניברסיטת בר אילן, הקים בשנת 2003 את התנועה לזהות אשכנזית ועומד מאז בראשה. בין מגוון הפעילויות שלו להחייאת התרבות האשכנזית הקים גלאי חוג יידיש לילדים, בו הוא וזוגתו חנה מלמדים יידיש, באמצעות ספרות ותיאטרון.
נבחרתם לייצג בכנס את הדור הצעיר. מה ההשקפה שלכם ביחס לחפיפה או לזהות של קטגוריות הזהות אשכנזיות-מערביות?
אסף: "אני אומר שאין חפיפה. כרגע, בחברה הישראלית יש סטריאוטיפ שזה אותו הדבר, שזה אותו מושג, והרבה פעמים זה מסתיר דברים מסוימים. מפלגת שינוי התיימרה לייצג איזו מערביות, אבל היא נתפסה בתור מפלגה אשכנזית, למרות שדחתה אשכנזיות מכל פנים".
איך היא דחתה את האשכנזיות?
"טומי לפיד ואנשי המפלגה שנאו יידיש, שנאו את אנשי הגולה, התכחשו לתרבות, למקורות שלהם, לא היה להם שום חיבור עם סוגי אשכנזיות אחרים, כמו חרדיות אשכנזית, שייצגה בעיניהם את מה שנקרא אשכנזיות, ונגדה הם הסיתו".
איזו אשכנזיות אתה מבקש להחיות?
"את התרבות היהודית האדירה והמיוחדת, שיצרו במשך 1000 שנה יהודי מזרח אירופה, שלא היו תמיד חלק משאר עמי אירופה".
האם הביקורת שלך על האידיאולוגיה שקידמה מפלגת שינוי זהה לביקורת כלפי המפעל הציוני על שלילת הגלות?
"כן. ובגלל זה אולי אני אופטימי, כי הנה, המפלגה שייצגה רעיונות כאלה פשוט התאיידה. אני מקווה שגם הרעיונות האלה ייעלמו מהחברה הישראלית – רעיונות שמדברים על כור היתוך ושמקדמים דה-לגיטימציה לאתנוסים שונים בחברה".
הרעיונות האלה לא נכחדו עם מפלגת שינוי.
אסף: "הרעיונות האלה קיימים בכלל המפלגות הציוניות. גם במפלגת הבית היהודי קיים סעיף של תרבות עברית, בדיוק כמו במרצ. שתי המפלגות, למרות השוני ביניהן, מדברות על כור היתוך, על שלילת הגלות ולא על רב-תרבותיות".
מתי: "קחי למשל את "האח הגדול", המתח האתני עלה שם על גדותיו,
יש מי שירימו גבה לנוכח המחויבות העיקשת של שני הגברים הצעירים לרעיון האוטופי של רב-תרבותיות ויש מי שיאשימו אותם בהתרפקות נוסטלגית על חיי הקהילות היהודיות בגולה. "אני מקווה שיום יבוא ולא יהיה מקום לתנועות כמו הקשת או התנועה לזהות אשכנזית", אומר גלאי, "יום שבו שכולם יבינו שהחברה בישראל מורכבת ממזרחים, אשכנזים וגם ממי שהם לא יהודים".
איך הגעתם לעסוק בסוגיות האלה?
אסף: "מתי דווקא יותר אניגמטי, ואני סקרן לשמוע אותו. אצלי זה בא מאוד בטבעיות, כי אבא שלי יוצר ביידיש, ותמיד ראיתי את הדיסוננס בין הסביבה בה חייתי לבין האשכנזיות שמתיימרת להיות מערבית מאוד בצפון תל אביב.
"חוויתי את זה כפצע מאוד גדול בחברה הישראלית, והחלטתי לעשות מעשה פוזיטיבי של איחוי וקישור. תוכניות לימוד היידיש לילדים, למשל, מוכיחות שאפשר גם אחרת. זה דור שהוא לא אשכנזי או מזרחי, הם נפתחים ונקשרים בגלל שהם באים כטבולה רסה".
אילו ילדים משתתפים בשיעורי היידיש שלכם?
ילדים שההורים שלהם מזרחים או אשכנזים, וגם ילדים של מהגרי עבודה. מדובר בחוג יידיש אחר הצהריים, שמשתתפים בו ילדים מבית ספר "תל נורדאו" שהוא בית ספר פלורליסטי, מאוד הטרוגני, עם ילדים משכבות סוציו אקונומיות שונות. אנחנו עושים איתם סרטים, הולכים לתיאטרון".
מתי: "כמי שגדל בבית מזרחי וראה דור שלם שתרבותו הודרה וערביותו נשללה, נוצר אצלי העדר. מהמקום שלי, של הדור השלישי, אני לא מדבר בשם הוריי או בשם משפחתי, למרות שהם היו יכולים להזדהות. אני חש ריק שאני רוצה לפצות עליו ביצירה, למען הדורות הבאים, וגם כחיבור לדורות הקודמים.
"אני מרגיש שבזבזתי המון שנים, בחוסר מחשבה חברתית, בלי דין וחשבון על הניכור על הכעס. היום, אחרי הזעם והכעס על מה שעשיתי לעצמי ועל מה שעשו לי, אני פועל ממקום של השלמה, של פרספקטיבה רחבה, של הכלה, ומבקש לדבר על הבדלים, לקדם מחשבה רב-גונית, פירוק סטריאוטיפים, עיקור של אירופוצנטריות ואוריינטליזם".
אתם מבקשים לשלול את שלילת הגלות שניצבת בבסיס הרעיון הציוני ולחזור אחורה, לימים שלפני הישראליות?
מתי: "אני רוצה להשאיר לאנשים אפשרות לבחור את הזהות שלהם. אנחנו לא מנסים לכפות רב-תרבותיות, אנחנו נגד המודלים שמציבים את האשכנזיות כבינארית למזרחיות או משטיחים את הקטגוריות החברתיות האלה. אנחנו רוצים לשחרר אותן".
אסף: "מישהו שהוא בן למשפחה מעורבת נמצא בקונפליקט, ובמציאות הישראלית הוא הרבה פעמים נאלץ למחוק את שתי הזהויות, במקום לשאוב משתי התרבויות שאליהן נולד. אנחנו רוצים שהחברה הישראלית תהיה מאוד עשירה, כשאנשים יוכלו לשאוב מהרבה תרבויות".
מתי: "אני רוצה שיהיה דיון בהתנגדות, שההתנגדות שלי לא תיקח את המונחים ההגמונים ותשתמש בהם. לא חייבים להשתמש במונחים האלה, מחשבה צריכה להיות רב תרבותית אבל לחתור לפירוק המונחים הקיימים. מה הקשר בין יהודי תימני ליהודי עיראקי? בין גליצאי לגרמני? הציונות איחדה את כל הזהויות העשירות האלה תחת קטגוריות צרות".
"מהותנות היא הכי מסוכנת. בגלל שמישהו בא ממוצא מסוים, לא צריך לחייב אותו להתנהלות מסוימת. הרי אין דבר כזה אשכנזיות או מזרחיות".
אסף: "אלה מונחים עשירים ומורכבים, ויש בתוכם ניואנסים והיסטוריות שונות, צריך להכיר אותם כדי להכיר את ההבדלים, אבל יש הבדל בין מהותנות לסטריאוטיפים, הכנס בדיוק מתייחס לפער בין הסטריאוטיפ למציאות. מהי אשכנזיות? האם היא אירופאיות, מערביות או שמא סטטוס חברתי וזכויות יתר".
מה מקור הפחד הגדול מרב-תרבותיות בחברה הישראלית?
אסף: "המסרים שאנחנו מדברים עליהם נמצאים בגנום של החברה הישראלית. אי אפשר לפתור את זה ביום עדות בכנסת, שכל אחד יביא לשם את המאכל שלו, או בעבודת שורשים. עוד לפני שבכלל נדבר על ימין ושמאל, זהות היא הר געש, תמיד מטאטאים את זה מתחת לשולחן. השימוש היחידי המניפולטיבי הוא של פוליטיקאים או באמת לצרכי רווח מסחרי , כמו 'האח הגדול'".
מתי: "אנחנו חברה לאומית צעירה, ואפילו בחברות של מאות שנים אלה נושאים שקשים לדיבור. המדינה במודע לא רוצה להתייחס אליהם כי הם מאיימים על סוגיות של חלוקת הון ושאלות של צדק חברתי. האם ישראל תיצור ברית מזרח-תיכונית או ברית עם המערב? זו שאלה גיאו פוליטית מאוד חשובה, וכל המדינה עשויה להשתנות כשהיא תעלה לדיון.
"יש פה גם שאלה של אשמה. לציבור האשכנזי יש אשמה גדולה, שלא נפתרה עם בקשת הסליחה של ברק, וברגע שהשאלה הרב-תרבותית תעלה, יעלו נושאים של מה קרה כאן ב-60 שנה האחרונות. המלחמה בצפון חשפה את ההפקרה של אוכלוסיות שלמות בצפון, המלחמה בדרום חושפת הפקרה של אוכלוסיות שהודרו במתכוון לשוליים בדרום הארץ".
מה מקומם של הפלסטינים בחזון הרב-תרבותי שלכם?
מתי: "אי אפשר לדבר על מונחים של אשכנזיות ומזרחיות בלי לדבר על השאלה של הזהות הפלסטינית. לא בגלל שלילת המזרחיות ועל הערביות שנשללה מתוך המזרחיות, אלא מתוך האופציה הרב-תרבותית.
"ביום שבו האשכנזים לא יראו את עצמם כישראלים, ויסכימו לדבר על עצמם מתוך הזדהות אתנית ולא רק כמייצגים מעמד שנהנה מזכויות יתר, הפלסטינים יכירו בהם והמזרחים יוכלו גם ליהנות מההיסטוריה הייחודית שלהם במדינות ערב, בלי להרגיש שהם מאיימים על הרעיון הציוני.
אסף: "כל עוד יש הפרדה בין השיח האתני לשיח הביטחוני, כשהאחרון תופס את המקום הראשון בסדרי העדיפויות, והשיח האתני נושק לתחתית, אנחנו נישאר באותה תקיעות, באותה סטגנציה שהחברה שלנו נמצאת בה".
מה יהיה מקומה של ההזדהות הלאומית במדינה רב-תרבותית?
מתי: "צריך להחליף את ההזדהות הלאומית בערכים דמוקרטים, בפלורליזם".
אסף: "אפשר לנסות לכונן היסטוריה שחיה בזמן ולא להיצמד להיסטוריה טריטוריאלית. אם כל אחד ירגיש שהמדינה מייצגת אותו ואת התרבות שלו, הוא ירצה מאוד להזדהות עם המדינה".
לא אומרים לכם שאתם משוגעים? שלקיתם בנוסטלגיה?
אסף: אני לא חושב שרעיון של רב-תרבותיות הוא מופרך, כי בסופו של דבר זה כבר קורה, רק המדינה עושה הפרד ומשול".
מתי: "אין פה שום חזרה נוסטלגית. אני רואה את זה כיצירה מחדש של זהות או של דרך בה אנחנו מזהים את עצמנו או אחרים. אין לנו יכולת לחזור בזמן או לשחזר את הזמן האבוד. במסגרת הכינון מחדש אפשר גם לזהות מנהגים או מחשבות שלא היו קיימות לפני הלאומיות".
יש תקווה לחזון הרב-תרבותי?
אסף: יש תקווה מהקול הצעיר, שחי בלי סיבוכים, שיכול להגדיר את עצמו כאשכנזי, מזרחי. תקווה לשיח בריא, שפותח את החברה הישראלית לאפשרויות שונות, ושואב מכל המעיינות העשירים שלנו".
"עוד כמה דורות זה מה שיקרה. שישים שנה אומרים כור היתוך, כור היתוך, ושום דבר לא קרה. אנשים הם ההיסטוריות שלהם, צריך להכיר כבר שזו המציאות שאנחנו חיים בה, לשחרר את השסתומים מהמעטפת הקוסמטית, ולתת לתרבויות להתקיים בהרמוניה, אולי ככה נהיה אור לגויים".
מערביות ואשכנזיות בזהות הישראלית, כנס שנתי בבית ליוויק, יום שלישי ה-13.1.09 בין השעות 16:30-22:15, רחוב דב הוז 30, תל אביב
נא להמתין לטעינת התגובות
