ראשי » תרבות » תיאטרון ובמה » תיאטרון

הפך נמר חברבורותיו בתיאטרון אתגר

העיבוד החדש של תיאטרון אתגר לסיפורו של יעקב שבתאי "נמר חברבורות" הוא קרקסי, גדוש המצאות ויש בו אפילו כלב מרקד. לחובבי שבתאי אין מה לדאוג, שכן חרף השינויים הנדרשים בחילופי המדיום, קולו הסיפורי לא הולך לאיבוד

  "נמר חברבורות" הוא סיפורו של הדוד פינק מפרנקפורט, המגיע מאירופה לפלסטינה הסגפנית של שנות השלושים, וחולם להקים בתל אביב קרקס שבמרכזו נמר אימתני. פינק השרמנטי סוחף אחריו בשיגיונותיו משקיעים ומעריצות, אך מותיר אחריו רק הרס, כאב ונושים.

במאית ההצגה, אלית ובר, מגדירה עצמה כבובנאית. בהצגה עושה ובר שימוש רב בבובות שונות ומשונות ובדימויים קרקסיים. בשנים האחרונות, מתהדרות הצגות פרינג' רבות במיני גימיקים, אך לזכות ובר ייאמר שצבעוניות זו משרתת את ההצגה בצורה ישירה ומוצלחת. כן, אפילו הכלב המרקד.

עיקר כוחו של התיאטרון בסמליות שלו. הצגה זו מצליחה לתאר בדימויים ויזואליים את מחלתו של פינק, את הפזרנות שאינה יודעת גבול ואת החלומות באספמיה. ריבוי האמצאות הגודש את הבמה אמנם מקשה מעט לעקוב אחר העלילה, אך משקף בדרך תיאטרלית את הרגש והמשמעות שבסיפור המקורי.

בחירה מפתיעה של ובר היא להפוך את הגיבור שלה לבובה חצי אילמת. פינק, בפרשנותה של ובר, הוא מסכה נטולת פנים, אולי כדי לרמז על היותו שרלטן הנחבא מאחורי כרטיסי ביקור מסולסלים. דווקא בובת הכלב המרקד מחזירה את המחזה ואת פינק לקרקע הפתטית והעלובה של חייו. 

יובל ברגר, מפעיל הבובה של פינק, משחק בעצמו מעין פינק נוסף. כפילות זו מזינה את אחד הרגעים הגדולים בהצגה, בו רוקדת אחת מנשיו של פינק עם הבובה בעוד פינק עצמו נתון בוויכוח פיננסי סביב עתיד הקרקס עם אחד הפקידים. פינק הכפול מתקשה להפנות את תשומת ליבו מאותו חלק ממנו שרוצה לרקוד עם אישה שופעת בשמלה יפה.

כשמעבדים סיפור לבמה יש צורך להמציא אותו מחדש. שינויים רבים הכרחיים כדי להתאימו למדיום ויזואלי, קולי ומרחבי. הסיפור "נמר חברבורות" מאת יעקב שבתאי כבר עובד לבמה ועלה לפני שנתיים, לא בהצלחה גדולה, בתיאטרון הבימה, בכיכובו של אבי קושניר. יוצרי ההפקה הנוכחית מגישים את הסיפור כפי שהוא, מילה במילה כמעט.

מהלך זה הותיר את גיבור הסיפור שתקן מעט ומסתורי, בעוד הנרטיב הסיפורי

נחלק בין שחקן ושחקנית תזזיתיים, יואב יפת ואליענה שכטר המצוינים. בנוסף לקשת רחבה של דמויות משנה שגילמו, חלקו השחקנים את תפקיד המספר במה שמזכיר טכניקה של מספרי סיפורים עממיים.


היציאות והכניסות המהירות של השחקנים אל ומתוך הדמויות הפכו את העיבוד-לא-עיבוד הזה למוצלח יותר מהעיבוד של "הבימה". הנמר של תיאטרון אתגר, על כל חברבורותיו, מספק הצגה מבדרת, חכמה ומקסימה.

"נמר חברבורות" תיאטרון תמונע. מאת: יעקב שבתאי, בימוי ועיבוד: אלית ובר, מוזיקה מקורית: תמי ברק, תלבושות: אפרת ערבות, אביזרים: רומי קיסילוב ורותם כהן, תאורה: אסי גוטסמן

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...