נשמה טועה: רפאל סאדיק משעמם
רפאל סאדיק מת על סול. גם שרון בן עזר. אז איך זה שהיא לא כל כך מסתדרת עם האלבום החדש שלו?
רפאל סאדיק - Love that girl
עכשיו תכירו את רפאל סאדיק, שמנגן בס-גיטרה-תופים מגיל 6 והופיע עם פרינס עוד כתיכוניסט. ילד הפלא גדל לזמר מצליח ומפיק מבוקש, שעבד עם כולם - ממרי ג'יי. בלייג' עד ג'וס סטון. אלבומו השלישי, שיוצא עכשיו בארץ, התקבל בקריאות התפעלות באמריקה ובאירופה: הצוות של אייטיונז בחר בו לאלבום השנה, לא פחות, ושמו לא נפקד מכל סיכום סופשנה שמכבד את עצמו (חוץ מאצלנו, אבל אנחנו עדיין מכבדים אותו).
הקליפורני בן ה-42 כתב, הפיק, שר וניגן ברוב הכלים באלבום, שהוקדש כולו לאהבתו לסול. מה יכול להיות כאן רע, חשבתי בהנאה. אבל, ולצערי מגיע כאן אבל, אחרי כמה דקות התחלתי לנוע בחוסר סבלנות במקום לנענע בטירוף. תשמעו, יקירים ויקרות, יכולתי לשפוך כאן מס שפתיים על התענוג שבלשמוע אלבום, חם, כיפי ומלא אהבה שנשמע כאילו הוקלט בתחילת הסבנטיז, אבל נשבעתי לומר אמת. נורא השתעממתי.
מצטערת רפאל, אתה בחור נהדר ומוכשר וכל כך רציתי לקשור לך כתרים ולהמליך אותך לאובמה של הסול. רציתי לברך על שובה של הנשמה. וזה לא שאתה ציני או עולה על גל - אתה באמת אוהב את המוזיקה הזאת בכל תא בגוף - אבל השירים לא גאוניים. הם בסדר. ככה ככה.
אין לי
ספק שהרבה אנשים ייהנו מאוד מהדיסק הזה כרקע לספונג'ה, לפקקי תנועה או אפילו לאורגזמה, ואני לא רוצה להפריע להם. אני אחכה לאיזה קול חדש ומפתיע שיחזיר את הסכנה ואת הסקס לסול, או ליום שבו גברת וויינהאוס תצליח להכניס את עצמה לאולפן ולהוציא עוד אלבום.
רפאל סאדיק - The way I see it
(NMC יונייטד)
נא להמתין לטעינת התגובות
