נתן בשבקין: "נתחיל מזה שיש לי המון חברים ערבים"
נתן בשבקין, המג"בניק עם המאצ'טה ב"הישרדות", לא מבין למה יצאה לו תדמית של גזען. בסך הכל הוא לא היה מוכן לתת לערבייה לנצח אותו, אבל זה לא אומר שהוא רוצה להרוג את כולם. עכשיו, כשנמאס לו לעצור מחבלים, הוא חושב להחליף קריירה: "אני מצחיק ברמות על, אולי תסדרו לי פינה בליאור שליין"
בשבקין, נער גבעות שכבר ראה נהר של גוויות, הוא לא אחד שקופא במצבי לחץ. וזה, רבותיי, היה מצב לחץ. וכך, מיד לאחר שנסגר הסיפור עם החברה ההיא, התפנה בשבקין הנכלם לבצע הפקת לקחים זריזה והגדיר לעצמו משימה: היאחזות ב"הישרדות 2".
"מה משך אותי להיות קרבי? האי ודאות", מסביר בשבקין, מסת חלבונים עם רקע של עשר שנים בצה"ל, מתוכן שש ב-669, יחידת החילוץ של חיל האוויר, ועוד ארבע ביחידה להפרות סדר של מג"ב.
"הדלק שלי זה האדרנלין, והאדרנלין זה האי ודאות. אני יכול לעשות את הדברים הכי מפגרים בעולם בשביל האדרנלין, וזה מה שאהבתי ב'הישרדות'. אני אחד שאוהב מאוד שליטה, והתוכנית זרקה אותי לאלף כיוונים. יום אחד התעוררתי, כל הפנים שלי מלאות עקיצות אדומות. איזה כיף. לקום בבוקר, להריח את הבית שחי עם השיער, להגיד לעצמי 'אוח, אישה'. אבל אז אמרתי 'איכס, אישה'. הליבידו מת, מת! הייתי בטוח שאני אימפוטנט".
בשבקין הגיע למיונים במדים ועם הנשק, ועל ההתחלה חשף את האסטרטגיה הסודית שלו. "הגעתי לשם בכיף, מה זה התלהבתי", הוא אומר. "התיישבתי ואמרתי, 'אני בשבקין, 29 מתנחל, גר בתל אביב, אבא לכלב, פה ושם. הבוחן אמר לי 'טוב, בסדר, תודה רבה', ואז אני בא להוריד בגדים. הוא אומר לי 'מה אתה עושה?', אז אמרתי 'אני לא אמור להתפשט?', והוא אומר לי 'לא, אבל אם אתה רוצה אתה יכול'. מתברר שהוא היה איזה אגזוזן כזה. ואז, כולי סחרחורית כזה, אמרתי או-קיי ויצאתי".
בשלב הבא של מבצע קיבורת יצוקה, נאלץ בשבקין להיתקל בצד השני של האויב הציוני. "באיזשהו שלב הבוחן אומר לי 'אחי, אתה רעב?' ומביא לי קערה. אמרתי לו 'וואללה אחי, לא, באמת תודה, אכלתי', והוא אומר, 'לא לא, אחי, בכיף, עליי', ומגיש לי קערה של תולעים, כפרה עליו. ולא ראיתי שזה תולעים, כי זה היה מעין קופסה, כמו אוכל ציפורים כזה. ואז אני מסתכל פנימה ורואה שזה תולעים.
אמרתי, 'וואללה, בשבקין, אם אתה לא אוכל את זה עכשיו, אתה לא ממשיך. ובגלל מה? בגלל תולעת מחורבנת?'. אז הרמתי תולעת, מחזיק אותה מהראש, התחת שלה זז, והיא נורא ארוכה וככה מתפתלת, ואני מסתכל עליה, וההוא עושה 'נו יאללה, אתה רמבו, נלחמת, ביס קטן'. אבל בראש אני חושב, 'הטובל ושרץ בידו?'.
זה משפט בתורה על בנאדם שטובל במקווה אבל מחזיק ביד שרץ. ואמרתי מה, כוסאמק, אני אהרוס את כל האמונה שלי ואוכל משהו טמא? בסוף, אחרי עשר דקות של מבטים על התולעת מול המצלמה, אמרתי 'זהו, עזוב, זה לא מתאים לי'".
טוב, לפחות האקסית התקשרה?
"לא. איזה מעצבן, אה? ויש שמועה שהיא הולכת ל'הישרדות 3', פרק ראשון אמרו לי על הכיפאק, פרק שני בכלל התאהבו בי. יש גם וגם. מדינת ישראל מתחלקת לשניים, והגבול בין האהבה לשנאה זה הדבר הכי דק שיש".
מה, היית יכול להתאהב בנסרין?
"חה, יצא לך יפה. בוא'נה, אני יכול לתפוס עכשיו רק ימניות, אה? רק השמאלניות הן יפות, הימניות הן בדרך כלל עובדות אדמה כאלה, לא?".
שלושה שבועות מאז שעלתה "הישרדות, איי הפנינה" (רביעי ושבת, 21:00, ערוץ 10), ובשבקין כבר נהיה מה שמולי עוד מנסה לחטב. לכאורה, קווי המתאר זהים: אותו הגוף החלקלק כלק, אותה ערכת התפילין המקודשת, אותו פרצוף הפוסטר החושני, שבשבקין מכנה בהשלמה "פנים של הומו" - אבל עם בונוס של דעות מוצקות.
"כל מי שמכיר אותי יודע שאני מלח הארץ", מבהיר בשבקין. "מה שאת רואה, זה מי שאני. מה שקורה עם העם שלנו, זה שהמון אנשים מתחברים כרגע לדמות שלי, כי אנשים הגיעו לאיזשהו רף בכל הקטע של הערבים, ואני הייתי הפה. אני אמרתי את מה שהם רוצים להגיד ואף אחד לא אומר. אני לא מדבר על הערבים ככלל, אני מדבר על קומץ של אוכלוסייה, ואני מדבר על החמאס ועל עזה ועל הטילים ועל הטרור ועל הפחד שיש במדינת ישראל. לאנשים נמאס, והם רוצים לבטא את זה. יכול להיות שאני בזמן הנכון, במקום הנכון, מייצג. ויש ביקורות שאומרות שאני גזען, ואני ממש לא. נתחיל מזה שיש לי חברים ערבים, כן כן".
יש ערבים טובים?
"ברור שיש, יש לי המון חברים טובים, אחלה אנשים. אני לא אומר שכל הערבים באים להרוג אותנו וכל הערבים רוצים ברעתנו. ישנתי אצל ערבים בבית, את יודעת? ומג"ב זה קיבוץ גלויות של כל העדות. צ'רקסים, ערבים, מוסלמים, נוצרים, יהודים, מזרחיים, דרוזים, הכל. אנשים משכמם ומעלה. אני לא אמרתי בתוכנית את המשפט שמייחסים לי, שחינכו אותי בצבא לשנוא ערבים, מי שאמר את זה זה איתי. הקם להורגך השכם להורגו, ורק באלה אני חונכתי להילחם. אני אחד שגדל עם ערבים. אני לא גזען, לא יעזור בית דין".
נסרין אזרחית ישראלית, לא מחבלת.
"נסרין ניסתה לשחק משחק. יש לזה הרבה השלכות, כמו שההשלכות שלי אולי הן שיקראו לי גזען. לא באנו לעשות פה מצגת על היהודים והערבים. זה שהיא לא שיחקה נכון, זאת הבעיה. היא חכמה ואינטליגנטית ברמות על. היא לא מייצגת כל כך מבחינתי את הערבים, כי היא הרבה מעבר. אני נדלקתי עליה מהרגע שהיא הרסה לשבט את הזכייה עם השש שעות על הקורה. כל השאר זה היה נטו נטו נטו כי אני לא הייתי מוכן שערבי יגיע יותר רחוק ממני".
זה לא גזעני?
"ממש לא. אני פשוט נלחמתי נגדה בסוג של משחק. זה לא קשור לגזענות. זה כמו שהייתי יכול להגיד שאני לא רוצה שבחורה תנצח אותי, זה אומר שאני גזען?".
זה אומר שאתה שוביניסט.
"ממש לא! זה אומר שאני תחרותי".
בהתחלה, בשבקין אפילו לא קלט שנסרין ערבייה. הוא חשב שהיא תימנייה עם שם אקזוטי, כמו איזו לילה אחת שהוא מכיר, "בחורה טחונה מהרצליה". כשהציע לה לתופף על הדרבוקה כמו ערבייה טובה, "זה היה בשביל הכיף, לעשות קצת שמח. לא ירדתי עליה, תופפתי לה, רציתי שתתופף איתי אבל היא לא ידעה. כמו שאמרתי, ערבייה מזויפת".
רק כשאמרה לו, במלמול מבויש, "איי קיל יו", אחרי שהזדהה כמתנחל, הוא נתקף בג'ננה.
אז היא נפלה על סטריאוטיפ הערבייה, ואתה נפלת על סטריאוטיפ המג"בניק הזועם.
"או שתיעלו אותנו לשם או שבאמת בתוך תוכנו אנחנו עדיין כאלה, ולא יעזור כלום. לא יודע איך נפלתי לסטריאוטיפ הזה, ניסיתי לייצג משהו שונה, וחלק מהאנשים פירשו אותי גזען. באמת שאני לא חושב שצריך להרוג את כל הערבים. יש מחשבות על מה שהיה בעבר. אם היית ילדה וראית נחש ונורא נבהלת ממנו, גם בעתיד כשתראי נחש יהיה לך את הזיכרון הזה".
והנמשל?
"כשהייתי בן 16 נסעתי הביתה לתומי על האופנוע, ופתאום נגלתה לעיניי קבוצה של ערבים שפשוט רצתה להרוג אותי. הם לא רצו להפיל אותי, הם לא רצו לפצוע אותי, הם רצו להרוג אותי. את יודעת שאבן יותר מסוכנת מכדור? מה שהאבן יוצרת זה פי עשר מכדור".
אז איך שראית את הערבייה, חטפת פלאשבק?
"לא, אני לא עד כדי מטומטם. לפי מה שאת אומרת אז כל פעם שאני הולך לעצור מחבל, ועצרתי המון מחבלים, יעלה לי פלאשבק? לא. פשוט, באותה סיטואציה, כשהתחילו לדבר על כל הקטע, היה איזה משפט שיצא לי על זה. אבל נסרין לא באה טוב במשחק. די. כמה אפשר?".
נסרין אמרה שאם זאת המציאות, השואה תתרחש שוב.
"זה היה משפט מטומטם, כי אנחנו, בתור עם יהודי, לא ניתן בחיים לשואה הזאת לחזור. אני, ש99 אחוז מהמשפחה שלי נספתה בשואה, בחיים לא אתן לזה לקרות. ועוד משהו, את יודעת כמה ערבים אני חילצתי? בידיים שלי ניסיתי להחיות פלסטינים והדם שלי התערבב בדם שלהם. אני נלחם במי שמסכן את המדינה שלנו, חד משמעית. על זה חונכתי. לא הרמתי בחיים שלי יד. גם לא על עצור, שזה דבר שכאילו, אין, תן לו סטירה, מ'כפת לך? לא".
בשבקין נולד בפתח תקווה בשם מתן, ומאוחר יותר שינה את שמו לנתן, בעצת רב שהזהיר את אמו מהמילה "מת" שמופיעה בשם. עד היום הוא לא מסתדר עם שמו הפרטי, שגורם לעולם לקרוא לו נתן במלעיל במקום נתן במלרע - אז קוראים לו בשבקין. הוא שני בין חמישה ילדים שנולדו לאריק, בעל מעבדה לתיקון מכשירי אלקטרוניקה, ולמירה, מנהלת בית ספר יסודי.
כשהיה בן שלוש הוקמה ההתנחלות ניל"י, ומשפחתו עברה ליישוב הקהילתי החילוני בשומרון, בעקבות האידאולוגיה. "אני בטוח שאם לא הייתי ביישוב הזה לא הייתי מי שאני היום", הוא מנמק, "כי גדלתי וחונכתי שאין דברים כאלה".
איזה דברים?
"כאלה. אבא שלי הוא הבנאדם הכי טוב בעולם, כמו דרדסבא. כל מי שהיה נקלע לאיזושהי צרה, היה מגיע לאבא שלי והוא תמיד היה פותר. הוא בנאדם שיודע לעשות הכל. והוא לימד אותנו, שאנחנו יכולים לעשות הכל בידיים. קורה משהו, אז להירגע ולא להילחץ. אחותי מ"כית, אחי טייס, ואמא שלי היא תותחית-על, גידלה חמישה ילדים לתפארת מדינת ישראל".
תמיד היה ברור לכולכם שאתם הולכים להגן על המולדת?
"ברור, יש לנו ייעוד. חונכנו ככה. הייתי בקראטה, בג'ודו, בתופים, אפילו בחימר הייתי, תראי לאיזו רמה הגעתי! חימר! הייתי ילד מאוד טוב, כל פעם שהייתי רואה שמשהו לא בסדר, הייתי נמנע ממנו. לא עישנתי בחיים שלי, אני לא שותה כי זה מגעיל אותי. אני נרגע בטיולים בארץ בהליכה. כל יהודי צריך לתור את ארץ ישראל לרוחבה ולאורכה. גם אותך אני יכול לשכנע תוך שתי דקות לבוא איתי. מה אם אגיד לך עכשיו בואי ניקח ג'יפ וניסע לטייל?".
יש לך ג'יפ?
"כן".
מה, זכית?
"תצטרכי לראות".
כילד, בשבקין מעיד שהיה ירון זהבי מחסמב"ה, אבל כנער, כשהתחיל להתאמן - בשגרה שכוללת ארבע פעמים בשבוע ריצה, שחייה וחדר כושר - עמד לנגד עיניו אידאל אחד בלבד.
"קשה באימונים, יפה בחוף - זה משפט שאני מאוד מאמין בו", הוא אומר. "בגיל 16 התחלתי להתאמן בהורדות ידיים. הייתי שלוש פעמים מקום שני בארץ בהורדות ידיים. ניצחתי את צ'ינו, המשוגע הזה מ'פרויקט וואי'? הוא היה מאוד חזק, דרך אגב, יש לו יד מאוד חזקה".
לבשבקין יש גם יד חזקה, גם זרוע נטויה, וגם המון יבלות גאות על כפות הידיים. והניצוץ הזה בעיניים, שמלווה אותו מפריים לפריים, הוא בכלל זוהר של תשוקה בוערת - לא לנטע-לי, לעץ. "היישוב שלי היה מבודד בטירוף, אז היינו בונים מחנות. תני לי כל דבר, אני אדע לעשות. אני שיפצתי את כל הדירה שלי בתל אביב לבד. את גדלה עם אמונות, אז את אוטומטית נמשכת לזה. כמו שילדות גדלות עם ברבי, והן רוצות להיראות כמוה, והן פתאום מתחילות ללבוש ורוד. אבל באיזשהו שלב אמרתי, או-קיי, האם אני באמת רוצה להיות בוב הבנאי? לא".
ולחזור בתשובה, חשבת?
"לא. כי אני ריאליסט. אני יודע שיש לי את הרב נוח, מה שנוח לי אני עושה. אני לא שומר מסורת, אני משמר מסורת. אני מאמין שאנחנו באמת נבחרנו. זה נשמע אאוט אוף דה בלו, אבל קיבלנו מתנה כל כך יפה, קיבלנו מנהגים שאין לאף עם אחר. אני מניח תפילין מגיל 13, מתפלל כל לילה, עושה קידוש, הולך לבית כנסת, מפריד בין בשר וחלב, לא אוכל סי פוד, לא חזיר, לא כלום, פיתחתי לזה אנטגוניזם, זה מגעיל אותי. אני אגיד לך עוד משהו שאני לא עושה".
מה?
"אני לא מענג את עצמי".
בכלל?
"כן. את עצמי לא. אם אני עם מישהי, ברור שכן".
איך?
"פשוט מאוד. פשוט לא עושה. כי זה לא מעניין אותי, זה כל הקטע, בגלל התורה. אלו דברים שסיגלתי לעצמי כילד, אמרו לי פעם אחת 'דע לך, אסור', וזהו, גלינג".
ולא קשה?
"אני יודע?".
באחת בלילה, על רדבול, בשבקין הוא קלאסיקה מדברת. הוא כזה חינני ומשעשע והיפראקטיבי, שזה קצת כמו לשוחח עם הכבשה שושנה, רק מרוטה ("אני עושה שעווה, אני מאוד מטופח, רוצה לתופף על החזה שלי?"). אין זכר לאישוני הצ'אקי המלחיצים מהטלוויזיה, או לבחור שהניף מאצ'טה לעברה של נטע-לי המבוהלת.
"אחרי הקטע עם נטע-לי", נמרח על פניו חיוך אקורדיון ענק, "אבא שלי, שמכיר אותי ויודע שבחיים לא הרמתי יד על בחורה, התקשר אליי ואמר לי 'מה קרה? מה?', והסברתי לו שכולה הורדתי לה פרפר מהחזה".
מי מוריד פרפר מהחזה עם מאצ'טה?
"בחיים שלי לא הרמתי יד, לא הרמתי סכין, לא הרמתי כלום. הורדתי לה זבוב מהחזה".
הרמת מאצ'טה.
"בחיים שלי לא הרמתי מאצ'טה בקטע של איום. בחיים שלי. זה היה עכביש".
ואבא שלך האמין לך שזה היה זבוב או פרפר או עכביש?
"ברור".
למה אתה מחייך כשאתה אומר את זה?
"כי זה מצחיק אותי. אני מחייך גם כי החולצה הזאת קצת קטנה עליי, ומה שקורה זה שמהשרירים שגידלתי, היא לוחצת, ויוצא לי נמק".
אז למה נטע-לי אמרה שהיה לך מבט מפחיד?
"כי היה שם ג'וק והיא פחדה שהוא יעקוץ אותה, אני הורדתי לה אותו. ויכול להיות שהיא אמרה את זה על הקטע שהלכתי ביער. הייתי מאוד עצבני, כי בגלל נסרין הפסדתי את החסינות. אני לא מפחיד, אני הכי חמוד בעולם. אני בנאדם נורא אמוציונלי".
אתה שקרן גרוע.
"אני קצין במדינת ישראל. אם אני אאיים על מישהי בסכין, אני מחר שם את התעודה שלי ואומר 'חבר'ה, נכשלתי, הרמתי יד'. המטרה שלי זה להילחם באותם האנשים שעושים את זה. זה נתון לפרשנות. ההפקה מראה מה שהיא צריכה להראות, וכל אחד יכול לראות את זה איך שהוא רוצה. הרי מה זה כל החיים שלנו?".
מה זה?
"החיים שלנו זה או שחור או לבן, עדיף להיות לבן משחור. ואם את מוצאת את עצמך באפור, שזה באמצע, אז שתהיה לזה סיבה מאוד טובה. ובמילה אחת, 'הישרדות איי הפנינה'".
והנה מה שבשבקין רוצה עכשיו: כיף, אבל ערכי. הוא נפרד מחברתו בשלושת החודשים האחרונים, אותה הכיר בשידוך של מעיין הליצנית ("היא בכתה נורא, אבל אני צריך את הזמן שלי עכשיו"), הוא מנדב אייטמים על עצמו למדורי הרכילות ("תגידי שבשבקין המג"בניק עצר על בן יהודה ורדף אחרי כלבה שכמעט נדרסה"), והוא עוד לא יודע מה יעלה בגורל מערכת היחסים שלו עם הצבא, אחרי שפורסם שהוא שכח לעדכן את מפקדיו על "הישרדות".
"בגדול המפקדים שלי ידעו, וידעו שזאת 'הישרדות'", הוא אומר. "כרגע זה בבירור, אבל מקווה שיהיה טוב, ואם לא יהיה טוב, יש את גיא המאירי (אחד ממפיקי "הישרדות", לב"י) שימצא לי עבודה. אני לא מצטער על שום דבר שעשיתי בחיים שלי. ויש תגובות טובות, בחורות אוהבות את הישירות שלי. אם היית יושבת איתי הרבה, היית יודעת שאני גם די חכם.
אני משקיען, נותן ביטחון, מרמת הליטוף ועד רמת האהבה, הכי כיף זה פור פליי. לק על הצוואר עושה את כל העבודה. וגם הומואים מתחילים איתי, שזה הכי עצוב. בנאדם שמוריד שערות ומטופח ושרירי, האסוציאציה הראשונית זה הומו. התחילו איתי, ולא פעם אחת. בהילטון, בגן של הכלבים. מלא מלא מלא. מתחילים לדבר על הכלב, ואז אומרים 'מה אתה עושה אחר כך?'. ואני אומר להם שאני הולך לחברה. אני לא עוקצני, בחיים שלי לא הרבצתי להומו. אומרים לי שהבעיה של גברים סטרייטים זה הפחד מחדירה, אמרו לי, 'אחרי החדירה הראשונה אתה תהנה'. אמרתי , אין שום בעיה, אני אשמור את הפחד שלי לעצמי להרבה זמן".
יכול להיות שבעצם אתה רוצה שיעיפו אותך מהצבא?
"לא. קצת, בתוך תוכי, בא לי לשנות. הילד הטוב מניל"י בא לתל אביב, פתאום גילה שבחורות בדיסקוטקים שואלות אותו,'אצלי או אצלך?'. וואללה . תמיד כיף להיות מפורסם, לאגו. בא לי נורא לשנות את הייעוד שלי, להיות שחקן. לשחק ב'ארץ נהדרת'. אני מצחיק ברמות על. אולי יסדרו לי פינה בליאור שליין, הפינה של בשבקין".
תספר בדיחה.
"אריה אחד הולך ביער ופתאום שומע שמישהו מזיין את הלביאה. הפיץ שכל חיות היער צריכות להיות בשעה חמש על הצוק. מגיע האריה, תופס את הלביאה, מושיב אותה ועושה, וואלאק, אם יש פה אחד גבר ורוצה לזיין את הלביאה, שעכשיו יבוא לצוק ויקפוץ. פתאום רואים את הדוב טס, קופץ, פלאח, נמעך. כולם מסתכלים, איזה אהבל. פתאום רואים את הדוב מטפס, זוחל, עולה. האריה עושה לו, 'וואללה, דוב, סחתיין, בוא תזיין את הלביאה'. והדוב אומר 'אני אזיין את הלביאה אחרי שאני אזיין את מי שדחף אותי'".
הומור סטייל בובליל, לא?
"אני רוצה לראות שבכתבה תהיה השוואה לבובליל. 'הישרדות' זה הדבר האמיתי ולא כמו 'האח הגדול' שהם סתם עכברי מעבדות. סתם, זורק לך בדיחות, תופסת אותי. מה עם בדיחות נכים?".
נא להמתין לטעינת התגובות
