אפשר להגיד "לא" ל"יס מן"
ב"יס מן" מנסה ג'ים קארי להתייחס לטרנד הקואצ'ינג בעין צינית. הבעיה של קארי היא שמתוקף הווייתו, הוא מסוגל להחזיק על המסך רק כמה שניות של טענה ביקורתית. אחר כך הכל משתבש
ג'ים קארי ב'יס מן' - הכן של שנות האלפיים הוא הלא של המאה צילום: מתוך הסרט
קארי הוא אחד שכל הזמן אומר לא. לחברים שרוצים להוציא אותו לבילוי בעיר; לאנשים לחוצים המגיעים לבנק שבו הוא מועסק, על מנת שיאשר להם הלוואה; לרעיונות חדשים שמתדפקים על דלת דירתו החסומה והמעופשת. ומה יקרה אם קארי יתחיל לומר כן, במקום לא? על מה שיקרה במקרה שכזה מספר "יס מן".
הוא אומר כן ללימוד קוריאנית, לנגינה עלי גיטרה, להשתלמות בטיסה, למגע אוראלי שמציעה לו שכנתו בת ה-90. הוא אפילו אומר כן לבחורה צעירה המדהירה קטנוע, ולהומלס שמדיף ריח רע, המבקש ממנו טרמפ. בקיצור, ה"כן" של שנות האלפיים הוא ה"לא" של המאה הקודמת. מגניב וגם סבבי-בבי.
מתקציר העלילה שזה עתה פורט לעיל אפשר להבין שג'ים קארי מתפנה בסרט זה לעסוק במכת הקואוצ'ינג בת זמננו, שמחליפה עתה, כך
נדמה, את האסטרולוגיה והנומרולוגיה, אותן מאחזות עיניים קשישות, שאיבדו מהדרייב ההיסטרי שלהן.
הבעיה היא שקארי, מטבע בריאתו ומעצם הגדרתו, אינו מסוגל להחזיק על הבד טיעון רציני במשך יותר מכמה שניות. לכן כל מחווה של רצון טוב ביקורתי כלפיו מתמוססת תיכף ומיד לנוכח עיוות הפרצוף הראשון שהוא מוכרח לבצע אל מול המצלמה.
קשה להאמין, אבל קארי בסביבה כבר 25 שנה, ואותה מסכת גומי הקרויה בטעות הפנים שלו, עדיין לא נקרעה מרוב שימוש עודף. אין שטיק וטריק שקארי לא ניסה קודם לכן שלא נדחק גם ל"יס מן" - מה שהופך את הסרט למייגע כל כך. אמנם דקות הפתיחה מרמזות שאולי אולי חלה תפנית בסוג ההצחקה שקארי מחויב אליה. אך הרושם הזה חולף?עובר במהירות מצערת.
"יס מן", שמוביל את הכנסות הקופה באמריקה בשבוע חג המולד, נועד קודם כל לצרכנים בשנות העשרה המוקדמות שלהם, ובגובה הזה נמצא גם המשחק של הפרטנרים של קארי לעלילה. מי שמפתיע לטובה הוא ריס דארבי, קומדיאנט ממוצא ניו זילנדי, המגלם כאן את הבוס העוד-יותר-אוויל של קארי ועושה זאת בטכניקת משחק משובחת.
נא להמתין לטעינת התגובות
