מתוק אבל מחוספס: אסף אבידן בהופעה
בתעשיית המוזיקה הישראלית לא קל לייצר משהו שעדיין לא היה כאן, אסף אבידן מוכיח שזה יותר מאפשרי. אבידן מילא את אולם הבארבי עד לאפס מקום והצליח לאסוף סביבו כת מעריצים שכבר מדקלמת את מילות שיריו

בסך הכל עם אלבום אחד ביד עם המוג'וס (ואי.פי אחד) ואחרי הרבה עבודת שטח, אבידן מביא לבמה את הקול הצלול שלא אחת מתואר כהכלאה בין ג'ניס ג'ופלין לבוב דילן, ומוכיח שמוזיקה ישראלית אפשר לעשות גם באנגלית. מה שכן - עדיין אפשר לוותר על המניירות.
אבידן בן ה-28 עלה לבימת הבארבי בתל אביב עם תספורת המוהוק שכבר מזמן הפכה לסימן היכר, עם גיטרה אקוסטית ועם השיר maybe you are שכמו את האלבום, פתח גם את ההופעה. הקול נדיר שלו מילא את החלל ברגע והותיר את הקהל משתומם בעודו מוכיח שיש פה יותר מאשר גימיק ווקאלי טוב.
עם מוזיקה שנעה על קו הפולק והרוק'נרול וכלי נגינה מתחלפים (מפוחית, גיטרה אקוסטית, גיטרה חשמלית ותוף מרים) עשה אבידן את הלא יאומן. הוא לא רק הוכיח שהמוזיקה הישראלית אינה שמורה רק לשפה העברית, הוא גם הוכיח שיש לזה קהל ואפילו קהל גדול ורעב.
אחרי חמישה שירים שקטים שביצע אבידן עם גיטרה ובליווי צ'לו מדהים שגרם להתגעגע לנוכחותו המודגשת, שחזרה רק בהדרן, עלתה להקת המוג'וס המוכשרת להפליא. יחד איתה הגיעו גם הביצועים הרועשים יותר מהאלבום. אז נסק קולו הנשי משהו של אבידן עד לכדי דיסטורשן צרוד והוכיח שיש בו גם צד מחוספס.
ממש כמו שד משחת קיפץ אבידן בין חברי הלהקה כשהגיטרה זרוקה על גבו והוכיח כי הוא מפליא לעשות גם בעיבודים זריזים ומהירים וגם בעיבודים המלודיים והמכאיבים כאחד. וורסטיליות שמאפשרת לקהל לבחור את העדפותיו האישיות.
עם זאת, כל אמירה שזרק הקהל לחלל זכתה ממנו לתגובה ארוכה ולא נותר מעבר בין שיר לשיר שלא לווה בתיאור עלילתי, מה שבכל זאת העיד על בוסריות יתר. על אף התקופה הקצרה
אולם לא אחת התנהלותו מתאימה לבני הנוער הרבים שנמצאים בקהל ופחות לאנשים שמתקרבים לגילו. הוא מוריד חולצה, משתטח על הבמה ולעיתים גם מתנהג כמו מופע סטנד אפ בינוני, מה שגרם לבחורה ההריונית שעמדה לצידי לתאר אותו כמי ש"חש את עצמו קצת יותר מדי".
ובכל זאת, חש או לא חש, אין להתעלם מהעובדה שאסף אבידן מוכשר כשד וכאמן שיוצר משהו שעדיין לא נעשה כאן הוא מביא עימו רוחות של שינוי מוזיקלי. עם הרבה עבודת מיקרו סיזיפית שמוכיחה את עצמה בשטח, אין ספק שלא רחוק היום בו גם אלה שממש התחנכו על תקליטיהם של ג'ופלין ודילן, יכתתו רגליהם וימצאו את עצמם מתמכרים ומקפצים בהופעותיו.
אסף אבידן, בארבי תל אביב. ה-18 בדצמבר.