מת ואן ג'ונסון, אידיאל גברי
אדום שיער, תכול עיניים, רם קומה ועם לוק של נער מתבגר, כיכב ואן ג'ונסון בסרטים הוליוודיים רבים בשנות ה-40 וזכה להערצת ההמונים ולכינוי "סינטרה בלי הקול"
אולי העדרם של הגברים שיצאו לקרבות, ואולי הרצון הנשי לאמץ אל הלב זכר פגיע, היו הסיבות שעמדו מאחורי לבלוב הפופולריות של הבחור החביב, שלא היה אלא מהדורה גברית של דוריס דיי. העובדה היא שבשנים 45-46 מצא עצמו ג'ונסון במקום השני ברשימת השחקנים הקופתיים, מיד לאחר בינג קרוסבי האלמותי. באותה העת, כך מסופר, זרמו אליו מידי שבוע שמונת אלפים מכתבים של מעריצות שוקקות.
ג'ונסון נולד בשנת 1916 למשפחה מעורערת. אם אלכוהוליסטית ואב אלים היוו את התשתית החינוכית שבתוכה התפתח. בגיל צעיר הוא נטש את הבית המאיים, והחל להופיע כנער מקהלה בהצגות מוזיקליות בברודווי. היה זה דווקא המזל הרע, שסלל עבורו את הדרך להצלחה הגדולה.
בראשית שנות ה-40 הוא נפצע קשה בתאונת דרכים, ולוחית מתכת הושתלה במצחו. לקוי בריאותי זה הותיר אותו מאחור, שעה שיתר כוכבי אולפן מ.ג.מ, שם הוחתם על חוזה הופעות בלעדי, גויסו לשירות צבאי במלחמת העולם.
בהעדרם של שמות גדולים
כקלארק גייבל, ג'ימי סטיוארט או רוברט טיילור, ניצל ג'ונסון את הוואקום שנוצר במ.ג.מ. וקטף לעצמו שורה של תפקידים ראשיים, שליבו את הערצת ההמון כלפיו. אז גם דבק בו הכינוי "סינטרה ללא הקול".
במיוחד הפליא ג'ונסון לגלם באותה העת תפקידים של טייסי קרב אמיצים בסרטים כמו "טייס מספר5"(43), "בחור ושמו ג'ו" ('43) ו"30 שניות מעל טוקיו" .('44) לימים העיד סטיבן שפילברג שאחד הסרטים המסעירים שעיצבו את ילדותו היה "בחור ושמו ג'ו". בשנת '89 ביים שפילברג את "לנצח" (עם ריצ'רד דרייפוס), שאינו אלא גרסה ממוחזרת לסרטו של ג'ונסון.
עם סיום המלחמה ושינוי ההדגשים בטעם הקהל, החלה גם הצניחה בקריירה שלו. על מנת לחרוג מהתדמית של הילד-הטוב-של-השכנים, נטל על עצמו תפקידים כבדים יותר, דוגמת הופעתו ב"המרד על הקיין" לצידו של המפרי בוגרט.
בזמנים ההם אף נפוצו שמועות על אודות נטייתו ההומוסקסואלית, ועל פי דרישת ראשי אולפן מ.ג.מ. הוא נישא לאיב ויין, גרושתו של חברו הקרוב קינן ויין. לימים השתלב ג'ונסון בתעשיית הטלוויזיה, ועשה תפקידים בסדרות כמו "מקלאוד", "עני ועשיר", "מקמילן ואשתו" ו"קווינסי". חובבי יצירתו של וודי אלן מוזמנים לזהות אותו ב"שושנת קהיר הסגולה" הנצחי.







נא להמתין לטעינת התגובות







