בובה של רעש
האלבום השני של המיט פאפטס לא מוכר לרובכם. אבל השירים מתוכו כן. ותודה לקורט קוביין
מיט פאפטס צילום: יח''צ
עוד נקודת אחיזה: נירוונה ביצעו שלושה שירים(!) מתוכו באלבום האנפלאגד המעולה שלהם. "Oh Me","Plateau" ו "Lake of Fire" ידועים למיליוני המעריצים של נירוונה, רק מפני שקורט קוביין העריץ את קורט קירקווד, שכתב והלחין את כל שירי האלבום השני.
להקת המיט פאפטס נשענה על פורמט קלאסי של פאנק?רוק קשוח בועט ומהיר, גיטרה, בס ותופים ושירים קצרים. האחים מאריזונה, קורט וכריס קירקווד, הקימו את ההרכב ב-1980 ועבדו קשה כדי לממן את הפקת תקליט הבכורה שלהם ("מיט פאפטס", 1982), שהוקלט ונערך במהירות רבה (מתוך אידאולוגיה
וגם מחוסר תקציב).
על האלבום השני הם ישבו קצת יותר. הוא הוקלט באפריל?מאי 1983 ויצא בינואר 1984, עם עטיפה צבעונית ופראית, שצייר קורט קירקווד. תקליט הוויניל שלי כולל 12 שירים שנגמרים תוך פחות מחצי שעה.
לפני ארבע שנים יצאה בדיסק "מהדורת 20 שנה", הדפסה מיוחדת, עם תוספות, באורך של 48 דקות, הכוללת בונוסים שלא היו במקור (כמו גרסת כיסוי ל"מה לעשות" של הרולינג סטונס). עם זאת, דווקא התקליט המקורי, הקצר והיעיל משקף טוב יותר את רוח ההלהקה ואת רוח הזמן ההוא, את החתרנות, את הניסיון לדבוק במתכונת הבסיסית של הרוק ושל רוח הפאנק האמריקני, תוך חתירה מתמדת לצמצום וריכוז. מ
ספיק לשמוע את השיר הפותח, "Two Split Myself In", כדי להבין את מהות הצעקה ולרצות להבין מה פשרה.
"II", מיט פאפטס, 1984
נא להמתין לטעינת התגובות
