תקראו לקורין אלאל מותק
קורין אלאל החליפה את הסערות באופטימיות קוסמית. מזל שלפחות הקסם הבימתי שלה נותר בעינו
קורין אלאל צילום: עודד קרני
מי שבא להופעה, קיבל קורין מפויסת, שלמה, נטולת עוקץ. אם פעם במתק הטבעי שלה אפשר היה למצוא הרבה חספוס וביקורת על המציאות, עכשיו היא רק מבסוטית. הו, כמה שהיא מבסוטית; זורקת חיוכים, מספרת אנקדוטות ומצחקקת, שולחת ברכות לימי הולדת ומנהלת דיאלוגים עם ילדים רכים בקהל. הרבה ילדים היו שם - צהרי יום שישי, נדמה שהזאפה נעשה מקום לבילוי אלטרנטיבי למשפחות.
משהו עובר על קורין, זה בטוח - היא משלימה עם עצמה, עם האמהות, עם הזוגיות. מרוחות שפורעות בנשמה ("מעין") היא עוברת לשיר על כמה פשוט "לא להישאר לבד" ("פשוט כל כך"). זה פשוט רק אחרי שעשית את זה, בשלב שבו החיים מקבלים פרספקטיבה. גם ב"עד סוף אפריל" החדש מגלה קורין סיפוק
ואופטימיות כשהיא שרה "אם אתה מחפש, אז בטוח תמצא". קורין של פעם הייתה שרה "אם אתה מחפש, אז רק כנראה תמצא".
ובכל זאת, דבר לא ייקח ממנה את היכולות המוזיקליות הייחודיות שלה ואת ההופעה המשובחת. במשך שעה וחצי היא נותנת שואו, עם אנרגיות ששלושה עשורים בתחום לא הצליחו לשחוק. עם או בלי הלהקה שלה, הביצועים מוקפדים, מהודקים ולפרקים אפילו מצליחים לרגש. זה קורה דווקא בשירים הישנים, אז צצה ממעמקים "הקורין ההיא". היא שעושה ביצוע מהפנט על גבול הקברטי ל"החיים בוורוד", היא ששורטת עם "התעשייה האבירית" והיא שמרגשת עם "קשר הירח".
על העיבודים אחראי הפעם יונתן לוי, הבסיסט, וההשפעה שלו ניכרת לטובה; שירים מוכרים לעייפה מקבלים טוויסט ומפתיעים. הם גם אלה שמתקבלים בהתלהבות הכי גדולה. בשלב מסוים יורדים חברי הלהקה מהבמה, משאירים את קורין לשיר, ומתברר שדבר אחד לא השתנה; הנוכחות הבימתית שלה, שבולטת בעיקר כשהיא לבד - כמו אז, גם היום - עדיין חזקה מהרוח.
נא להמתין לטעינת התגובות
