דוקטור גריי למחלקת חפירות
העונה החמישית של "האנטומיה של גריי" נחתה עלינו אחרי דשדושי רייטינג בארצות הברית, ד"ר גריי מוכיחה שלא הרבה השתנה מהעונה הראשונה, אותן שיחות נפש חופרות ואותם לקחים דרמטיים לחיים, ועדיין, זו סדרה מצויינת. וגם: הערב זה נגמר ואסף שניידר שמח
"האנטומיה של גריי", יס סטארז דרמה
היא נודניקית. בלתי נתפס, כמה שהיא נודניקית. חפרנית, טוחנת במוח, קשקשנית בלתי נלאית. ד"ר מרדית' גריי ויחסי ההתחברות-התנתקות הבלתי נגמרים שלה עם ד"ר שפרד, מכבידים ומעיקים על הסדרה שנקראת על שמה. לא זכורה גיבורה מרכזית כל כך מעצבנת כמוה. עד כדי כך מעצבנת, עד שגם לתסריטאים אין ברירה אלא להתעמת איתה ולשים בפיהן של הדמויות האחרות בדיוק את ההתרשמות הזאת. תשתקי קצת. תנוחי. צמצמי נוכחות.
העונה החמישית של "האנטומיה של גריי", שהגיעה אלינו אמש, מוצאת את האווירה בבית החולים בסיאטל בדיוק באותו מצב צבירה שבו היתה בעונה הראשונה, כשזו היתה אחת מהסדרות הרעננות בהיצע האמריקני. זו עדיין אותה אווירה של פלוגה רובאית: הוותיקים משפילים את הצעירים, הצעירים דורכים על הצעירים מהם. וכולם ביחד נלחמים כתף אל כתף למען הדגל. אה, ובין לבין-רצוי מעל גופו המדמם של פצוע אנוש - מרדית' חופרת לכולם במוח עם שאלות ה"להיות או לא להיות" שלה.
רק שהדגל, יחי השינוי הקטן, מעט קרוע עם פרוץ העונה הזאת. בית החולים הדרדר למקום ה-12 בדירוג בתי החולים האוניברסיטאים, וההנהלה בהיסטריה. זה שינוי חביב, שלמרבה המזל דוחק מעט את הנודניקית מהפוקוס.
מתחת לערימות הסכרין ושומני הטראנס שבהם טובעת הסדרה, אפשר להבחין פתאום במשהו אחר. בקו עלילה שמנסה להציג את הרופאים המנתחים כדמויות שמיטלטלות בין חוסר מוסר ואגאוזים מוחלטים,
יורד שלג וסוער, בפרק הפתיחה הכפול, והרופאים יודעים שבמזג אוויר כזה ודאי יש תאונות דרכים, ופצועים רבים. אבל חדר המיון ריק: בגלל הדירוג הנמוך, הנפגעים בתאונות מפונים לבית חולים יוקרתי יותר. הרופאים האגואיסטים זועמים: הם רוצים פצועים וגוססים ואנושים כאן ועכשיו. הם מוכנים אפילו לגנוב נפגעים מחדר מיון אחר. לשקר, לתחמן. העיקר שיהיו פה חיים (ויוקרה) להציל.
אבל זאת אמריקה, ובסוף הכל חייב לשקוע מתחת למפלי מוסר. הפצועים מגיעים בסוף - שלושה זוגות שחוזרים מנשף ונפצעים בדרגות חומרה שונות בתאונה - ועימם שלל דילמות קיטשיות. זו בגדה עם בעלה של חברתה. לחברה אין ביטוח שיכסה על הניתוח, וכו' וכו'. אפילו קצין צבא מסוקס השתרבב לפתע, לטובת הפטריוטיות, בעלילת משנה מוזרה שזוכה לסוף מקאברי, כשגיבור המלחמה מציל את ד"ר יאנג לאחר שזו משופדת בנציב קרח שצונח עליה ממעל.
הפצועים מדממים, הרופאים טוחנים במרץ את הדילמות בעוד שאיזמלי המנתחים שלהם נוברים באברים הרוטטים של הפצועים, ובסוף הכל מסתדר. המתים מתים, כי זו דרכו של עולם, והרופא, כמה שינסה ללמוד, אינו מושלם ("יודעים מה, למדתי משהו היום", היה אומר על זה באירוניה קייל מ"סאות' פארק"). היופי בכל זה הוא, ש"האנטומיה של גריי", מתחת לערימות הקיטש שלה, ואחרי שמתעלמים מגריי הנודניקית, עדיין מצוינת.
התוכנית ההיא נגמרת, תודה לאל
יש! הערב יוצאים לחופשי. הערב זה ייגמר, מי היה מאמין. מחר, יש לקוות, נקום לעידן חדש: עידן שבו נתחיל לשמוע פחות ופחות את המשפחה, החברים והקולגות מדסקסים בלי סוף את הפכים הקטנים מחייהם המזויפים של הפילוסוף העממי עם הסיגריות, בתו האגרסיבית, ההיא עם התספורת, ההוא עם הקרמים וזה שאינו יודע. זה לא הולך להיות פשוט. יש אנשים שהגמילה תאכל אותם מבפנים. צריך לשנס מותניים. להתמודד ביחד. כן, אנחנו יכולים - לשכוח מהם, ולחזור לשפיות.
נא להמתין לטעינת התגובות
