מדף הספרים של לבנה מושון
ספרה של לבנה מושון "מכתבים מגבעת הזבל" שראה אור בהוצאת כתר הוא זוכה פרס אקו"ם לשנת 2008. מושון מספרת על עשרה ספרים אהובים - מהיידי בת ההרים ועד מגדיר ציפורים שהיא מדפדפת בו כמו בתנ"ך

זה הספר שעיצב את החוויה הספרותית המכוננת שלי בכיתה א', אותו חזרתי והשאלתי בכל יום שישי מהספרייה הכיתתית. לא יכולתי להיפרד מהתיאורים של ספירי את היידי, היתומה המלבבת וטובת הלב משווצריה, שחוללה מהפך בלבו של סבה הרגזן וריגשה עד דמעות כאשר גנבה לחמניות רכות למען הסבתא העיוורת וחסרת השיניים של פיטר הרועה. היא הביאה לי הביתה את נשמת ההרים של העולם.
ש"י עגנון
אוי, מי יתנני עגנון, הייתה המחשבה שליוותה אותי שנים ארוכות. הקנאה שלי בו החלה ב"תהילה", כשהוקסמתי מיכולתי להתאהב באישה קשישה וחכמה שעושה סדר בחייה לפני הסתלקותה מהעולם, הבשילה לאחר "שבועת אמונים", המספר על יעקב רכניץ, הבוטניקן המבוהל, שלבו מסוכסך ואינו יודע אם הוא חפץ בשושנה, ונשבתה סופית ב"הרופא וגרושתו", סיפור על קנאה שמעבירה אנשים על דעתם. עד היום אני מתפעלת מהיכולת האנליטית של עגנון לחדור להלכי הנפש של גיבוריו ולשרטט אותם במכחול פסיכולוגי מדויק להדהים.
מיכאל שלי, עמוס עוז
חנה גונן נישאת למיכאל הגיאולוג, בירושלים שלאחר מלחמת העצמאות, אך בעוד הוא עסוק בלבחון בזכוכית מגדלת את אבניו וללטפן, היא שוקעת בחיי שיממון וריק ומתרחקת לעולם הזיות מטיב יותר. לא מדובר רק בכותב עוז המחונן, ולא רק בניקיון השפה וביופייה, אלא בכוחו של התיאור השקט ומאופק לחולל דפיקות לב עזות.
פרשת גבריאל תירוש - יצחק שלו
את הספר הזה לא הצלחתי לפגוש שנית מאז מלאו לי 17. שלו (האב) הוכיח לי שאני עשויה ליהנות מספר מקורי בעברית מבלי לחפש מקלט רק בספרים מתורגמים. אהבתי את המסע של המספר אל נפשותיהם של המורה להיסטוריה הרציני והמופנם גבריאל, שאימן בנשק ובסתר את תלמידיו בשנים שלפני מלחמת יום העצמאות, ואל דמותה משולחת הרסן של איה. הטרגדיה הכואבת של שניהם הילכה עלי אימים תקופה ארוכה למדי.
רעב - קנוט המסון
זה אחד הסיפורים הגדולים בעיניי. המסון הנורבגי מטלטל את הקורא בתיאור אירועי רעב איומים של אדם שידו אינה משגת מזון והוא הולך מדחי אל דחי, ונדמה שאין גבול לתחתיות שאליהן הוא מגיע. תחושות הבטן המקרקרת מתוארות באופן ריאליסטי וחריף, ובעקבותיהן מתעוותת החשיבה. לאורך הספר מתייחס המסון אל המובן מאליו – לחם – כאל לא מובן. ההליכה הצמודה עם רעבונו של הגיבור היא התנסות ספרותית -פיזית מטלטלת.
לבי הפצוע - מרטין דרי
הספר הזה פצע את לבי, ודווקא מפני שנמנע מהשאלה למה. הוא מגולל מכתבים נוגעים ללב, שכתבה ליקיריה היהודיה לילי יאן, אסירת עבודות כפיה, לאחר שנלקחה על ידי הגסטפו רק בגלל ששכחה למחוק את התואר דוקטור משלט שהיה על דלת דירתה.
קור רוחו ואטימותו של בעלה הפרוטנסטי, ארנסט יאן, מקוממים את הקורא
חבלים - חיים באר
בספר הזה צלח באר את הקשה מכל: לכתוב בוירטואוזיות סיפור אוטוביוגרפי כספרות לשמה, מבלי ליפול בפח היקושים האורב מן הסתם למסמך מעין זה. הוא מספר על חיי הנישואים של הוריו, שאיפותיהם וחלומותיהם, על רקע העיר ירושלים, בשילוב זיכרונותיו כילד הנקרע בין כעס, אהבה ואמפתיה, וסוחף את הקורא בדרך מכובדת לתחנות חושפניות ביותר. הסרתי את הכובע בפני היוצר על שצייר לי ברגש ובאומץ תמונות מחייו.
רקוויאם גרמני - עמוס אילון
ספר היסטורי מקיף, המתאר ברגש ובחוכמה צינית את אהבתם הבלתי מותנית של יהודי גרמניה לארצם ולתרבותה, כשלכל כבר ידוע לאן הובילה אותה אהבה עיוורת. לכאורה ספר עיוני, אך חי ומדבר ונוסך עצב רב.
ראשיתו בתיאור תמונת השער לבהמות וליהודים שבעדו נכנס הנער העילוי משה מנדלסון, פירוט תולדות חייו והיסחפות לעבר השורה המדהימה של אמנים, סופרים, פוליטיקאיים וידוענים יהודיים בתרבות הגרמנית. בשפה מרתקת פורש אילון את כמויות האהבה, ההצלחה והאכפתיות שהעתירו היהודים על מי שסטרה להם באכזריות מזעזעת. בלעתי דף אחר דף.

בשפה עשירה בדימויים אך בגובה העיניים מתאר וילאמס, מחבר מחזות אירי, את חייהם השרוטים של ניקולס ואיזבל, שמתנהלים במסלולים נפרדים ובצעדים קטנים, שמקדמים אותם בסופו של דבר לקראת פגישתם המאוחרת. הספר קודר אך כובש את הלב, חוט בלתי נראה של קסם מושך את הקורא להתמיד בו. אהבתי.
הציפורים, מגדיר שדה שלם - היינצל, פיטר ופרסלאו
ספר מידע אהוב שאני מדפדפת בו עד היום כמו בתנ"ך שעל שולחן עבודתי. מכיל מאות מינים, עם הסברים ומפות תפוצה. נדידות והיעדר גבולות הם נושא לקנאה משוגעת. ציפורים לא רק שרות, יש להן שיח תכני משלהן, מריבות, צרות עין, הישגיות משפחתית. כל ציפור על חלוני תזכה לדפדוף למדני סקרני במגדיר המדובר, ובהתאם גם סלעית נזירה בנחל עקב או טריסטרמית בים המלח.