יקראו את נבחרת גרמניה על המגרש
בשבוע הבא תנסה נבחרת הסופרים הישראלית להשפיל את נבחרת הסופרים מגרמניה, שניצחה אותה 4-2 לפני כמה חודשים. בינתיים מתאמנים הכדורגלנים במגרש העירוני בחולון מול הנוער של קטמון
ב-14 בדצמבר הם עומדים להניח את המקלדת, לפשוט את החולצות המכופתרות, להסתיר על הדרך איזה כפל מיותר או כרס קטנטנה ולעלות בגאווה על מדי נבחרת הסופרים של ישראל. כמגן הימני של הנבחרת ינסה גברון להדוף התקפות מתפרצות של היריבות ולייצר תנועה מהאגף.
כחלוץ המרכזי ינסה ברעם להכניע את השוערים הזרים והאימתניים שמולו. האירוע המרגש ייערך במסגרת טורניר בינלאומי של ליגת סופרים, משוררים ומחזאים שיתקיים לראשונה בארץ בהשתתפות נבחרות דומות מגרמניה ומאנגליה, ושמטרתו קידום הדיאלוג בין האומות.
לאחר משחק הגמר של הטורניר, שיתקיים ב-16 בדצמבר, ייערך, כמובן, ערב ספרותי בשפה האנגלית בתיאטרון תמונע שבו ייקחו חלק נציגי הנבחרות. שני האירועים מתקיימים בחסות מכון גטה לתרבות גרמניה, שר החוץ של גרמניה פרנק?ולטר שטיינמאייר ושל נשיא ההתאחדות לכדורגל בגרמניה, ד"ר תיאו צוונציגר.
סופר רגיש שיורד לתיקול נשמע בערך כמו יוסי בניון עושה פירואט, אבל מסתבר שיש כאלה, והרבה. לצד ברעם וגברון (קפטן הקבוצה, "והנשיא וראש הממשלה והפועל השחור", לדבריו) משחקים בנבחרת גם הסופרים עמיחי שלו ("ימי הפופ"), אורי שרצקי ("ספר הכדורגל השלם"), יחזקאל נפשי ("עכשיו פתיחה"), ויהלי סובול ("דמי מפתח").
המאמן-שחקן הוא הסופר והמשורר אודי שהרבני, ששיחק בעבר אף בליגת העל. עם השחקנים האנגלים נמנים מרכוס דה-סוטוי, שספרו "המוזיקה של המספרים הראשוניים" היה רב-מכר עולמי; סופר הפרוזה המצליח ג'ו דנתורן, שגם ספרו "צוללת," יצא לאור בעברית; וסופר הפנטזיה/אימה הוותיק, גרהאם ג'ויס.
בנבחרת אנגליה משחק גם בן דודו של אסף, ג'רמי גברון. "זו ככל הנראה הפעם הראשונה בהיסטוריה בה משחקים זה מול זה בני אותה משפחה במדי נבחרות לאומיות שונות", מצהיר גברון בגאווה. אנשי הרוח המקומיים
"אנחנו רוצים מאוד לנצח אותם", מעיד ברעם, "הפעם זה יהיה מול הקהל הביתי שלנו וחשוב לנו לתת הצגה". אלא שהמשימה לא תהיה פשוטה. ברעם מספר על השוער הגרמני אוסטרמאייר, מחזאי ומשורר בדרך כלל, שנועל את השער עם גופו העצום.
"בתור חלוץ הוא הכי מטריד אותי ואני מנסה ללמוד איך אפשר להתגבר עליו. בכלל, היריבים שלנו מאוד פיזיים, גבוהים מהירים ומאורגנים ונצטרך למצוא דרכים יצירתיות לגבור עליהם", אומר ברעם ומוכיח שקלישאות הכדורגל הישראלי חיות ובועטות גם כאן. וגברון מוסיף: "זה מאוד קשה לשחק כדורגל 11 על 11 במגרש גדול. זה לא כמו חמש על חמש במגרש שכונתי, כמו שרוב החובבנים משחקים. המרחקים שאתה רץ והמשמעת והריכוז שאתה צריך הם בלתי רגילים".
כדי להגיע בכל זאת בכושר ראוי למשחקים הבינלאומיים מתאמנת הנבחרת כבר כמעט שנה במגרש העירוני בחולון. את המגרש הם שוכרים בעזרת הספונסר שתומך בהם, "קפה ארומה". "רוב האימונים כוללים חימום ואז משחקים שלנו מול קבוצת חברים", מסביר גברון.
"התאמנו גם נגד הקבוצה של דני ענבר מערוץ הספורט, שמשחקת בליגה למקומות עבודה וגם מול הנוער של הפועל קטמון. לצד זה אנחנו מתרגלים תרגולים טכניים כמו יציאות מהגנה להתקפה, אחד על אחד ובעיטות ממצבים נייחים".
בנוסף לאימונים הקבוצתיים, דואגים השחקנים להתאמן גם בזמנם הפנוי. ברעם רץ פעם בשבוע כ-2 ק"מ וכל יום עושה סטים של כפיפות בטן וכפיפות סמיכה ("אני משתפר מאוד בזמן האחרון") ואילו גברון מתמקד ברכיבה על אופניים ("אני רוכב פעמיים לעבודה כל יום במשך 20 דקות. זה התירוץ שלי לכושר").
מה בנוגע לשינוי בתזונה?
גברון: "לא הייתי אומר שבשוטף אנחנו דואגים לזה יותר מדי. ביום של המשחק בגרמניה אכלנו ארוחת בוקר מזינה ועשינו דמיון מודרך, מעין מדיטציה כזו ואכלנו פירות ועוגות בחדר הלבשה. אני מניח שנעשה אותו דבר בטורניר הזה".
ברעם: "אני חייב להודות שבזמן האחרון עברתי לאוכל יותר בריא, פחות ג'אנק פוד ויותר פחמימות מורכבות. חוץ מזה, כשאתה משחק בהתקפה, אתה רץ פחות מקשרים ויש לך פחות שטח לכסות. לא סתם רונאלדו היה כזה שמן".
על הקשר בין כדורגל לשירה אומר ברעם: "בשניהם אתה מבלה 80 אחוז מהזמן בלהיכשל בלעשות את מה שאתה רוצה. כמו שאני יושב עשר שעות וכותב עמוד אחד, כך לא תמיד הולך ליד השער. אתה לומד לחיות עם התסכול".
גברון נשמע אופטימי יותר כשהוא מדבר על סיכויי נבחרתו: "אנחנו לוקחים בחשבון שגם מבחינת מסורת ומבנה גוף יש לנו נחיתות מסוימת. מצד שני, נראה לי שסופרים ישראלים מצליחים בעולם יותר משחקני כדורגל, אז יכול להיות שיש בנו מעבר לכדורגל. הרוח שבנו תנצח".
נא להמתין לטעינת התגובות
