המשחק של קולדפליי לא מכור
אי-פי חדש ומפתיע של קולדפליי מוכיח שללהקה הזאת יש עוד הרבה מה להציע, פרט לססמאות. בייחוד אם אתם מכורים לתה ולעוגיות חמאה
קולדפליי צילום: איי-פי
היסטורית, האי-פי הזה סוגר מעגל יפה של עשר שנות קיום. במאי 1998 נכנסו ארבעה סטודנטים לאולפן הקלטות במערב לונדוןו ב-200 פאונד הקליטו את האי-פי "Safety", במטרה להפיצו ולנסות לעורר עניין במישהו. בדצמבר 1998 אכן החליטו באן-אם-אי להניח על קולדפליי את כתר "ההבטחה הגדולה של הרוק הבריטי".
זה היה רק לפני עשר שנים, ומאז הפכו הסולן כריס מרטין, הגיטריסט המצוין ג'ון באקלנד, המתופף וויל צ'מפיון והבסיסט גאי ברימן למפעל מוזיקלי משגשג. מרטין, הצעיר הביישן בעל העיניים הכחולות, מהחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת לונדון והחלומות הגדולים, היה לבעלה ולאבי ילדיה של גווינת פאלטרו - כוכבת קולנוע שאותה העריץ.
בין אי-פי הבכורה לאי-פי החדש יצאו ארבעה אלבומי אולפן ודיסק הופעה (2003), ורשימת ההישגים מרשימה. "ויוה לה וידה", לדוגמה, מכר 720 אלף עותקים בשבוע הראשון לצאתו. קצב של מאה אלף עותקים ביום. מפתיע במיוחד, מכיוון שקולדפליי הניחה את האלבום להורדה חופשית ברשת (כמו רדיוהד, לפניה), ומדובר באלבום שהורד הכי הרבה פעמים מהאינטרנט. כלומר, המעריצים של הלהקה גם הורידו את האלבום וגם רכשו אותו בכסף מלא.
והחברים עושים שימוש נאה בכסף הגדול שהם מרוויחים. תורמים לעמותות כמו סחר הוגן ואמנסטי ומתגייסים לכל מטרת צדקה, מפליטים באפריקה ועד מופע
ענקי למען נוער חולה סרטן. "לא אכפת לי שאנשים מאשימים אותי בצדקנות", אמר כריס מרטין, "כל עוד אנחנו מביאים הקלה, תרופות ואוכל לאנשים אחרים", והבסיסט גאי ברימן הוסיף: "באמצעות מוזיקה פופולרית אפשר לגרום לאנשים לפתח מודעות לנושא מסוים. זה לא דורש מאמץ רב מאיתנו, ואם זה יכול לעזור לאנשים אז נעשה את זה".
קולדפליי, שהוגדרה ברולינג סטון כ"אחת משלוש הלהקות הפופולריות במאה הזאת", שומרת על סולידיות וסולדת מראוותנות. החברים לא נוהגים במכוניות פאר ולא מתלבשים בחליפות מעצבים יקרות, ובעידן שבו מכשירים כל שרץ ב"תוכן שיווקי", קולדפליי לא מוכנה למכור שירים לחברות מסחריות ולפרסומות.
"סירבנו לכל מי שביקש", אמר מרטין. "אין לנו בעיה שישתמשו בשירים שלנו בסרטי קולנוע או בתיאטרון, אבל אנחנו לא מוכנים שימכרו ג'ינס או טלפון נייד עם שיר של קולדפליי".
קולדפליי - life in technicolor
בהחלט נדיר, בעולם שמוכר הכול למען עוד ועוד הון. אבל בכל זאת, התכנסנו לציון האי-פי החדש. אז איך הוא? ככה: "פרוספקט'ס מארץ'" מציג ניסיונות מעניינים לחפש נתיבים אמנותיים נוספים. ביצוע אחר ל"לוסט", חיבור מפתיע בין כריס מרטין לבין הראפר ג'יי זי, גרסה קולית ל"לייף אין טכניקולור" וגרסה שונה ל"לאברז אין ג'פאן". אבל גם שלישיית שירי חורף מוצלחים.
מכיוון שבישראל אין חורף, אפשר לפחות להקשיב ל"יום גשום", לדמיין טפטוף וקשת בענן, לשמוע את מרטין מלטף בקולו את "עכשיו הרגליים שלי לא נוגעות בקרקע", ולרחף בעיניים עצומות, או להתמסר ולהתמכר לקטע השני "גלויות ממרחק", אחד מהשירים היפים ביותר של הלהקה. למי שאוהב את הבריט רוק שלו בטעם של תה עם עוגיות חמאה.
"Prospekt's March", קולדפליי
נא להמתין לטעינת התגובות
