מלחמת הזכייניות: העיקר שמדברים על בובליל
קשת נלחמה מול רשת ביום שישי האחרון, כששידרה באינטרנט, בערוץ 20 ובביפ את המפגש המאכזב של אסי עזר וארז טל עם דיירי הוילה הכי מפורסמת בארץ. מנגד, ב"שבוע סוף" ממשיכים להשתמש באותם דיירי וילה כדי לגרור כמה צחוקים. וליאור שליין? בדיוק אותו הדבר
שבוע סוף, ערוץ 2, עד הבחירות זה יעבור, ערוץ 10
תוכנית ההומור החדשה של ליאור שליין הגיעה למסך כשהיא מתפקדת כחוליה אחרונה בשרשרת התמסרויות פנים ברנז'איות, חריגה בממדיה ובבוטות שלה. מזמן לא זכור עיסוק כה אובססיבי, בתוך יממה אחת, של הזכיינים והערוצים בעצמם, במתחריהם ובטאלנטים שלהם. המשבר הכלכלי, הקיצוצים ובובליל (בואו נוסיף אותו על הדרך. זה אף פעם לא מזיק) הוציאו מהם את המיטב.
החד-גדיא הטלוויזיוני התחיל בהתגוששות "קשת"-"רשת". כרגיל, "שבוע סוף" הצוברת תאוצה והמתוגברת באלי יצפאן ובמיקי גבע עשתה שימוש נרחב ב"אח הגדול". הפעם, המענה היה אגרסיבי מהרגיל: הכרזה משמעותית-לכאורה שעבורה הוזעקו לתוך הבית ארז טל ואסי עזר, שנפרשה על פני שלושה אפיקי צפייה: באינטרנט, בערוץ 20, ובערוץ "ביפ" (ב"האחות הקטנה").
מיותר לציין שההכרזה הייתה לא משמעותית - בגמר ישתתפו חמישה מיושבי הבית - ושהאירוע כולו היה בזבוז זמן מוחלט. מיותר גם לציין שנפלתי בפח הזה ולשווא בהיתי בליאון המתאפר לקראת המפגש המסעיר עם אסי עזר.
באולפן של "האחות הקטנה" התארחה אורנה בנאי. ממש באותו הזמן, חיקתה שני כהן את בנאי. מיקי גבע, בהופעת הבכורה שלו ב"שבוע סוף", חיקה באופן מדויק ואכזרי את ליאור שליין. והנה אנחנו מגיעים לתחנה האחרונה במרוץ
פרשנות: "קשת" מנסה לסחוב צופים מ"רשת" (מנתוני הרייטינג: לא הלך לה). לכן יזמה את ההכרזה המיוחדת בבית "האח הגדול", ושדרגה את "האחות הקטנה". "רשת", לפי היררכיה של דופקים-נדפקים בסגנון גן ילדים, ביקשה לנטרל את תוכנית ההומור של ערוץ 10. לכן לעגה לשליין, ועל הדרך העיפה סטירה אוהבת לאורנה בנאי.
בנאי עצמה נטרלה את הלעג כלפיה ואצה רצה ל"אחות הקטנה". אגב, בנאי היא המרוויחה הגדולה מכל הבלגן המקושקש הזה: היא זכתה לאזכור נדיב בשלוש תוכניות שונות. הבוסים הגדולים בטח היו מבסוטים: "איך הכנסנו להם קטנה, הא?". אז זהו, שהכנסתם בעיקר לנו הצופים: בכל התוכניות, בין אם כחיקוי ובין אם בשר ודם, כיכבו אותן שתי דמויות וחצי.
בסופו של סוף השבוע, הייתה גם התוכנית של שליין (שנקראת על שם מדור שכתבו קובי אריאלי ואמנון דנקנר לפני כמה שנים פה בעיתון). ושם , בין ההומור הסביר-פלוס מינוס-לבין הופעה משונה של ציפי לבני, בנאי, גורי אלפי ושליין המשיכו במלאכת הקודש שלשמה כולם מתכנסים בתוך הקופסה. להזכיר שההיא מופיעה שם, שלהוא יש את התוכנית ההיא, ומדי פעם להגיד "בובליל". זה אף פעם לא מזיק.
Scream bloody murder, ערוץ CNN
רפאל למקין, עורך דין יהודי-פולני ששמו נמחה מההיסטוריה, אחראי לאחד מההישגים הגדולים של האו"ם הצעיר. בדיוק לפני 60 שנה התקבלה, פה אחד, האמנה למניעת רצח עם, מפעל חייו. למקין, שהמציא את המונח רצח עם (ג'נוסייד), מת צעיר ולמזלו לא זכה לראות איך מפעל חייו מבוזה על ידי הארגון האימפוטנטי.
שוב ושוב חזה העולם במעשי זוועה, ברצחי עם, ובכל פעם מצא תירוצים למה לא צריך להתערב ולעצור את הקטל. סרטה המפוכח של כריסטיאן אמנפור מתחיל בסיפור חייו של למקין וממשיך בספירת מלאי מדוקדקת ומזוויעה לשואות שאירעו אחרי השואה, אחרי שהעולם נשבע "לעולם לא": קמבודיה, הטבח בכורדים, בוסניה, רואנדה, דארפור.
בכולם האו"ם היסס, והמעצמות העדיפו לפעול לפי אינטרסים ציניים. בכולם נמצאו בודדים, יורשיו הרוחניים של למקין, שזעקו וזעקו עד שמשהו חדר לתודעה הציבורית. הסרט משודר גם היום. תנסו לא להחמיץ.
נא להמתין לטעינת התגובות
