פריז, לא מה שחשבתם
תחת הכותרת: "פריז – החיים הם כמו שיר" יתקיים השבוע מפגש נוסף בסדרה "תן למלים לעשות בך", המשלבת ספרות ומוזיקה. "פריז רחוקה מהדמיון", אומרת המוזיקאית ריף כהן, אחת מהמשתתפות באירוע
ריף כהן צילום: ליז
באירוע ישתתפו רונית אלקבץ בקטעי קריאה, עמנואל הלפרין בקטעי קישור וקטעי קריאה, ריף כהן בשירים בצרפתית, ערן צור, שלומי שבן וקרני פוסטל בשירה ונגינה ואפרת גוש בשירה ובקטעי שירה. נוכחותה של מוזיקאית כמו ריף כהן, בת לאם צרפתייה ולאב ישראלי, בערב מוזיקלי-ספרותי על פריז כמעט מתבקשת.
כהן (24) למדה מוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, כותבת, מלחינה ושרה. "זה הכל התחיל לפני כמה שנים, החלטתי לעשות הופעה בצרפתית, ואז אספתי לעצמי מקבץ גדול של שירים בצרפתית שאני אוהבת – פופ דווקא, ולא שנסונים, למשל שיר כמו "אלה, אלה". ברפרטואר שלי יש גם חומרים מקוריים, בצרפתית".
מה תשירי בערב?
"שיר של Michel polnareff, מלחין ואמן מאוד ידוע שנאלץ לברוח לניו יורק, בשל הסתבכותו עם רשויות החוק בצרפת. פנרף כתב שיר געגוע לצרפת, שנשמע כמו שיר אהבה מאוד רומנטי. אשיר גם שיר של סרגיי גינצבורג ושל ריטה מיצוקו.
רחוק מהקלישאה
מה הזיקה שלך ליוצרים כמו פרוסט, בלזק, ויקטור הוגו?
"אני אוהבת אותם, ויש להם כמובן מקום גם היום, אבל אני חושבת שאני בעידן חדש יותר. עידן שבו פריז כבר לא נראית כמו שהיא הייתה פעם. פריז הקלישאתית שמורה אי שם בתוך קופסת שימורים. אבל אם את רוצה לדעת מה
שהולך שם, זה רחוק מהדמיון. יש בפריז זרים מכל העולם, ואני מרגישה שם הרבה יותר בבית, כי אני זרה כמו כולם, למרות שיש לי אזרחות צרפתית. מבחינה תרבותית, יש בפריז משהו חזק מאוד. קצת דומה לישראל".
איך זה דומה לישראל?
"במגוון התרבויות. כמובן שהשורשים וההיסטוריה שיש לצרפת, אין פה. למדתי מוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב והלימודים שלי התבססו על ההיסטוריה של מוזיקת המערב. יש מה לקחת משם, המון השראה, אסתתטיקה ופילוסופיה. הכל התחבר למדע, לספרות. זה איזור מאוד עשיר".
בימים אלה מלחינה ריף כהן מוזיקה להצגות ולסרטים. לאחרונה הלחינה מוזיקה לסרט "ציון" של ז'וזף דדון, בו השתתפה בין היתר רונית אלקבץ. "זה סרט שאפשר גם מבחינה מוזיקלית לעשות אמנות. מדובר בסרט אקספרימנטלי, ויכולתי להביא בו לידי ביטוי הרבה מאוד מהידע שלי. הסרט הוא על ירושלים, אז השתמשתי בכלים שהם יותר קרובים למקור, נגיד כינור פרסי. חיפשתי את הסאונד היותר ישן".
רונית אלקבץ בלובר- מתוך ציון, סרטו של ג'וזף דדון
"האלבום שאני עובדת עליו עכשיו הוא יותר פופי. אני מחפשת איך להעביר את התרבות שלי, את הקיום פה דרך המוזיקה".
את רואה את עצמך חיה פה או בפריז?
"אני מאוד מתחברת לשם, בין היתר כי שם יש לי חשיפה לתרבות הערבית בנגישות יותר גבוהה. פה זה ממש מעט, יש פה נגנים דרוזים שעבדתי איתם, אבל בצרפת אני יכולה לפגוש איראנים, מרוקאים, וזה מרגש ומפרה".
"פריז - החיים הם כמו שיר", עורך: אלי שנברג, יום שישי, 28 בנובמבר, שעה 12:00, מדיטק, שדרות גולדה מאיר 6, חולון
נא להמתין לטעינת התגובות
