מלנכוליה, שנואתי: סינגל חדש לקרטל
תפסיק לבכות ארקדי דוכין, די לדיכאון אפרת גוש: חברי "הקרטל" מגיעים כדי לשמח במוזיקת פופ אלקטרונית. "זו שירת מחאה", הם מסבירים בראיון ראשון, "נמאס עם המלנכוליה, בואו נלך על הפאן"
היום הם כבר מופיעים על הבמות ברחבי הארץ, והסינגל הראשון שלהם "לשים לך דיסק" זוכה להשמעות רבות בגלגל"צ ובשאר תחנות הרדיו. "יונתן ואני ישבנו על המחשב ויצרנו שיר שהיה חצי בדיחה", נזכר בן-טוב ביום שבו החליטו להקים להקה. "קראנו לו 'האשכים החדשים' וקלטנו שיש בו משהו מיוחד. אחר כך השמענו אותו לטל ולדני שאמרו שחייבים לקחת את זה הלאה ולהתחיל לנגן".
דרך העבודה שלהם נחשבת חריגה יחסית: את השירים הם כותבים ומפיקים כסקיצות על תוכנות מוזיקה במחשב, ורק אחרי שהם משלימים את המלודיות, את ההרמוניות, את המקצבים ואת המעברים, הם מתחילים לעבוד על כלי הנגינה שלהם. "ההפקה תמיד מקדימה את העבודה הפיזית", הם מסבירים כשהם משלימים את המשפטים זה לזה, "היתרון הגדול הוא שלא נתקענו בחדר חזרות ועבדנו שוב ושוב על אותו דבר אלא היה לנו סאונד ברור שהמחשב עזר לעצב".
שיטת היצירה הזו ניכרת מאוד בצליל האלקטרוני שעוטף את השירים. למרות שמדובר לכאורה בהרכב של גיטרה-בס-קלידים-תופים, הסאונד מאוד מכני. "אנחנו עושים שירים שאפשר לנגן על גיטרה בקומזיץ בים", מסביר שניידרמן, "אבל בזכות העיבוד האלקטרוני הם זוכים להרבה יותר רבדים. לנגן בלהקה עם מחשב זה מרגיש הכי טבעי בעולם".
ואיך יצאתם מחדר החזרות אל הבמות?
רונן: "עבדנו בעצלתיים, לא ממש מיהרנו לשום מקום ואז החלטנו שחייבים להתקדם. קבענו הופעה ראשונה ואז כשהיה לנו תאריך נכנסנו לסגנון עבודה היי?טקיסטי. עשינו חזרות שלוש פעמים בשבוע על הבוקר".
וכשהגעתם להופעה זה הוכיח את עצמו?
רונן: "היה 'חם' בהופעה הראשונה והרגשנו הרבה אהבה. המעגלים הקרובים שמעו את הסקיצות שעשינו על המחשב והשמיעו לחברים שלהם וזה פשוט תפס".
גלילה: "וצריך לזכור שזה לפני היחצנות של הפייסבוק, כלומר היה אז פייסבוק, אבל זה עדיין לא הגיע אלינו לנתניה".
אחרי ההופעה הראשונה הדרך אל אולפן ההקלטות היתה קצרה. אנשי ההפקה של חברת טובורג הבחינו בהרכב והציבו אותם כלהקת החימום של ה"דג נחש" בארבע הופעות
"זאת היתה עליית מדרגה רצינית", אומר גלילה, "זה עולם אחר וזה היה מבחן התמודדות עם קהל של אלפים, שממנו רק שלושה בערך מכירים אותנו. זה חסך לנו את התקופה הארוכה של הופעות בפאבים כדי שיכירו אותנו".
במקביל להופעות התחילו הארבעה לעבוד על הסינגל הראשון, וכשסיימו את העבודה עליו גם צילמו לו קליפ, בכיכובו של מריאנו אידלמן. "צילמנו את זה בדוחק", נזכר שניידרמן, "עבדנו יום וחצי, שזה מעט מאוד זמן, ועוד באוגוסט, בשיא החום, בתל ברוך".
זה בטח עזר שאידלמן היה שותף.
"מריאנו הוא חבר טוב של בעלה של המפיקה שלנו, קרן מזיג. הוא שמע שאנחנו במקור מנתניה, אהב את המוזיקה והציע להגיע בהתנדבות ולסייע לנו".
שמחת החיים של חברי ההרכב מאפיינת גם את הצליל שלהם וגם את האידיאולוגיה-הסלידה משירים נוגים ומלנכוליים ששוטפים לאחרונה את הרדיו. "הרגשנו סוג של שליחות", מסביר רונן, "להביא משהו מסעיר יותר.'לשים לך דיסק' זה סוג של שיר מחאה-יאללה מספיק עם המלנכוליה בוא נלך על הפאן".
אין שירים כיפיים בישראל?
שניידרמן: "מספיק שאתה שומע מצעדים ואתה רואה את הההבדל בין הארץ לחו"ל. באירופה ובארצות הברית יש גרוב לשירים, אתה שומע ומזיז את הראש. בא לך לרקוד. בארץ אתה רק מתרגש, רק בוכה. המינון לוקה מאוד"
.
אתם לא חוששים להיות סוג של קוריוז?
"אנחנו לא מתפשרים על האיכות של המוזיקה, לא על ההפקה ולא על הלחנים. כבר בהתחלה אמרו לנו שהסאונד שלנו חדש, אבל זה תופס. אנחנו עובדים על התווך שבין אוונגרד למיינסטרים, ואחד ההישגים הגדולים שלנו הוא שהצלחנו לשלב הארד קור עם פופ".
וממה מתפרנסים?
שניידרמן: "אנחנו מנגנים בהפקות עם אמנים, מלמדים מוזיקה, מפיקים, מעבדים".
רונן: "זה אמנם תחום קשה, אבל אם אתה אוהב את זה אתה נהנה ואתה מצליח, אז אתה קם בבוקר עם חיוך כי אתה יודע איזה יום מצפה לך".
בן-טוב: "אנחנו עובדים על הסינגל הבא ועל האלבום. כשנסיים איתו נעבור ישר לאלבום הבא. ואנחנו מנסים להופיע כמה שיותר".
למה החלטתם לקרוא לעצמכם הקרטל?
שניידרמן: "חיפשנו שם שיהיה מפוצץ, מסקרן, 'זימתי'. המוזיקה עצמה היא מאוד מינית, שומעים את ההרמוניה וישר חושבים זימה, זה מנחה אותנו בקו המוזיקלי.
גלילה: "הרבה פעמים אני אומר 'דני, נגן את זה עם יותר זימה, שים בזה קצת פלפל, סחוג וזימה', זה הפך לקו מנחה".
הערב יופיעו הקרטל בשעה 22:00 במועדון הלבונטין 7 בתל אביב, במופע ראשון מאז שחררו את הסינגל. "כשאנו מופיעים אנחנו ממש חושבים על מסיבה, לא עוצרים לרגע כדי שאנשים לא יפסיקו לזוז", מסביר בן-טוב. "זה לא קטע של לבוא, לשבת ולהקשיב, אלא להגיע, לרקוד ולהתקרחן".
נא להמתין לטעינת התגובות
