הובר דה היל: הוברפוניק נתנו ולקחו

ההרכב הבלגי שהגיע לארץ להופעה אחת בבארבי, סבל לפרקים מתסמונת ההרכבים האלקטרונים שמתקשים להעביר את קטעי האלבום אל הבמה. ברגעים אחרים מילא את חלל המועדון ברגש ואהבה לקהל שהגיע לצפות בו. גם הסולנית, גייקה ארנארט, הזילה דמעה

עידו משה | 23/11/2008 9:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בעוד הפקה נוצצת של מונוקרייב, צוות ההפקה הצעיר המורכב מאוהבי מוזיקה מלונדון, סטוקהולם ותל אביב, שהביא לארץ בין היתר את חוזה גונזלס המצויין, זכה הקהל הישראלי להופעה איכותית נוספת– הוברפוניק, ההרכב הבלגי, שהגיע בפעם הראשונה לישראל להופעה יחידה בבארבי.
הוברפוניק בבארבי
הוברפוניק בבארבי צילום: דימה וזינוביץ
 
הוברפוניק, אחד ההרכבים היותר ותיקים בז'אנר, החל את דרכו באמצע שנות ה-90 כחלק מן המתקפה שהביאה לתהילה הרכבים אלקטרונים רבים כמו מאסיק אטאק, פורטיסהד, פייטל'ס, אנדרוורלד וטריקי. המוזיקה שלהם, גם על הבמה, היא שילוב מנצח של רוק, מוזיקה אלקטרונית וטריפ-הופ. משהו נעים באוזן לכל אחד.

מול בארבי כמעט מלא, שכלל בין היתר את שגרירת בלגיה בישראל, דניאל דל מרמול, נתנו הוברפוניק הצצה למה שהקהל הישראלי פספס ביותר מעשור שהלהקה קיימת: הרכב שיושב נוח אחד עם השני, שלא מפחד להרגיש ולתקשר (ואפילו לבכות), עם הבנה כמעט עילאית לרצונו של הקהל שאוהב אותו ובא להופעה.
שישה, היינו שישה

אחד המבחנים היותר מעניינים בבחינת ספקטרום היצירתיות והסאונד של הרכב אלקטרוני, הוא לשים אותו בסביבה שהכי לא טבעית לו: על הבמה.

על הבמה, ללא שולחנות עריכה, אינסוף נגני אולפן, מפיק והחופש להוסיף 5000 כינורות וכלי נשיפה אם בא להם, הוברפוניק היו מוגבלים לכוחם של שישה אנשים, שלושה שמהווים את הגרעין הקשה של הלהקה ועוד שני קלידנים ומתופף חי.  יחד הם היו אחראים ללקיחת גרסאות האלבומים והפיכתם לגרסאות כלים חיים;  כשבקדמת הבמה נמצאה קול ההרכב – גייקה ארנארט, שהפגינה חוש אופנתי מחודד לצד ביישנות כובשת, שליוותה אותה לאורך כל הערב.
 

הוברפוניק בבארבי
הוברפוניק בבארבי צילום: דימה וזינוביץ
בדומה להופעה של הרכב אלקטרוני אחר שהופיע פה רק חודש שעבר - Air, גם הפעם הקהל זכה לעיבודים מעולים לחלק מהשירים  ביניהם "Cry", "dirty lenses" ו-"No more sweet music"
שהצליחו לרגש ולגעת לא רק בקהל, אלא גם בסולנית הלהקה שמחתה דמעה בסוף אחד השירים. בשירים אחרים זכה הקהל לעיבודים סטנדרטים וצפויים מדי שלא הצליחו להביא את ההופעה לקליימקס אחד גדול והשאירו תחושה של החמצה ובנאליות.

רשימת השירים הייתה הטרוגנית ובניגוד
לציפייה הכללית, לא היה מדובר בהופעת להיטים טיפוסית. כשברשימת השירים הופיעו קטעים יותר קשים כגון World Is Mine ו-Eclipse, יחד עם קטעים יותר נגישים וידועים כמו Eden  וכמובן פנינת גלגל"צ Mad About You.

הוברפינק נתנו את כל מה שהיה להם, מעל לשעתיים של מוזיקה, 2 הדרנים ובקשות מהקהל ואפילו קאבר מוזר ל'דמיין' של ג'ון לנון, כאילו הגיעו מתחושת שליחות של רצון לכבוש קהל שזכה להתעלמות מצידם במהלך כל התקופה מאז קם ההרכב.

המתכון

בהופעה מצליחה, צריכה להיות קומבינציה נכונה ומאוזנת של שירים טובים ורגעים מיוחדים, ובהופעה הזאת לא היה חסך: נגן הבס (ומנהיג ההרכב, אלכס קולייאר) שסיפר על כוסיות וכוסונים בחוף הים בתל אביב, זרק מילים בעברית לכל עבר ופלירטט עם הקהל לצד הפרידה מארנארט הסולנית, שהודיעה לפני מספר שבועות על עזיבתה, אחרי יותר מעשור של פעילות, מעל להכל היו האהבה והחמימות שהקהל הישראלי השליך בליטרים על ההרכב הבלגי, שרגיל אולי לקור האירופאי בתקופה זו של השנה, וקיבל ונתן בדיוק ההפך. 

הוברפוניק בבארבי בתל אביב, יום ה' ה-20 בנובמבר.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''מוזיקה''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים