ויחיה בובליל עם פרידמן
העריכה המחושבת היטב של אירועי פוסט-עזיבתו של צבר, ההתקרבות של בובלילה לשפרה סורגת העצים ושיחת הטלפון המרגשת ומעוררת התיאבון של שחר. וגם: למי מגיע לקחת את המיליון. האח הגדול רואה הכל
מספר פעמים בעבר, השתמשה ההפקה בהבטחות שאחד מעמודי התווך או אחד המנהיגים של הבית יועמד להדחה. למען האמת הם עשו את זה גם כאשר היו מועמדים שלושה דיירים לא מעניינים בעליל. ברור לכולנו שסופרלטיבים זה שם המשחק. אבל ניכר כי הפעם ההפתעה הייתה כל כך גדולה, שעד היום המשתתפים והקהל מתקשים להאמין שלא מדובר בהתערבות של ההפקה. תוסיפו לזה את ההכרזה הבלתי ניתנת לאימות על מהפך ברגע האחרון ותקבלו שוק אחד גדול שגרם לנו לחשוב שהנה, עכשיו, הפרידמנים באמת מתים.
צבר לא השכיל להבין שבתכנית ריאליטי יש את הסעיף הראשי, עליו לא חותמים במסגרת החוזה, סעיף "ליטרת הצהוב" אני קורא לו. מתמודד שלא ייפתח, לא יחשוף את הצדדים האפלים שלו ולא יספק שום הנאה מציצנית צהובה, לא יצליח לכבוש את ליבם של הצופים וימצא את עצמו בדרך החוצה. מה לעשות שקוביות ופנים יפות זה לא מספיק לאורך זמן.
צבר התעקש לאורך כל השתתפותו בתכנית, לשמור את הקלפים צמוד לחזה ובידל עצמו ביהירות משאר הקבוצה, ביחד עם שפרה. בחירה זו שלא להיפתח בפנינו בשום נדבך בחייו ובעיקר שלא לפתוח את ליבו בפני שפרה ולא להכניס את הצופים לתוך הקשר שלהם, הביאו בסופו של דבר להדחתו מהמשחק ולהרהורי פרישה אצל כל שאר הפרידמנים.
לא אחת תמכתי ביוסי ועינב בובליל וזאת למרות שבעוונותיי כי רבים, נולדתי פרידמן, גדלתי פרידמן וכנראה שאשאר פרידמן כל חיי. אני חייב להודות שכל נושא המחנות והעובדה שהפילוג העדתי הצליח להתעורר ולצאת אל מעבר לגבולות התכנית הפתיעו אותי.
בתכנית עצמה, כמו בכל תכנית ריאליטי, הסטריאוטיפים הם הנשק היעיל ביותר של ההפקה. משהו בתיוג מאפשר לצופים להזדהות עם דומיהם על המסך. אבל הקהל תמיד ידע להתייחס לתכניות ריאליטי באי-הרצינות המתבקשת. הופתעתי לגלות שדווקא תכנית כמו "האח הגדול" מצליחה לעורר באנשים את התסכול על הפערים ולהוציא את השד העדתי מהבקבוק. אני אישית, מלבד שימוש ציני בשמות המחנות, לא התייחסתי כלל וכלל להשתייכות העדתית של מתמודד זה או אחר. מה שעניין אותי זה מי מצליח לכבוש את לב הצופים ומי מצליח לשעשע אותי אישית.
יוסי בובליל הפיח לדעתי חיים בכל הפורמט, שעשע את הקהל והפגין המון מודעות עצמית והבנה עמוקה של המשחק. אין פלא שדמותו הפכה לקאלט. זו גם הסיבה שאני תמכתי בו בהתחלה. עכשיו, אני מוצא את עצמי מתלבט ומגלה כי פשוט אין, אין למי לתת את המיליון!
שפרה חטאה את חטא היהירות יחד עם צבר ורק במזל לא נשלחה עדיין הביתה לשלם את המחיר. במלחמת העדות, שפרה נחשבת ל"ראש מחנה הפרידמנים" לפחות מבחינת הזדהות הקהל אבל קשה שלא להודות שמעבר לזה מדובר בסבתא יכנה שעסוקה רוב היום בסריגה וריכולים.
הרוע שהיא מוציאה מעצמה (גם אם זה נחסך מאיתנו בתקצירים בערוץ 2), מעורר פליאה בעיקר לאור הכסא הרם עליו היא וצבר הושיבו את עצמם. לאון מבחינתי הוא רכיכה, סוג של עלוקה מעוררת חלחלה. הוא הטרמפיסט הנצחי ששואב את כוחו מלהיות כרוך אחרי דייר אחר כל פעם. אין ללאון שום חוט שדרה משל עצמו ויעידו על כך בעיקר השבועות האחרונים בהם צבר ושפרה כפו עליו את רצונותיהם. אין שום סיבה לתת לרכיכה תלותית כמוהו את הזכייה. איתי לעומתם הוא דווקא בחור חיובי, אבל אין בו שום כריזמה או ייחוד
רנין, גם אם ניתן לה את הקרדיט ולו לרגע שהיא אינה שתולה של ההפקה, היא הבנאדם הכי צבוע ומניפולטיבי במשחק. אין אפילו סיטואציה אחת שבה רואים את רנין שלא נודפים ממנה ניחוחות עזים של משחק. מבחינתי, עדיף היה לשלוח אותה מזמן "לעבוד" על מישהו אחר.
ארבעת הדיירים החדשים לא עשו מספיק כדי להרוויח את המיליון, אם זו אינה שהצליחה להתיש את כולם תוך כמה ימים ולא הצליחה עדיין ליצר עניין, אם זה שחר שמתקשה להתרומם מעל התיוג שלו כמגרסה אנושית, אם זה יוני שמסתבר לאט לאט שהוא הייצור המוזר ביותר בוילה, תופעה שקשה אפילו להסביר ואם זו חגית שברחה מהבית כדי לנוח מעבודות הניקיון והכביסה וכדי לזכות בהערכת משפחתה, רק כדי להיכנס מהר מאוד לתפקיד המנקה/המבשלת של הווילה. על חריצות הגובלת בפראייריות לא מפצים עם מיליון.
בסיכום הסופי, נשארנו עם אפס מועמדים שלהם הייתי מרגיש טוב לחלק עכשיו מיליון, אם כי ההתקרבות של עינב ושפרה, עליה נדבר בהמשך, אם יתברר שהיא יותר מסתם אסטרטגיה, שמה את שתיהן בראש המחנה. עדיין, לשתיהן יש הרבה מים דלוחים לשים מאחוריהן.
יום שלישי. לילה. ממש אחרי שצבר הפציע לחלל העולם החיצון ועזב את הווילה. בדרכו החוצה, צבר מספיק להגיד לשפרה על רנין ולאון: "תשמרי עליהם, את צריכה לתאם איתם הכול" ורומס כל רעיון של משחק נקי מאז הענישה של עינב ואשר. אבל אין זמן לתיאומים.
רנין, איך לא, מובילה משלחת פרישה הכוללת אותה את לאון ואת שפרה. כדי שתקראו כמה מגוחכת ולא אמינה רנין נשמעה כשביקשה לפרוש, קבלו ציטוט: "אני רציתי לבקש ולהודיע שאני סופית ורשמית החלטתי שאני רוצה לעזוב וללכת הביתה, הלילה, בשעה הקרובה".
התכנית בערוץ 2 כללה התלבטות בקול רם של השלושה והשתכנעות הדרגתית להישאר, אבל בערוץ השידור החי, אפשר היה לראות שהשלושה בילו זמן רב בחדר האח הגדול, ועברו מסכת שידולים ארוכה על ידי המפיקים. רנין גם דיברה על זה שק', מהמפיקים דיבר איתה (קופרמן).
שפרה אומרת "זה הדבר הכי מגניב שעשינו בבית הזה" ואנחנו חושבים כמה היא צודקת. לא הרבה אחרי היציאה מהחדר, כבר הגיע הקטע שהראו לנו בערוץ 2, בו לאון ורנין מצטרפים לשירה ולריקודים. נעזוב רגע בצד את העובדה ששוב מראים לנו בערוץ 2 דברים נבחרים בצורה מגמתית ומסלפת מאוד ונגיע לשאלת המיליון, מה הציע ק' לפרידמנים שגרם להם להישאר? כסף רב? נער שעשועים ללאון? סיבוב של שפרה על צבר? של רנין על שי? את בובליל מושחל על שיפוד המונח על מצע של צרצרים?
יוסי בתגובה מראה לנו שהוא עדיין יודע את ההבדל בין בית ספר לאוניברסיטה: "איזה התפתחות במשחק הזה, שיגעון. אללה בית ספר המשחק הזה, לא לומדים אותו באוניברסיטה".
עינב בתגובה מראה לנו שהיא התרגלה לשם שנתן לה אביה: "אימא'לה איזה ילדים קטנים, אני כלבה אם הוא לא אמר להם לעשות את זה".
אולי כדי להמתיק את הגלולה המרה ואולי כדי להסתיר את מה שהובטח לפרידמנים, האח הגדול מודיע שכל אחד מהדיירים יקבל שיחת טלפון בת שתי דקות הביתה.
ולסיכום, שאלת המיליון עדיין עומדת בעינה, אבל האם אני באמת צריך לספר למישהו שהם נשארו בסוף בווילה?
עינב לשפרה, "את לא יכולה לדעת מה יהיה, הכול בידי שמיים. אולי צבר ייצא, יעשה איזה קמפיין ויקבל שתי מיליון".
• עינב אחרי ההדחה של צבר - "ישתבח שמו לעד, ישתבח שמו לעד. איך התעקשתי לדבר איתו אתמול בלילה, בחיים הוא לא מאכזב אותי, כפרה עלייך". אלוהים הזה, באמת כפרה.
• חגית ואיתי מדברים על איומי העזיבה של הפרידמנים. חגית: "שונאת את הפוזות האלה. רוצה ללכת? לך". איתי: "הם יצרו פה קליקה עם עצמם, לא הקשיבו למה שאף אחד אומר, הם הקשיבו למה שהגורו שלהם אמר להם, זה הכול". גורו גדיש. נשמע כמו משפט שתפור על יוסף שילוח להגיד.
• שפרה לרנין, מתחילה לשנות את דעתה לגבי העזיבה: "לפעמים את צריכה לדעת לרדת מהעץ. אם אני אהיה מועמדת להדחה אני אהיה הכי רגועה כי מחכה לי בחוץ עוד משהו מגניב. עד עכשיו חיכו לי רק החיים המגניבים שהיו לי עד עכשיו, עכשיו מחכה לי עוד משהו, ממש מגניב. מילא שהיא קוראת לחיים שלה מגניבים, אבל לקרוא לצבר מגניב? מה מגניב בגבר שלא ממש רוצה אותה?
• יוסי בוידוי לאח הגדול: "לא יודע איזה צבע לצבוע אותם הם כל כך שקופים. נפלת? תלך, זהו הבא בתור. בין כה כל שבוע יבוא מישהו אחר. מה זה משנה מי? אפילו אני, חיבבתי את הלוויתן הזה, ברח לי השם שלו, אז מה, זה לא אומר שאם יגיע הזמן אני גם יכול לבחור בו". לפחות הוא לא קרא לו כנרת.
• יוסי באותו וידוי: "דרך אגב, האח הגדול, אני יכול לשאול מה קורה, מה אין ספר? משאירים אותנו ככה, פרועים? נהייתי פה מייק בראנט נהייתי פה. אתם תביאו את הפאה שהבאתם, זה קצת דומה נראה לי. אבל מחמיאים לי, אומרים שזה יפה, בוא נראה. אני לא רגיל שאני כל יום צריך לחפש איך לסדר את השיער. ככה המסרק פעם אחת ונגמר הסיפור של התסרוקת. אנחנו פה מול טלוויזיה ואתה כל הזמן צריך לפחות להיראות קצת על הכיפאק". נשבע לכם שלא נגעתי, יצא לו משפט על הכיף כיפאק.
• עינב ברגישות הידועה שלה: "אתמול היו יריות, אמרתי לרנין שאם היא תצא מפה זאת תהיה הפעם הראשונה שערבים יעשו לינץ' על ערביה".
• לאון לעינב: "תצפי למעשה קונדס היום, כי נראה לי הבנים מתכננים עלייך". עינב: נראה לך שאבא שלי ייתן להם לעשות לי משהו". לאון: "הוא חלק מהתכנית". עינב: "שמע ישראל ה', אבא, מה אתם רוצים לעשות לי?". יוסי: "מי אמר לך שזה את? מי שיירדם ראשון ייתפס". עינב: "אני ישנה עם סכין מתחת לכרית, איך אני איתכם? המגש ליד המיטה שלי, אתה רק מתקרב כל המגש על הראש שלך, איך אני איתך?". מעכשיו נקרא לה בובליל סכינים.
• יוסי ושפרה בשיחה משמעותית יוצאת דופן. יוסי – "את תסרגי לעץ גם את הענפים?, איך תגיעי לגובה?". שפרה – "אני אטפס על העץ". יוסי – "מה זה דחליל?". שפרה – "זה עץ, אין לזה משמעות, זה סתם בשביל היופי". יוסי – "חשבתי זה פנים, הירוק זה הראש, הכחול. אמרתי הכובע. הגוף, הידיים, אח"כ החצאית שלו, שלה, אני יודע". ממש שיחה עמוקה.
• רנין לשפרה: "חשבתי על זה ואנחנו במשחק, אפשר לזרום איתם. כאילו פתאום עכשיו קלטתי את זה שזה משחק". וואלה, הקליטה של רנין זה פאקינג דיזסטר, אני המום מעצמה בשלוש שפות.
אחרי שצבר עף, ציפינו לתחילתה של מלחמה בין שני המחנות, הפרידמנים והבובלילים כאשר החדשים, בגלל שצבר ושפרה החרימו אותם, הצטרפו לבובלילים. הפרידמנים עוד איימו לטרוף את כל הקלפים ולפרוש, גם כן מעשה פחדני ואופייני לפרידמנים, אבל כצפוי, זה לא קרה. או אז הגיע הרגע המפתיע מכל בפרק - עינב ניגשה לשפרה לנחם אותה.
הם דיברו על כך שעכשיו שפרה מבינה איך עינב הרגישה כשאשר הודח. עינב אומרת לה שהיא לא יכולה לדעת מה יהיה, הכול בידי שמיים, אולי היא תצא וצבר יחכה לה (אין מצב) ואולי היא תזכה והיא והאחיות שלה תהיינה מסודרות. עינב גם אומרת לשפרה שהיא לא תיתן לה לשבת לבד והיא תגרום לה להרגיש חלק מהקבוצה.
כמה ימים לאחר מכן, ביום שישי, מבשרים לדיירי "האח הגדול" שהערב תהיה להם מסיבה עם מוזיקה ואלכוהול. עינב מיד זועקת חמאס על חילול השבת ואומרת שהיא לא מוכנה שתהיה מוזיקה ושהיא רוצה להיכנס לסוויטה כדי לא לשמוע אותה. כולם מתבאסים אבל דווקא שפרה יוצאת להגנתה של עינב, מציעה לבוא איתה לסוויטה ואומרת "גם אם נקבל מוזיקה עכשיו, התחושה תהיה מגעילה כי זה על חשבון. מה איכפת לנו לחכות עם זה? מה הבעיה? יש בנאדם בקבוצה שזה מפריע לו. אני לא הייתי רוצה שבגלל איזושהי אמונה או צורך שלי, הייתי צריכה לשים את עצמי בבידוד כשכל השאר עושים איזה משהו כיף. אני לא רוצה להיות במסיבה עם מוזיקה וריקודים בלי עינב".
זה רק אני או שהקרבה החדשה בין שפרה לעינב מלאה חום ורגשות הרבה יותר מזו של שפרה וצבר? לא משנה אם זה נעשה בגלל אסטרטגיה או בכנות, השלום הזה מרגש, ממש וגר פרידמן עם בובליל.
היציאה של שפרה להגנת עינב עבדה והדיירים החליטו לחגוג בלי מוזיקה, תוך התחשבות ברגשותיה של עינב. אשר יהיה גאה בעינב כאילו זו הייתה הילדה שלו.
כבר הזכרתי שהובטחה שיחת טלפון הביתה, בת שתי דקות, לכל אחד מהדיירים. על השיחות עצמן אין יותר מדי מה לספר. רוב השיחות כללו שבחים מצד האמהות והרבה "אנחנו גאים בך, אנחנו אוהבים אותך". שחר הציל את המצב ואמר "ותמסור תודה רבה רבה לאמא שלי על האוכל. זה היה מאוד במקום". שחר הזה חזק.
הפלא ופלא, שוב משחקים בפורמט. ק' מהמפיקים של המשחק, פחד כנראה שימשיכו לזנב בפרידמנים והוא יישאר עם משחק צפוי ומצ'עמם. אי לכך הפעם הדיירים לא נתבקשו לבחור שני שמות להדחה, אלא לבחור שם אחד שהם רוצים שיישאר. מי שיקבל שני קולות ומעלה יהיה חסין וכל השאר יועמדו להדחה. בחשבון פשוט, עם עשרה דיירים יהיו לפחות חמישה מועמדים וסביר להניח שחלקם יהיו מהחדשים. ממש תרגיל מבריק, ק'.
ההצבעה החלה ובאופן לא מפתיע, שפרה קיבלה שני קולות מרנין ולאון. עינב קיבלה קול מאבא שלה ומאיתי שהתוודה שהיא הבנאדם הכי קרוב אליו. רנין קיבלה חסינות לאחר שזכתה בקולותיהם של שפרה, אינה ויוני שמשום מה בטוח שרנין, מלכת ההצגות, "היא הדבר הכי אמיתי שיש פה בבית" מה שמוכיח מה יוני הזה יודע. שפרה, עינב ורנין היו היחידות שזכו בחסינות וכל השאר, שחר, איתי, אינה, יוסי, חגית, יוני ולאון מועמדים להדחה. הרבה מועמדים, הרבה סמסים, הרבה מהחדשים מועמדים. שיחק אותה ק', תרגיל מבריק להצלת הפרידמנים.
אגב, כבר בשבוע שעבר הייתה לי תחושת בטן שחגית הולכת השבוע הביתה. לא ממש הבנתי מי יעמיד אותה להדחה, אבל עדיין הרגשתי ככה. איך שכחתי את התערבות ההפקה, אני לא מבין?!
כדי שההצבעה לא תצא ממש מיותרת, קבלו ציטוט מבית הבובליל: "עינב, מכיוון והיא גם הבת שלי (וגם כלבה), שלא נעשה מזה כאילו שזה לא. והיא אני חושב הילדה הכי חמודה בגן שיש לה עיניים הכי יפות בגן וצמה הכי יפה בגן וכמה שהיא נשארת פה, היא עושה לכולם טוב". אמרתי לכם שיבש מעיינו של המשורר יוסי בובליל, עכשיו הוא גם התחיל להשתמש בחומרים של אחרים.
*שאיתי סופסוף מצא מי יעשה לו מסאז' בחזרה. אינה עשתה לאיתי מסאז' והחזירה לי את האמון במין הנשי.
*איך יוסי פוצח בריקוד טוויסט סוער עם חגית, תוך כדי שינה. הבובליל הזה, מצ'עמם מצ'עמם אבל עדיין כישרון.
*שבקרב הקמח בו שחר שם ליוסי קמח בשיער וזכה לקמח בחזרה ולצביעה בפודרה על ידי הבנות, שחר עבר לנשק כימי ובתרגיל מבריק שפך על אינה ורנין בזמן השינה, קודם כוס מים ואח"כ כוס קמח.
*ששוב ייבשו את הפרק ולא הראו לנו את המשימה השבועית בכלל. את הארט בורגר של מוזס בטח כולכם מכירים, מהיום אמרו "האח בורגר של נמו".
*שלאון גילה לשפרה שהוא הצביע לשי וההפקה שותקת.
נא להמתין לטעינת התגובות
