דילמות של רוצח פוטנציאלי
שיריו של פאבל באראנסקי רואים אור בגיליון המיוחד של עתון 77, בעריכת רפי וייכרט, המוקדש לספרות פולנית. באראנסקי נולד ב- 1978 בקטוביץ ופרסם עד כה שני קבצי שירה שזכו להד נרחב. הוא מארגן פסטיבלים לשירה עכשווית בקטוביץ ובשלזיה. עורך ספרותי. צמחוני רדיקלי וחבר פעיל ב"אמנסטי אינטרנשיונל"
כָּךְ קָרָה. הָיָה חֹרֶף אָז בָּאתִי. אֵינֶנִּי מִזְדַּהֶה עִם אַף אֶחָד אַחֵר וְאֵין לִי
מַנְהִיג אִידֵיאוֹלוֹגִי, מְשׁוֹרֵר-נָבִיא – יוֹתֵר מִדַּי תָּכְנִיּוֹת לֶעָתִיד. כִּי הַחֹרֶף הוּא כָּזֶה
וְאָז הָיָה חֹרֶף אָז בָּאתִי.
פַּעַם, לִפְנֵי זְמַן רַב, כְּשֶׁהָאֵלִים הִתְהַלְכוּ עָלַי אֲדָמוֹת הָיָה לִי רָצוֹן טוֹב וְרוֹמָן
עִם אַתוּנָה – לֹא יָצָא מִזֶּה כְּלוּם. וַדַּאי בִּגְלַל שֶׁנּוֹלַדְתִּי בַּחֹרֶף. בְּאָבִיב הַמְּאֻחָר
שֶׁל שְׁנַת שְׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם הִתְקָרַחְתִּי וְזֶה הָיָה סופו שֶׁל הַפַּנְק הַפּוֹלָנִי. גַּחֲמָה לְבָנָה
עַל הַשָּׂפָה, גוּף סְפּוֹרְטִיבִי וְדֵעָה טוֹבָה שֶׁל הַסּוֹבְבִים – מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי
גְּבָרוֹת קְשִׁישׁוֹת שֶׁנָּתְנוּ אֶת נֶכְדוֹתֵיהֶן טֶרֶף לְבָנִים שֶׁהָיוּ הַבְטָחָה גְּדוֹלָה
לֶעָתִיד.
מֵאָז שְׁנַת שְׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם מֵתוּ הַרְבֵּה מְשׁוֹרְרִים גְּדוֹלִים וְאֵינֶנִּי מִפַּחַד כְּבָר מֵרַכְּבוֹת-פַּרְבָּרִים
מִישֶׁהוּ אָמַר שֶׁאִלֶּה לֹא רָעוֹת כְּלָל, וְחוּץ מִזֶּה – הֵן נוֹסְעוֹת בְּמַסְלוּל שֶׁנִקְבַּע מֵרֹאשׁ. זֶה בִּכְלָל לֹא חָשׁוּב שֶׁמַסְרִיחַ וְהַיָּדַיִם מַחְלִיקוֹת עַל הַיָּדִיוֹת הַמְשֻׁמָּנוֹת. סוֹף כָּל סוֹף הָיָה לִי רוֹמָן עִם אַתוּנָה
וְכוֹבַע אֵירוֹקָה עַל רָאשִׁי.
וַאֲנָשִׁים? אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים בְּלַחַשׁ: עַל ווֹדְקָה, יְלָדִים, מְכוֹנִיּוֹת וְהַמִּסְפָּר שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה...
וְאָמְנָם לְעִתִּים אֵינָם אוֹמְרִים דָּבָר, רַק מַאֲמִינִים בְּחָזְקָה. שְׁתִיקָה כָּזֹאת מַפְחִידָה אוֹתִי יוֹתֵר מִכֹּל
וְאָז לָרֹב אֲנִי הוֹלֵךְ דֶּרֶךְ הֶעָרִים. כָּל יוֹם עִיר אַחֶרֶת – עַל נְהַר הַפְּשֶׁמְשָׁה, רַאבָה, בְּרִינִיצָה, וִיסְלָה.
וְּבְכָל אַחַת מִן הֶעָרִים הַלָּלוּ יֵשׁ רַכְּבוֹת-פַּרְבָּרִים. וַאֲנָשִׁים נוֹסְעִים. בְּכָל עִיר הַפִּרְסוֹמוֹת נִרְאוֹת אַחֶרֶת
בְּלוֹנְדִּינִית מִנְּיָר מַבְלִיטָה אֶת הַתַּחַת. עַל כֵּן אֶחְשׁוֹב עַל הַתַּחַת שֶׁלָּהּ לְמֶשֶׁך רֶגַע קָצָר.
מָתַישֶׁהוּ הֲרֵי אָמוּת, אַף שֶׁ"אֵין מָוֶת, יֵשׁ רַק הַטֵּרוּף" – כָּךְ אוֹמֵר הַכִּמְעַט-מוֹ"ל שֶׁלִּי.
"בַּחַיִּים אָנוּ בּוֹחֲרִים בֵּין הַמָּוֶת וּבֵין טֵרוּף".
אֵינֶנִּי חוֹבֵב מְשׁוֹרְרִים: "פְּסֶבְדוֹ-אֳמָנִים עִם עֹדֶף זֶרַע" – כָּךְ אוֹמֶרֶת
אֶוָה זוֹנֶנְבֶּרג. אַךְ גַּם זֶה לֹא מְשַׁנֶּה אֶת הָעֻבְדָה שֶׁנּוֹלַדְתִּי בַּחֹרֶף, הָיוּ לִי רוֹמָן עִם אַתוּנָה
וּמַחְסוֹמִים עַל עֵינֵי. לִפְעָמִים אֲנִי כּוֹתֵב שִׁירִים. לִפְעָמִים מִתְאַהֵב בְּמִישֶׁהוּ. לִפְעָמִים נִשְׁאָר לְבַד –
עִם הָרֹק עַל פַּנַי. מֻדְאָג מְאֹד וְשִׁכּוֹר.
מפולנית: בוריס גֶרוּס, מתוך הגיליון המיוחד של עתון 77, עורך: רפי וייכרט, להשיג ברשת סטימצקי
נא להמתין לטעינת התגובות
