סופרים אמריקאים מאמינים לאובמה
טוני מוריסון, ג'ונתן ספרן פוייר, ריק מודי וכותבים אמריקאים אחרים מברכים על היבחרו של אובמה לנשיא ארצות הברית. לא רק משום היותו מועמדה של המפלגה הדמוקרטית, אלא בעיקר בזכות כישורי הכתיבה שלו, אהבתו למילים והאוזן הרגישה שלו לניסוחים ולדקויות של משמעות. תחילתו של עידן תרבותי חדש
אובמה פנה למוריסון, על מנת לבקש את תמיכתה, אבל אפילו לפני שהגיעו לדבר על פוליטיקה, הסופרת והמועמד ניהלו שיחה על ספרות. "הוא התחיל לדבר על אחד הספרים שכתבתי 'שיר השירים אשר לסולומון' וכמה היה משמעותי לגביו", אמרה מוריסון בראיון שנערך במשרדה באוניברסיטת פרינסטון, בבוקר שלאחר היבחרו של אובמה לנשיא ארצות הברית.
"קראתי את הספר הראשון שלו 'חלומותיו של אבי' והייתי מופתעת מכשרון הכתיבה שלו, ומהיכולת לחשוב, להרהר ולייצר טקסטים טובים. התרשמתי מאוד לטובה, זו בפירוש לא הייתה ביוגרפיה פוליטית ממוצעת".
למוריסון ולאחרים, הבחירה באובמה משנה, לא רק משום שהוא יהיה הנשיא השחור הראשון בארצות הברית או בגלל שעל פי רוב סופרים מצביעים למפלגה הדמוקרטית. כותבים מברכים את אובמה ומתייחסים אליו כאל כותב, כאל הוגה, כאל איש של מילים - מילותיו שלו.
"כשהתבוננתי באובמה נושא את נאום הניצחון שלו (בשלישי בלילה) הייתה משוכנעת שהוא כתב אותו בעצמו, ולכן הוא אומר דברים שהוא מאמין בהם ושהוא השקיע זמן בחשיבתם ובגיבושם", אומרת ג'יין סמיילי, כותבת הספר "אלפי אקרים", שזכה בפרס הפוליצר.
"עבורי", היא ממשיכה, "זה משכנע יותר אצל פוליטיקאי, מאשר מי שקורא נאומים שכתבו עבורו אחרים. אם אובמה משקר לנו, הוא ממש בוגד באני הפנימי האמיתי שלו".
"עד היום", אומר ג'ונתן ספרן-פויר, מחבר רב המכר "הכל מואר", "הזהות שלי ככותב לא תאמה את הזהות שלי כאמריקאי. "בשמונה השנים החולפות, הכתיבה שלי היתה מעין תיקון או אנטיתיזה של האמריקאיות שלי", הוא מצהיר.
"אבל העובדה שהנשיא הנבחר הוא אדם כותב - ואני לא מתכוון סופר מפורסם, אלא מישהו שמכיר בערך המילים הנבחרות בקפידה, היא משמעותית עבורי, כי אני מרגיש בפעם הראשונה לא רק
ספריו של אובמה "חלומותיו של אבי" ו"החוצפה שבתקווה" נמכרו כל אחד במיליוני עותקים, וזכו לשבחים כעבודות נדירות של פוליטיקאי שיכולות להיקרא לשם הנאה. מבקר הספרות המחמיר, הרולד בלום, אף הלל את השירה שאובמה כתב בימיו כסטודנט והשווה אותה לעבודתו של המשורר לנגסטון יוז.
מוריסון, שהרומן שלה "רחמים" ייצא לאור בשבוע הבא, העניקה את תמיכתה לאובמה בחודש ינואר, למרות שהיתה מעריצה וחברה אישית של הילארי קלינטון, ומי שכינתה בעבר את ביל קלינטון כנשיא השחור הראשון של אמריקה.
כאילו הייתה מבקרת ספר חדש, מוריסון פרסמה לעיתונות הצהרה אשר מתייחסת "לאינטליגנציה, ליושרה ולאותנטיות הנדירה" של אובמה ול"יצירתיות שזוכה להכפלה בזכות הברק והחוכמה". מוריסון מצאה עצמה תוהה כיצד היו מגיבים להיבחרו של אובמה כמה מחבריה המנוחים.
ג'יימס בולדווין, למשל, שבז לנבואה משנות ה-60 של רוברט קנדי שבעוד 40 שנה יהיה נשיא שחור בארצות הברית או רלף אליסון, שחיבר את "האיש הבלתי נראה". "הוא היה צריך לשנות את שם הספר ל'האיש הנראה'", צחקה מוריסון.
הסופרת איילת וולדמן מעריצה את אובמה עוד מימי הלימודים המשותפים באוניברסיטת הארוורד. גם בעלה, הסופר מייקל שבון, הוא מתומכיו המוצהרים של אובמה, ומי שהשפיע על הסופר ריק מודי לזנוח את קלינטון ולתמוך באובמה. "שמעתי נאום של אובמה ברדיו, קצת לפני הפריימריז בניו יורק, והתרגשתי עד דמעות", אמר מודי.
"מאותו רגע, התחלתי לחשוב עליו כעל סופר, במובן הזה שיש לו אוזן מצוינת למילים הנכונות ביותר למעמד", הוסיף מודי, שבין ספריו המפורסמים "סופת הקרח" משנת 94'.
"אבל הנושא הגדול יותר הוא התרבות בכללה", מסכם מודי. בתקופת נשיאותו של הנשיא ג'ורג' בוש, ניתן היה להרגיש זלזול של ממש באמנות ובתרבות. אנשים שתיעבו אמנות, ספרות, מחול, אמנות פלסטית השפיעו על כל שדרות החברה. יש לנו סוף סוף סיבה להאמין שאנחנו ניצבים בפתחה של תקופה טובה הרבה יותר".
נא להמתין לטעינת התגובות
