מ"כן, אנחנו יכולים" ועד ל"להחזיר את העיר לתושבים"

רוביק רוזנטל מסכם את הבחירות בארצות הברית ומקדים את הבחירות המקומיות בארץ עם ססמאות ואתוסים שמזינים אותן. הזירה הלשונית עם אסטרולוגית שמסבירה על הסיבה לכשלונו של מקיין ומספרת על בני מזל פיל שנוטים לחצרץ, וכן על יונק דבש צה"לי ועל החיצון של הנעל

רוביק רוזנטל | 6/11/2008 18:49 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
נאום האסטרולוגית

מראיין: גברת אצטגניני, בשבועות האחרונים חזרת שוב ושוב על הטענה שמקיין יזכה בבחירות על אפם וחמתם של הסקרים השונים.

אצטגניני: אני לא מאשרת ולא מכחישה.

מראיין: יש הקלטות.

אצטגניני: רצוי לדייק. מה שאמרתי הוא שעל פי מסלול הכוכב מרקורי בקרן הזווית של חוג הגדי ברביעי בנובמבר, ועל פי מפות ההולדת המצטלבות של האדונים אובמה ומקיין, נצחונו של מקיין ודאי.

ובכל זאת, אובמה זכה ברוב גורף.

ברור.
 
ברק אובמה לאחר ניצחונו
ברק אובמה לאחר ניצחונו אי-פי


ברור?

מסתבר שחוגים במטה אובמה הדליפו במתכוון שעה שקרית של הולדתו של מקיין.

כלומר?

הם אמרו שהוא נולד בחמש ורבע, והוא נולד בחמש.

אז?

בשעה חמש מרקורי, שהוא ממש לא רגוע בתקופה הזו, היה עדיין תקוע בחוג הגדי פינת הסרטן. יש לזכור שמדובר ברביעי בנובמבר, שבו בני מזל אריה מסתבכים בעימותים מיותרים, ובני מזל פיל נוטים לחצרץ.

קצת איבדתי אותך, גבירתי.

מה כאן לא מובן? מרקורי נאלץ ללכת אחורה ומקיין הפסיד, הרי ראינו את זה במו עינינו.

וזה הכול? רבע שעה קבעה את גורל ההיסטוריה?

לא. היתה גם הפוסטמה הזאת, שרה פיילין.

מה איתה?

רק לאחר שהצגתי את תחזיותיי המדויקות, הבנויות על מפות הכוכבים והמזלות, לעומת כל הסקרים האלה שאתם יודעים מה הם שווים, התברר שבקיץ שעבר הגברת פיילין ירתה והרגה את הדובה הגדולה שהסתובבה ביערות אלסקה.

ובכן?

זה מאוד עִצבן את הדובה הגדולה בשמיים, ופשוט לגברת פיילין לא היה סיכוי.

ואובמה, אתו הכול בסדר?

אובמה זה סיפור אחר. לאחר שהגעתי למסקנה הנחרצת שהוא יפסיד בבחירות, התברר לי שהוא נולד בניתוח קיסרי, ובעצם היה צריך להיות בתולה ולא אריה. בתור בתולה המפה שלו ברביעי לנובמבר היא מפה של ניצחון, אפילו ניצחון גורף, עובדה, תראה מה קרה!

גברת אצטגניני, האם לא הגיע הזמן להודות שאת מבלבלת את המוח לציבור יחד עם כל חברייך וחברותייך?

ידעתי, אתה בטח מזל עקרב. בשבוע הבא מתכננים העקרבים מסע לעיר רחוקה. בתחום הכספי זה הזמן לחזור ולהשקיע, אם כי בזהירות.

אני באמת נוסע לירושלים בשבוע הבא. מדהים, מדהים! ושאלה אחרונה, גברת אצטגניני. מדוע את משמיעה את התחזיות שלך ברצינות תהומית כזו? מה עם קצת הומור עצמי? קצת ספקנות?

ספקנות? מה אתה חושב שאני, איש מדע?

כמובן. כמה טיפשי מצידי. אז לסיום, מה היית מציעה למר אובמה לקראת השבוע הבא עליו לטובה?

אובמה? שילבש שכפ"ץ.
שתי סיסמאות בחירות

לצד "שינוי" היתה סיסמת הבחירות המרכזית של אובמה "כן, אנחנו יכולים", ובאנגלית: "yes, we can" . הסיסמה נולדה במחזמר "אנני אוקלי אשת לפידות" (Annie get your gun) מאת אירווינג ברלין. אנני אוקלי מתווכחת עם בעלה פרד באטלר מי יכול על מי, כשכל בית מסתיים במשפטי-עימות: "no, you can't, yes I can".

הרבה אתוסים אמריקניים מקופלים בסיפורה של אנני אוקלי: התחרות כנשמת אפה של החברה, האתוס של המנצח, ובמקרה הזה גם ההתעוררות של החלש לכאורה (האשה). אובמה הסב את "אני" (I) ל"אנחנו" (we), וכך חיבר את קבוצת המיעוט אליה הוא שייך אל המוני האמריקנים

במסר של שיתוף פעולה ולא של עימות. במערכות הבחירות בישראל מנצנצת  הסיסמה "רק הליכוד יכול", המדגישה את העימות דווקא.

ובמעבר חד, ביום שלישי הקרוב יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות. גם בבחירות אלה עובדים הקופירייטרים שעות נוספות, והנה בשורה של ערים ומקומות צצה סיסמה כמעט זהה: "להחזיר את העיר לתושבים". היא קיימת בתל אביב (רשימתו של דב חנין), רמת גן, חולון, ירושלים ועוד. מטבע הדברים זו סיסמה של אופוזיציה, ומקופלת בה טענה שראש העיר המכהן "לקח את העיר מהתושבים", והעניק אותה לכוחות אליהם חבר, בדרך כלל אילי נדל"ן, בעלי הון וכדומה.

דב חנין
דב חנין צילום: ראובן קסטרו

לסיסמה הזו יש  היסטוריה.  מקורה באנגליה של ראשית שנות התשעים, שם טבעה תנועה אנטי-גלובאלית את הסיסמה   reclaim the streets (דרשו חזרה את הרחובות), כאשר יצאה נגד ריבוי המכוניות בעולם המתועש. הסיסמה הקרובה reclaim the cities (דרשו חזרה את הערים) אופיינית לתנועות הדוגלות באיכות הסביבה, ואהובה על תנועות אנרכיסטיות. סיסמה מוקדמת יותר היא הסיסמה הפמיניסטית take back the nights (להחזיר את הלילות), שקראה בשנות ה-70 בארה"ב להגביר את הביטחון ברחובות. ותודה לרמי לבני ממכון השל לאיכות הסביבה.

מלבישה פנים

השפה העברית, כידוע, מתפתחת בקצב, ולא רק במחוזות הריאליטי.

סיגל מתל אביב כותבת: "שמעתי השבוע ביטוי שהצהיל את רוחי: 'מלבישה פנים'. פירושו, כואב לי נורא, אבל אני מלבישה פנים ויוצאת לעבודה. משהו בין 'מעמידה פנים', 'זוקפת את גווי', 'לוקחת נשימה עמוקה', 'מציגה את פני ברבים'. בכל מקרה זהו כנראה תרגום של הביטוי האנגלי באותה משמעות put on my face ".

ידידיה מאלון שבות כותב: "בהיותי במילואים נתוודעתי למונח אשר משמש ברשת הקשר הצבאית לרכב עם המשאבה אשר מנקה ושואב את 'תכולתם' של השירותים הכימיים שבמוצבים: 'יונק הדבש'".

קוראים רבים מוטרדים בשאלה מהי המילה המתאימה להקטנת ערך (downgrading), כלומר, ההיפך משדרוג (upgrading). האקדמיה קבעה כאן את הביטוי "שדרוג יורד", אבל הקהל רוצה מילה אחת. רועי לוי, בתוכנית "אין בעיה" ביום שישי האחרון הציע ביטוי פשוט: שִנמוך, הפעם בעיסוק בענייני יחסים: "אתה לא רוצה לשדרג - אתה רוצה לשנמך". המדור קונה.

יותר ויותר חודרת לשפה השימוש במילה "קיצוֹן" כשם עצם, במשמעות של "דבר קיצוני".  וכך אפשר לשמוע את רביב דרוקר אומר "אנחנו הולכים תמיד לתרחישי קיצוֹן". מקור השימוש הזה במתמטיקה, שם מצויים מושגים כמו "נקודת קיצוֹן". יתכן שיש כאן השפעה של שימוש דומה במילה דומה: "חיצוֹן" כשם עצם (ולא כשם תואר, המופיע כבר בתנ"ך), במשמעות הצד החיצוני. מקורו כנראה בשפת הכדורגלנים: "החיצון של הנעל".

שאלות:

אושרית שואלת: כיצד יש לומר – אני מתַבֶּלֶת או מתַבלֶנֶת?! תיבול או תִבלון?
שתי הצורות נכונות. יש המגדירים את "לתבלן" כפועל בלשון הדיבור, אבל הוא חדר לתחום המסחרי  וזכה ללגיטימציה. הצורה המקורית בתלמוד היא "תֶבֶל" במשמעות תבלין, ומכאן הפועל התלמודי "לתבל". "תֶבֶל" מופיעה בתלמוד גם בצורת רבים "תְבָלין", וכבר בתלמוד היא מופיעה גם ביחיד, ועל פי חנוך ילון ואחרים יש לקרוא אותה ביחיד תַבְלין, במשקל דומה למילים כמו גלעין ולגין.

נראה שהסיבה לכך היא המשמעות המקראית של תֶבֶל: זימה ותועבה. בעברית החדשה, למרות מחאות כמה מדקדקים, תבלין היא הצורה היחידה ביחיד, וברבים – תבלינים. מ"תבלין" נוצר הפועל "לתבלן", בתהליך הקרוי גם "שורש תנייני" (משני), שורש הנוצר משם עצם.

אודי גרנות שואל: "השורש עצ"ב משמש הן למילים המתארות עצבות, והן למילים המתארות תכנון ויזואלי, כמו עיצוב בית, מעצב פנים וכו'. מהו הקשר ההגיוני בין המילים מאותו השורש? מדוע מילה המתארת בנייה והתגבשות נגזרת מאותו השורש שטמונות בו עצבות ועצבים?

חוקרי השפות השמיות מציגים את שלוש המילים (עֶצֶב, עצבים, עיצוב) כבאים משורשים נפרדים, וזאת על פי המקבילות בערבית, ארמית ועוד. ככל הנראה אין כל קשר בין "עֶצֶב" ל"עצבים". "עיצוב" מופיע פעם אחת במקרא, בספר איוב: "ידיך עיצבוני ויעשוני", והוא נקשר לעצבים, פסלי האלילים.  עם זאת יתכן שיש קשר דווקא בין עצב במשמעות תוגה, המקביל לפועל הערבי עַ'צִ'בַּ (כעס), לבין עיצב במשמעות פיסל, המקביל לפועל הערבי עַ'צַ'בַּ (חתך).

אמיתי וייס שואל: ברצוני לדעת מהיכן מגיע המילה "פוּקס", כאשר אני עושה אחד ויוצא לי משהו אחר טוב "בפוּקס"?

מקורה של פוקס הוא ככל הנראה במשחק הביליארד. fluke פירושה מכה מוצלחת במיוחד שנעשתה במקרה, ולא מתוך תכנון או כישרון. בסלנג הישראלי חל שינוי מסוים במילה אולי בהשפעת צורת הריבוי (flukes), אבל אפשר לשמוע  אותה במלואה בפועל הסלנג המקביל "התפלק".


יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".

מילות השבוע ב"הזירה הלשונית" ב"מוספשבת": היסטוריה, כן, אנחנו יכולים, אפרו-אמריקני

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

הזירה הלשונית

רוביק רוזנטל מביא מילות סלנג חדשות, מזכיר ביטויים נשכחים, מספר מה מתרחש בעולם הלשוני בישראל ובתפוצות, מציץ בספרים חדשים ובפרשת השבוע, מציג הברקות לשוניות של ילדים ומשחקי מילים, ועונה לשאלות

לכל הכתבות של הזירה הלשונית

עוד ב''הזירה הלשונית''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים