הבזבוז הענק של האח הגדול
אסף שניידר לא הצליח לעמוד בפרץ, והצטרף בלב כבד למיליון ומשהו צופי תוכנית הריאליטי שאפילו כבוד נשיא המדינה מודע לקיומה. שניידר מבכה את ההבל, הכלום והטמטום ובעיקר את בזבוז הכישרון של חלק מן העושים במלאכה
האח הגדול, ערוץ 2, האחות הקטנה של האח הגדול, ביפ
זהו סוג של התקפלות רבתי: לפני מה שנראה כמו כמה שנים - עד כדי כך מייגעת נוכחות הבובליאדה בחיינו - כשהחלו שידור "האח הגדול", כתבתי פה שאני מתכוון להתעלם. ועכשיו, מול עוד ערב נורא במיוחד מטיפוס "אין מה לראות" (שבו ערוץ 10, למשל , נכנע רשמית ומציב בטבורו של הפריים-טיים שידור חוזר של "אמא יקרה לי") נראה שאין ברירה: שהגיע הזמן לשפר לאחור, כמו שקוראים בצבא לנסיגה מבוהלת, ולזרום עם ה-30 ומשהו אחוזי רייטינג.
בשל התמכרות קשה של חלק מבני המשפחה (שמם שמור במערכת והם יזכו לתגובה הולמת בזמן ובמקום המתאימים), הפכתי בעל כורחי למעשן פאסיבי כבד של בית האח הגדול. כמה שלא אסיט את הראש מהמסך, כי אני עלק-מתעלם, פס הקול של ערוץ 20 מלווה את חיי: קרקושי הצלחות של הדיירים, ויכוחי הסרק שלהם על סיגריות, דברי ההבל הגזעניים מצד הטוענים לקיפוח על רקע גזעני-כל הבלאגן, אתם יודעים.
איכשהו, אפשר להבין את מי שמתמכר לזה: המציצנות, הזבוב על הקיר ושאר ההסברים המלומדים שנכתבו מיליון פעם. מה שלחלוטין לא ברור הוא בשביל מה צריך את שני ערבי השידור בערוץ 2, בראשון ובשלישי. מדובר בכמה שעות של ואקום מוחלט, שמתוך ציניות תמיד יוצגו כנקודות היסטוריות, סופר-משמעותיות, בדברי הימים הלא-מעניינים של הדיירים.
הצופים, ויש מיליון מהם, מגויסים פעמיים בשבוע להמתין למשהו. יותר מכל, שני ערבי השידור האלה מותירים טעם לוואי של בזבוז משווע. בזבוז של משאבים, של כישרונות, של תכנים אחרים שנדחקו לפח הזבל של הטלוויזיה,
החיוך הזה, אגב, ראוי לכמה מילים. כי הוא הייצוג החזותי החזק ביותר של הבזבוז: כל הכישרון, החוכמה, מגע הקסם, או כל סופרלטיב אחר שנהגו לצרף פעם לשמו של ארז טל, התכווצו, התפוגגו, ונעלמו ב"פוף" קטן של עשן שבסופו נותר רק החיוך הזה, כרוח המרחפת מעל חווילת הדיקט שבנווה אילן. חיוך של חתול צ'שייר מהסיוטים. חיוך של לעג ריק, של עוד התחכמות דלוחה על חשבונו של איזשהו בובליל, חיוך שאומר: נו, איזו שאלה, ידעתי כל הזמן שנצליח בגדול ושמיליון צופים יתייצבו מדי שבוע לצפות באפס טלוויזיה.
מי שנתקל במקרה ב"איפה צדקנו", תוכנית הראיונות של טל, קולט את ממדי הבזבוז. גם אפרת אברמוב המוכשרת מ"האחות הקטנה של האח הגדול" מבוזבזת, תורמת את משאביה לקשקוש הלוואי שנשרך אחרי "האח הגדול". מגיע לה משהו הרבה יותר משמעותי מפטפוט על מעשיהם של הדיירים, שבסך הכל משמש כדרך שקופה למתוח את המותג כאמבה: לשלוח עוד ועוד זרועות שלו לכל פינה במדיה.
לה מגיע משהו יותר טוב, וגם לאורחיה. אמש התארח אצלה שרון אלכסנדר. זה מה שצריך כדי להביא אותו למסך? שחקן בעל ותק רשאי לקבל כמה פירורי טלוויזיה רק אם ינהל שיחת מינגלינג ריקנית על כמה עוברי אורח? זה, ולא תפקיד בדרמה, או לפחות קומדיה קלילה, או לפחות-לפחות תוכנית בידור מטיפוס הפאנל הצולע? עצוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
