הפצוע החמישי: או שיחלים או שימות כבר
אמיר מאן, במאי "הפצוע החמישי", כנראה צפה בהרבה סדרות מתח אמריקאיות, לכן רבות מהסצנות בסרט נראות כמו חיקוי זול של תוכניות כאלה ואחרות. היה עדיף לוותר על ההקרנות בבתי הקולנוע ולשלוח את הסרט ישירות לספריות הדי.וי.די

הפצוע החמישי צילום: יח''צ
ייתכן שהסיבה להחלטה התמוהה של הסינמטק נעוצה בעובדה שבמאי הסרט הינו אמיר מאן, ישראלי שלמד פה קולנוע ועובד שם באמריקה, ובין היתר הספיק לכתוב אפילו פרק לסדרת הטלוויזיה "אזור הדמדומים".
מוצאו הישראלי של מאן אמור היה לספק לו מעט נגישות והתמצאות ברקע העומד מאחורי עלילת "הפצוע החמישי". מדובר בתעלומת מתח הנסבה סביב המאבק האמריקני בארגונים איסלאמיים נוסח אל-קאעידה.
גבר פגוע בראשו מתעורר מתרדמת, ומוצא את עצמו בחדר בית חולים המצוי במדינה אפריקנית מדומיינת. כל מיני אורחים הנקלעים למקום המלוכלך והמוזנח הזה מנסים לחלוב ממנו את זהותו האמיתית, והוא בכלל איבד את זיכרונו כתוצאה מהפגיעה בראשו.
אולי הוא איש הביון האמריקני, אולי הוא סוחר נשק, ואולי הוא בכלל מנהיג אותו ארגון רצחני שהעולם המערבי כולו רודף אחריו. איך נדע, אם הוא עצמו לא יודע זאת? כמיטב מסורת סרטי הקונספירציה, מציע סרטו של מאן מגוון של אפשרויות לפתרון החידות.
הבעיה היא שהפתרונות הללו מתחרים זה בזה במופרכותם, אם לא בטיפשותם.
דומה שמאן ראה הרבה סדרות אקשן, ומהן הוא משתדל להעתיק כמה שיותר אלמנטים, הן בתחום הצילום והן בתחום העיצוב ועריכת התמונה. ההעתקה כשלעצמה איננה חטא כזה גדול. החטא הוא באופנים השלומיאליים שהעניין הזה נעשה. לא אחת נראות הסצינות בסרט כאילו צולמו בחצר האחורית של איזה חוג להסרטה שבו משתדלים תלמידי תיכון לברוא-מתוך-חיקוי סצינות מפתח שנלקחו מסרטים נודעים.
האיש ללא הזיכרון פוגש בבית החולים חוקר אפריקני קשוח, סוכן CIA, מרגל רוסי, רופא אנגלי, אחות אמריקנית, מאושפז הודי, אח רחמן עם רגל מעץ וסוחר נשק מסוכן, שדורש ממנו את המצתים הגרעיניים שהלה התחייב כביכול לספק לו. דווקא פיטר בוגדנוביץ', במאי מכובד ("הצגת הקולנוע האחרונה") ושחקן לעת מצוא ("הסופרנוס"), התנדב לגלם את דמות סוחר הנשק והוא עושה זאת כשזקן המודבק ברשלנות מעטר את פניו.
עול גילומו של התפקיד הראשי, הגיבור-ללא-שם, הוטל על כתפיו של ניק צ'ינלונד, שחקן בעל רקע טלוויזיוני די נרחב ("עקרות בית נואשות", "חוק וסדר", "באפי, ציידת הערפדים"). מעניין היה לשמוע מה היה לו לספר בבית, בכל ערב, אחרי ששב מיום צילומים נוסף של "הפצוע החמישי". זהו בטח חומר קומי טוב.
"הפצוע החמישי", ארה"ב 2007