לורן קאנטה עושה בית ספר לכולם
דווקא סרטו הפשוט של לורן קאנטה על בית ספר ציבורי בפריז הצליח להביא לצרפת את דקל הזהב אחרי 20 שנה. "מסקרן אותי מאוד איך יהיו התגובות אליו אצלכם"
חבר השופטים, בראשותו של שון פן, הוקסם מן היצירה הקטנה שהביאה את סיפורה של כיתה אחת בבית ספר ציבורי הנמצא ברובע העשרים של פאריס, בו מתגוררים לא מעט מהמהגרים ששטפו את הבירה הצרפתית בשנים האחרונות.
קאנטה, שהפליא לביים את ילדי הכיתה, מצליח לרשום תמונה ייחודית של חברה על סף התפרקות, ועם זאת לשמור על מבט מלא חמלה. נושאים כמו גזענות, אלימות וכוחנות הם רק חלק מהנושאים איתם נאלצת הסביבה החינוכית להתמודד.
בימים אלו נמצא קאנטה בישראל במסגרת פסטיבל חיפה, שם הציג את סרטו. כאשר הוא נשאל האם לביקור שלו בישראל יש משמעות מיוחדת, הוא משיב: "זו אחת הארצות הראשונות שבהן אני מראה את הסרט. ובגלל זה מעניינות אותי מאוד התגובות. העניין המיוחד שיש לי בהקרנות כאן נובע גם מהעובדה שקצת כמו בסרט, גם אתם סובלים לא מעט מבעיות של רב־תרבותיות. אני יודע שאין מה להשוות אבל בכל זאת יש איזה נושא משותף."
הנושא שאתה מעלה בסרט הוא אחד הטעונים באירופה. לא חששת שיהפכו את הסרט שלך לדיון פוליטי ולא אמנותי?
"האמת שזו סכנה שאני לוקח על עצמי בכל פעם שאני עושה סרט. לעיתים קרובות מדברים על הנושא של הסרט במקום על הסרט עצמו. הבעיה שלי היא להחזיר את רמת הוויכוח לקולנוע ולא לכותרות העיתונים."
אתה חושב שהזכייה בקאן היתה קשורה גם בנושא הטעון?
"חבר השופטים היה מורכב השנה מאנשים עם מודעות חברתית־עולמית גבוהה. לפי הסרטים שהגיעו לתחרות יכולת לראות שכל הסרטים נוגעים ברמה כזו או אחרת במציאות שלנו. גם 'ואלס עם באשיר' הציג פן כזה. בעיניי הוא היה מרתק ומעורר מחשבה."
אחרי זכייה כל כך דרמטית - יכול להיות שכעת יהיה לך קשה לשמור על הקו האמנותי שאפיין אותך?
"עכשיו יהיה לי יותר חופש לעשות את הסרטים כפי שאני רוצה לעשות אותם."
אתה בוחר להעלות הרבה שאלות בסרט, אבל לא נותן אף תשובה.
"אם היו לי תשובות הייתי כנראה שר החינוך. הויכוח הוא ויכוח מורכב, זה רק מנציח תמונה של המציאות. אני רציתי להראות את הניגודים
נא להמתין לטעינת התגובות
