כוכבים בפנים: אנציקלופדיה פשוטה ומרתקת
האנציקלופדיה היסודית של יגאל פת-אל מבהירה כמה חבל שאסטרונומיה היא לא מקצוע חובה בבתי ספר
אסטרונומיה נתפסת על פי רוב כמדע של מותרות שהוא חסר תועלת ישירה לקיומנו עלי אדמות. אבל כשמטיילים באנציקלופדיה הקוסמולוגית המושקעת והמחכימה של יגאל פת-אל, מבינים מהר מאוד כמה חבל שלא מדובר במקצוע חובה במערכת הלימודים. לא רק כדי שנכיר, מטעמי נימוס, את השכנים. אלא כדי שנבין אל נכון מאיפה באנו, וחשוב יותר, לאן אנו הולכים. אפילו שמנקודת מבט אנושית נראות תולדות האסטרונומיה כסיפור של השפלה הולכת וגוברת.
בהתחלה היה לנו יקום גיאוצנטרי, כך לפחות על פי סיפור הבריאה התנ"כי (וגם על פי חכמי קדם נוסח תלמי המצרי): לא רק ברואים בצלם אלוהים אלא גם שוכנים על כוכב הלכת הכי שווה בטבורו של היקום. אחר כך התבשרנו על היקום ההליוצנטרי, מבית מדרשם של קופרניקוס וגלילאו, שדחקו אותנו אל כוכב נאה אך שולי המקיף את השמש ונתנו את המכה הראשונה לאגו האנושי.
בשלב הבא הגיע היקום האקצנטרי, זה שאנו חיים בו היום, שדחק גם את השמש לפינה חסרת חשיבות בגלקסיה שלנו. בני האדם הפכו למעין פרעושים על פני כוכב לכת זניח, אחד מיני מאה מיליארד כוכבים בגלקסיית שביל החלב, שהיא כשלעצמה אחת מתוך מאה מיליארד גלקסיות, המוכרות לנו רק ביקום הנצפה. עם העובדה שהאנושות הופכת למקרה בלתי חשוב ביקום כזה אפשר להתמודד דרך שני מצבי רוח קוטביים: מצד אחד, ייאוש ועצבות על קטנותנו; מצד שני, נחמה, כי אם אנחנו כאלה קטנים אז גם הצרות שלנו הן לא כאלה גדולות.
"האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים" פונה להדיוטות, לחובבי התחום ולאנשי מקצוע כאחד. יש בה לא רק עובדות מדעיות אלא גם טעימות ממכלול הקשריהם של גרמי השמיים משחר התרבות: אגדות, מיתולוגיות, דתות ותורות שנכרכו בשמם של כוכבים, וגם סגולותיהם להשפיע על חייהם של בני אדם כפי שמספרים לנו אסטרולוגים.
מכיוון שאדם קרוב אצל עצמו, התחנה הראשונה שלי הייתה שביל החלב, שקיבל את שמו מסיפור ילדותו של הרקולס, פרי ניאופיו של זאוס, מלך האלים. משנולד התינוק הענק נטשה אותו אמו בשדה מפחד נקמתה של הרה, אשת זאוס. זאוס החליט להתחכם לאשתו הקנאית והביא לה את התינוק כאסופי כדי שתיניקו, והזאטוט הרעב ינק בעוצמה כה רבה עד שהחלב ניתז על פני כל השמיים. כך כשנושאים אליהם עיניים בלילה חשוך אפשר לראות רצועה בהירה של אור, דמוית ענן, שמשתרעת מאופק לאופק.
הקטע המעניין הוא שמה שאנחנו רואים שם בחוץ, הכוכבים, הגלקסיות, צבירי הגלקסיות וצבירי העל, זה רק קצה הקרחון, כיפת השלג שעל פסגת ההר. לפחות תשעים אחוז מהיקום הם חומר אפל, ואנחנו לא יודעים ממה החומר האפל הזה עשוי ובמה הוא מסתכם. הקטע המעניין עוד יותר
ואפרופו אור, ביקשתי לדרוש בשלומה של השמש, שגילה המוערך, כך למדתי, הוא חמישה מיליארד שנים וקוטרה הוא 1.4 מיליון ק"מ-פי מאה מקוטרו של כוכבנו. פת?אל נמנע מלהרחיב את הדיבור לגבי העתיד, אבל על פי הערכות מומחים יש לשמש בטרייה למשהו כמו עשרה מיליארד שנים, כך שעוד לא צריך להתחיל לארוז.
מצד שני, לקרן שמש לוקח משהו כמו שמונה דקות להגיע לכדור הארץ. באופן תיאורטי יכול להיות שהשמש כבתה לפני דקה, מה שאומר שיש לנו שבע דקות עד לכיבוי אורות, ואנחנו אפילו לא יודעים.
ד"ר יגאל פת-אל, האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים ספרית מעריב שני כרכים, 890 עמ'
נא להמתין לטעינת התגובות
