מותו של ארי בן-כנען
כשחקן, פול ניומן עשה צעדים מחושבים היטב, גם חייו הפרטיים היו נטולי שערוריות הוליוודיות. אם היה צריך להשוות את ארי בן-כנען לאריק שרון או יצחק רבין, היה זה רבין, בטוח
פול ניומן. צילום: רויטרס
הוא מת בביתו, בווסטפורט, קונטיקט, הצנטרום הוואספי של ניו-אינגלנד, ולא הספיק לראות את העלים מתחלפים בסתיו באותו גוון חלודה וארגמן שתיירים נוסעים חצי עולם לראות. הוא היה הגון. ג'נטלמן. לא התפרפר. לא ניהל רומנים עם השחקנית הראשית. לא הסתגר בקרונוע שלו עד שעננים כיסו את השמש ושרף יום צילומים. הוא היה המקצוען המושלם.
להוליווד יש יכולת מוזרה להצביע על הנפיל האחרון שהלך לעולמו, איפה שכל בר דעת וחובב קולנוע יודע שהנפיל האחרון כבר איננו. אבל כאשר חושבים על זה, פול ניומן, לפחות מבחינת גילו והקריירה שלו, היה הנפיל האחרון.
סגנון חייו של ניומן, אהבת הביתיות שלו, שתיקתו המתמדת והתכנסותו לעת שקיעה, לא העניקו לאף אחד עילה לומר עליו מילה רעה. כשחקן, כמעט לא
עשה צעד לא מחושב. כאדם, הוא נתן מעצמו כפי שלא נתן אף שחקן לפניו. זה יותר מאשר מספיק להבטיח שהשינה הגדולה שלו תהיה גם שינה טובה.
נא להמתין לטעינת התגובות
