אי השקט של אברהם טל

אברהם טל לא צריך הפקה גרנדיוזית, עירוב מוגזם של כלי נגינה וקולות רקע. אלוהים נמצא כנראה בפשטות וכשטל בוחר בפשטות המוזיקלית הזו, שירי האלבום שלו הופכים מרגשים

עירית ריבניקר | 28/9/2008 11:21 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"מודה על השנים שהייתי שוטה , ואולי גם קצת נביא", אומר אברהם טל בשיר "הזמן עושה את שלו". אכן ניתן למצוא דמיון בין האלבום החדש, אלבום הסולו של טל, ובין שירי השאנטי-פאנקי של שוטי הנבואה, להקת האם ממנה יצא.
אברהם טל - הזמן עושה את שלו

האלבום של טל היה יכול להיות אלבום של יום שישי אחר הצהריים רגוע על ערסל בין שני עצים, אבל חסרון הקלילות והראשוניות שהיו נחלת הלהקה ההיא מורגש באלבום, במיוחד בשירים הפחות פשוטים, אלו בהם ההפקה מרובת כלים וקולות. דוגמה טובה לכך הם שירים כמו "הזמן עושה את שלו" ו"שדות אש" בהם נוצר אי שקט קטן. אברהם טל לא צריך את זה.

טל הוא בן היתר הקול מאחורי "קול גלגל", אחד השירים היפים שנשמעו בשנים האחרונות בארץ הזו. יש לו קול שמעביר המון עוצמה ורגישות. לעתים נשמע מהוסס ולעתים נטול פחד ומשוחרר. בשירים השקטים באלבום, כשהשירה פשוטה ורגועה, העוצמה הזו מורגשת עוד יותר. הלחנים של טל יחד עם ההרכב החדש שלו , אייל הלר (גיטרות) ,עופר אשד (בס), אייל ניסנבוים (תופים), איתמר דוארי (כלי הקשה) וגלי שדה (שירה וקולות) ביחד עם השירה העוצמתית, יוצרים הרמוניה מופלאה ורוח אופטימיות קוסמית שמרחפת מעל לכל האלבום הזה.

גם בכתיבת המילים ישנו עומק ודיוק. מרבית הטקסטים מדברים על אהבה, אמונה, אושר, אלוהים, אור ושאר המילים היפות שמתחילות באלף. אברהם טל כתב את כל השירים באלבום למעט "אם בלשונות" (מילים מתוך איגרת פולוס), שיבוץ קטן מתוך "מלכות החרמון" של יובב כץ ב"פסטיבל" ו"אדם צובר זיכרונות" שכתבה יונה וולך והיה אחד השירים הטובים ביותר שתרם לנו פרויקט "עבודה עברית" והשיר שהציג את טל, השוטה לשעבר, כיוצר סוליסט.

מושקע יותר מדי

הלחנים של טל וההרכב שלו מתפרשים על שלל השפעות, ממוזיקת עולם, מוזיקה יהודית, רגאיי, פאנק ואפילו רסיסי פלמנקו עדין, כמו ב"פסטיבל", השיר הראשון באלבום. המקהלה שפותחת את השיר "קשה" מורכבת מאנשים שנענו להזמנתו של אברהם טל בפייסבוק לבוא ולהקליט איתו שיר. ההשקעה השתלמה ועשרות האנשים שצועקים "קשה" מעצימים את השמחה ואת האנרגיות, צרת רבים חצי נחמה.

אלוהים נמצא בפשטות

והמקום בו מוצא אברהם טל את הפשטות המוזיקלית הזו הוא המקום בו הוא נשמע הכי טוב. אותה תחושת קלילות, כמו ההרגשה של רגע בו נגינת גיטרה זורמת הופכת ליצירה פשוטה אבל שלמה. אין ספק שמבחינת ההפקה המוזיקלית של טל, האלבום מושקע עד מאד, אבל אולי טיפה יותר מדי.

"אני רוקד עכשיו חצי ממני כבר בחוץ, רק עוד כמה רגעים וגם הגוף בעננים" (שדות האש)

אברהם טל 2008 הד ארצי

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''מוזיקה''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים