דיפ פרפל בישראל: לא על פסגת האולימפוס
הערב יסגרו Deep Purple את מיני-סיבוב ההופעות שלהם בארץ. ליהיא לסלו חוזרת שבוע לאחור ומבקשת מכם לנסות ולתפוס קצת פיסות רוקנרול, גם אם הוא בורגני ומעונב

קלישאת להקת הדינוזאורים הזקנה כבר נחבטה מכל כיוון אפשרי, ומייצרת, גם אם באופן בלתי מודע, נקודת פתיחה צפויה משהו עבור להקה כמו דיפ פרפל, שעברה כבר מזמן את שלב הסופרלטיבים ושירי ההלל. אחרי הכל, מדובר היה בערב שצפוי היה להכיל קטעים שהשתרשו זה לא מכבר בפנתיאון הרוק והמיינסטרים העולמי.
ועדיין, הדינוזאורית הזקנה לכאורה הצליחה לנפץ כל קלישאה שנשלחה לכיוונה. בוודאי, הם עדיין גדולים מהחיים, גם עם שני חברים שלא נכחו בהרכב המקורי, וההופעה שהעניקו באמפי בקיסריה הייתה תקשורתית, מחוייכת וכלל לא מאונפפת או שחצנית, כפי שניתן היה לצפות. בהתייחס גם למקום ההופעה המאונפף והמתנשא לכשעצמו, מדובר בניפוץ קלישאות כפול ומכופל.
העוגן של דיפ פרפל בהופעה היה הסולן איאן גילאן והגיטריסט סטיב מורס. מורס, שנמצא מראש בנקודת מוצא בעייתית מכיוון מעריצים וותיקים, על תקן הלא-ריצ'י-בלאקמור-לא-קונה, כבש את הבמה כבר מהשנייה הראשונה שהניח רגלו עליה. בכך הותיר הווירטואוז אבק כוכבים בפני כל תלונה או טענה שיכלה לעלות כנגדו. הוא העניק סולואים ארוכים, החליף שלוש גיטרות ובעיקר חייך, והמון, גם ובמיוחד לנוכח שלט שהונף מהקהל ובו הכיתוב "סטיב מורס, אתה הגיבור שלי".

עם תלונה מחוייכת על מכנסיים צמודים מדי ומחוייכת קצת פחות על ווליום גבוה וצורם מידיי של המיקרופון, גילאן היווה את החולייה שקישרה בין שלושת הנגנים על הבמה, מציג את חבריו לקהל, ומתעכב על שני חברי ההרכב הלא-מקוריים, מורס ודון איירי, הקלידן.
כאן הגיע ביצוע נרגש במיוחד ל-Perfect Strangers, גורר אחריו מחיאות כפיים סוערות ופלאשים בלתי נגמרים של מצלמות. זה היה גם השלב בו הקהל התחיל יורד ממדרגות האמפי וזורם אל עבר הבמה, וגם רחבת הכיסאות שלמרגלותיה החלה להראות סימני תזוזה מוגברים. הוסיף שמן למדורה רוג'ר גלובר, הבסיסט והבנדנה, בצורת סולו בס ארוך שהקפיץ את הקהל היישר אל תוך ביצוע משולהב של Space Trackin'.
לא נראה שדיפ פרפל הרגישו על פסגת האולימפוס באותו ערב, למרות שבמעמדם זה מתבקש, מה גם שהאמפי בקיסריה משדר בדיוק את זה. במקום, הם השתדלו לנהל דיאלוג בגובה העיניים עם הקהל על הטריבונות ממול, עד כמה שניתן לנהלו במקום מאופק ומעודן כל כך: הם ניפנפו, חייכו ללא הפסקה, היטו מחוות גיטרה, הראו שהם נותנים את כל מה שיש ובעיקר – שחשוב להם לתת אותו.
הקהל מצידו ענה להם ממקום מושבו המרוחק בהנפה הפגנתית של טלפוני מצלמה, מחיאות כפיים נלהבות, שריקות צורמות או נפנופים בחזרה. הדיאלוג הזה כלל במסגרתו גם שוטרים, מאבטחים ופרמדיקים ונמשך לאורך שעתיים וקצת.

דיפ פרפל יעניקו הערב בקיסריה את ההופעה האחרונה שלהם בארץ. גם הערב כריות ישיבה ב15 ש"ח יקרצו לישבנים מפונקים, וצפייה נוחה במסכי ענק תאיים להטות עיניים סקרניות מהדבר האמיתי. גם הערב, כתמיד, הטריבונות של האמפי בקיסריה ישדרו ריחוק אלגנטי להפליא. מנגד יעמדו דיפ פרפל ויתנו את כל מה שאפשר, כמה שאפשר. נצלו אותם, כל עוד הם עדיין מסוגלים לאפשר לכם את זה.