הספירה לאחור - עוד 9 ימים: Help
הסרט "Help" שיצא לאקרנים בשנת 1965 היה רווי השפעה הודית, שהחלה לחלחל גם לשירי הלהקה. לצד הסרט, יצא האלבום המצליח בו כלולים הלהיטים "Yesterday" ו"Ticket to ride"
"Help" - טריילר משנת 1965
עלילת הסרט סובבת סביב כת, שחבריה מנהלים טקסי הקרבה לאלה קאלי ומעריצים את החיפושיות, עומדים להקריב לאלה נערה צעירה. ברגע העלתה לקורבן מגלים חברי הכת כי הטבעת הקדושה שהנערה אמורה לענוד בעת ההקרבה איננה. אותה נערה שלחה את הטבעת כמנחה לרינגו סטאר. כדי להשיב את הטבעת, יוצאים ראשי הכת ללונדון לחפש אחר רינגו ולגנוב ממנו את הטבעת. כשהמתופף נתקל בחבורה במסעדה הודית לונדונית, הוא מבין כי אם לא ישיב את הטבעת הוא יהפוך להיות הקורבן הבא.
כשחברי הביטלס מגלים כי הטבעת תקועה על אצבעו של רינגו, הם מנסים בשיטות משונות ומשעשעות להסיר מאצבעו את הטבעת, אך ללא הצלחה. לאחר שזמן הקרבתה של הנערה פג והטבעת לא מושבת לכת, הופך רינגו רשמית לקורבן המיועד. שיקוי אותו מתכוונת הנערה להזריק לרינגו על מנת שאצבעו תתכווץ נוחת בטעות על רגלו של פול, שהופכת קטנה ומכווצת. לאחר סדרת אירועים משעשעים שמתרחשים ברחבי אירופה ובאיי הבהאמס הופך רינגו לגיבור היום כשהוא מצליח להשתחרר מעול הקורבן והטבעת נופלת מאצבעו.
בא מתוך חלום
האלבום שליווה את הסרט יצא באוגוסט 1965 וזכה להצלחה רבה בארצות הברית ובבריטניה. הרולינג סטון מיקם אותו במקום ה-332 ברשימת 500 האלבומים הטובים בכל הזמנים. אווירת האלבום הציגה שינוי בכיוון היצירתי של הביטלס.
פול מקרטני שר את "Yesterday"
ג'ון לנון, שהושפע רבות באותה תקופה מבוב דילן ומהפולק האמריקאי, כתב את "you've got to hide your love away". "זהו ג'ון שמושפע מדילן", אמר פול מקרטני בראיון, "זוהי השפעה כבדה של בוב. אם אתה מאזין טוב, אתה שומע שהוא שר בדיוק כמוהו".
שנים אחר כך, יספר לנון בראיון כי האלבום אכן סימן קריאה לעזרה, כשההיסטריה סביב הלהקה הלכה וחנקה את ארבעת חבריה. ג'ורג' הריסון תרם לאלבום שני שירים, אותם
גם הלחין, "I need you" ו"you like me too much".
בראיון שנערך בשנת 1984 דיבר פול מקרטני על כתיבת השיר "Yesterday", אחד הלהיטים הגדולים ביותר של הביטלס: "זה שיר שנפל מהמיטה. היה לי פסנתר לצד המיטה וכנראה חלמתי את השיר. קמתי מהמיטה בעצלתיים, הנחתי את ידיי על הפסנתר והשיר היה בתוך הראש שלי. לא יכולתי להאמין שזה קורה. זה בא בקלות מדי", סיפר מקרטני, "למעשה, לא האמנתי שאני כתבתי את השיר, חשבתי שאולי שמעתי אותו קודם וזכרתי אותו, במשך שבועות הסתובבתי וניגנתי את המוזיקה, שאלתי אנשים ' זה נשמע לכם דומה למשהו? אני כתבתי את זה' ואנשים אמרו שזה לא נשמע כמו שום יצירה מוזיקלית אחרת, אבל שזה טוב".