מדף הספרים של אלי אליהו
אלי אליהו, שספרו "אני ולא מלאך" יצא בהוצאת הליקון ויקבל ביום ד' הקרוב את פרס שר המדע, התרבות והספורט, ישתתף בפסטיבל המשוררים הבינלאומי "שער". אליהו מספר על אהבותיו הספרותיות - מנילס הולגרסון ועד הומו פאבר
יש גם לא מעט יוצרים שההיכרות עם כתיבתם היתה משמעותית מאוד עבורי, אבל אין ספר אחד שלהם שאני יכול לציין באופן מיוחד. בסופו של דבר, הספרים שבחרתי הם לאו דווקא האהובים עלי ביותר כיום, או כאלו שקראתי פעמים רבות יותר מאחרים, אלא בעיקר ספרים שפגשו אותי בנקודות זמן מתאימות וטבעו בי את חותמם בדרך זו או אחרת.
מסע הפלאים של נילס הולגרסון - סלמה לגרלף
את הספר הזה גיליתי כשהייתי ילד, בחדרו של דוד שלי, בביתה של הסבתא. אני לא זוכר למה לא ביקשתי לשאול אותו, אבל זה כנראה לא עלה בדעתי. וכך במשך כמה חודשים, בכל פעם שהיינו מגיעים לביקור, הייתי ממהר להסתגר בחדר הקטן ברחוב הטייסים, כדי לפגוש שוב את נילס ולהקת האווזים, ולעופף מעל שדותיה ומגדליה של שבדיה.
התנ"ך
אילו הייתי מוכרח לבחור רק ספר אחד, לא הייתי מתלבט לרגע. למעשה לא מדובר בספר אחד, אלא באוסף של מיטב הספרות שנכתבה בעברית במשך דורות. מופת של כתיבה. פרוזה תמציתית שהופכת כל מילה להרת גורל, תחביר ושפה שבאורח פלא מצליחים גם לדייק וגם להותיר פתח לרובדי משמעות אחרים. ולקינוח, השירה הנפלאה של הנביאים ושל שיר השירים, שכשמו כן הוא.
בית מטבחיים חמש - קורט וונגוט
את הספרים של קורט וונגוט הכיר לי חבר בפלוגה בזמן השירות בצבא. גמעתי אותם בשקיקה. את 'בית מטבחיים חמש' קראתי בלילה אחד, כשאני מוותר על רגעי השינה המועטים שהיו לנו. ההומור השחור, הטירוף והדמיון הם כנראה בדיוק מה שהייתי צריך כדי לעכל את המציאות הקודרת של השירות בשטחים.
כל השירים - אמיר גלבוע
גם בזכות שורות כמו: "לבי איילה למראך פצועת דם בשחר שוטטת" וגם משום שכתב וחשב אחרת מכל המשוררים בתקופתו. התחביר והשפה של גלבוע אישיים מאוד אבל יונקים מכל הרבדים של העברית. אני לא זוכר איך "גיליתי" אותו, ואיך התגלגל לידי כרך אחד משני הכרכים של כל כתביו, אבל הוא בילה איתי בהודו ובנפאל, ובמשך תקופה ארוכה הוא היה המשורר הנבחר שלי.
לילה במלון זר - יצחק לאור
בזמן שלמדתי באוניברסיטה, ישבתי יום אחד בקפיטריה וסביב השולחן הקרוב אלי ישבו שני סטודנטים. אחד מהם החזיק ביד ספר קטן, דק וכחול. העיניים של שניהם נצצו והם דיברו בהתלהבות. הייתי חייב לברר ממה הם מתלהבים,
בשבח החלומות - ויסלבה שימבורסקה
זה כבר מזמן קונצנזוס. היא זכתה בפרס נובל ויש לה אלפי קוראים ברחבי העולם. החדות שבה היא מנסחת את המחשבה והיכולת שלה לתקוף את הבנאלי מזוויות לא צפויות, מעוררות השתאות. אלופת הסייף של המחשבה. כל שיר שלה הוא כמו טיול למקום שהיית בו פעם עם מדריך משעמם במיוחד ועכשיו אתה מגלה כמה מופלא הוא יכול להיות.
כשאתה נכנס לתוך משפט של גוגול אתה לא יודע איפה ומתי תצא. בתוך תחביר מפותל של וירטואוז, הטפל הופך עיקר ושב והופך לטפל. גם הסיפורים עצמם אבסורדיים, גרוטסקיים, מטורפים. קשה להסביר, אבל גוגול נקשר אצלי באיזה אופן לציורים של ואן-גוך. אולי משום ששניהם מביטים על העולם בצורה שיכולה להיתפס כמעוותת לגמרי, אבל היא בעלת היגיון מוצק משל עצמה.
גן השבילים המתפצלים - ח.ל. בורחס
הסגנון של בורחס כל כך ייחודי ומובהק, שהוא פשוט מדבק. כמעט כל מה שניסיתי לכתוב בשנה שקראתי אותו קיבל אופי "בורחסי". בורחס דן בשאלות של זהות, של זיכרון, וביחס שבין החיים לספרות. הקריאה בבורחס מובילה אותך בסבך של מבוכים, כפילויות, הדהודים. במובן מסוים הוא הקדים את האינטרנט.
וכך הוא אומר בטקסט ששמו "בורחס ואני": "אני מסכים לחיות כדי שבורחס יוכל לזמום את הספרות שלו, וספרות זו מצדיקה אותי. לא יקשה עלי להודות שיצאו מתחת ידו כמה דפים בעלי-ערך, אך אין בכוחם של דפים אלה להושיעני, אולי מפני שמה שטוב בהם אינו שייך לאיש, אפילו לא לו, אלא ללשון ולמסורת".
מוצרט הקטן שלנו - וולפנג בורכרט
לאחרונה יצא הספר הזה בתרגום מחודש תחת השם "הרבה צרות היו לו עם המלחמות". אני קראתי את התרגום הקודם. הכוח של הספר הוא בהתמקדות בפרטים, בצבעים, בקולות. הכול מפורק ומאבד אוריינטציה של זמן ומקום. בני האדם מופשטים כמעט מכל סממני זיהוי אנושיים, הם גופים שמסתובבים בכלא או יורים זה על זה, הם איברים שמחוברים באופן זמני, עד שיפורקו באלימות. בפרוזה קצבית, הדוקה, מינימליסטית, מצליח בורכרט להעביר את אימי מלחמת העולם השנייה, את האכזריות, את הסבל האינסופי ואת חוסר הערך של חיי האדם באותה העת.
הומו פאבר - מאכס פריש
סיפורו של מהנדס מחושב ויסודי שמתאהב בבחורה שפגש במהלך הפלגה, וזו מתגלה כבתו שנטש לפני שנים. הספר עוסק בשאלות של גורל ומקריות, מעמת את המדע עם האמונה, מעמיד את המחשבה הראציונלית מול הרגש, ובעצם נלחם על מקומה של הרוח החופשית בעולם טכני וקר.
נא להמתין לטעינת התגובות
