מדף הספרים של מיכל פלס

מיכל פלס, שתרגמה וביימה את "לילה" מאת הרולד פינטר, שיעלה בסוף השבוע בפסטיבל ביופידבק בתיאטרון תמונע, מספרת על אהבותיה הספרותיות. מקומו של פינטר לא נפקד מהרשימה, אך גם רחל, מאיר שלו וקפקא זוכים בה למקום של כבוד

מיכל פלס | 15/9/2008 16:17 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מיכל פלס
מיכל פלס צילום: יח''צ
שירים של רחל
כשהייתי בקורס קצינות, קיבלנו מטלה להכין שיעור על דמות נשית שאנחנו אוהבות, ואני בחרתי ברחל המשוררת.  הכרתי מעט את השירים שלה, ומה שהכרתי אהבתי, אבל רק כשהתחלתי לקרוא עליה, גיליתי את סיפור החיים המדהים והטראגי שלה שגרם לי לחזור שוב ושוב ולקרוא את שיריה. היא מפגישה אותי עם עצב, אומץ ואהבת הארץ שאין כמוה.

מכתבים מתאילנד - בוטן
מצאתי את הספר הזה בחנות ספרים יד שנייה. לא ידעתי עליו כלום והוא סיקרן אותי. הספר הוא אסופת מכתבים שכותב גבר סיני לאימו, לאחר שעזב את סין באישון הלילה וברח לתאילנד. הוא מתאר התחלה קשה במקום חדש ובנייה של חיים חדשים.

מה קורה בזוגיות ובחיי משפחה כשהעולם משתנה ונעשה מודרני, כשהאב השמרן נותר מאחור. נקודת המבט של הגיבור מלמדת על מורכבות היחסים בין הורים לילדים, וזה בכלל לא משנה אם אתה סיני, תאילנדי או יהודי.

כל מחזותיו של הרולד פינטר
ארבעה כרכים. כל מחזה מדהים יותר מקודמו. כולם באנגלית. מומלץ לקרוא בקול רם. זה כמו לקרוא שירה שפרוסה על פני כמה עשרות עמודים. פינטר הוא אחד המחזאים האהובים עליי. הכרתי אותו לראשונה לפני שלוש שנים במסגרת קורס באוניברסיטה, היכרות שגרמה לי להתאהב בכתיבה שלו, והיום לתרגם ולביים מחזה שלו.

בשבילי, פינטר הוא אמן שפה שמכיר את הכוח שבמילה ומשתמש בה. הוא מכיר את הכוח שבשתיקה. הוא חוקר בעדינות מה קורה בקשר בין אנשים ומה פשר מאבקי הכוחות שכל הזמן

מנהלים אותנו. פינטר לא מוצג הרבה בארץ, כי הוא נחשב למנוכר ולא מתקשר. בעיני הוא פשוט מתאר סיטואציות מהחיים שרובנו מפחדים להכיר בזה שהן קיימות.

בינואר האחרון ראיתי את ההצגה "השיבה הביתה" בניו-יורק, והוקסמתי. זו הייתה הפעם הראשונה בה ישבתי באולם תיאטרון והרגשתי פחד. פינטר מתאר את האימה שמלווה אותנו כל יום, הפחד משינויים והפחד להישאר במקום. בו במקום החלטתי לחפש את הדרך להעלות פינטר ושיהיה מתקשר. אם בניו-יורק זה אפשרי, אין סיבה שפה לא.

מר אל כאן אנה - פין
ספר מופלא, שנכתב במקור לבני נוער, יצא בסדרת מרגנית שכמעט פסה מן העולם, ואפילו מנוקד. תמיד רציתי לקרוא אותו, אבל הצלחתי לעשות זאת רק לפני שנה. אני בדרך כלל קוראת מהר, ועם הספר הזה הייתי צריכה הפסקה של יום אחרי כל פרק. לחשוב, לעבד.

הספר הוא על הקשר בין אנה לפין, ילדה קטנה וחכמה מבית הרוס ונער בן 19 שמשוטט בלילות ואוכל נקניקיות חמות. אנה שואלת שאלות על החיים, מחפשת את הטוב, את האמת, את אלוהים שהיא קוראת לו מר אל.

בשפה פשוטה, עולות שאלות על הקיום ובעיקר, מה אנחנו יכולים לעשות כדי להיות אנשים טובים יותר. זה ספר של פנינים פילוסופיות, שמזכירות קצת את "הנסיך הקטן", עם הרחבות של חוקי טבע וצמחים, והכל בתוך סיפור (שכתוב שהוא אמיתי) שמח, עצוב ומלא תקווה של ילדה שמדברת ישירות עם אלוהים.

יונה ונער - מאיר שלו
מאיר שלו הוא אחד הסופרים הישראליים האהובים עליי. אני אוהבת לצלול לתוך הסיפורים שלו, לתת לו להוביל אותי בדרכים של מדינת ישראל, כפי שהיו לפני כמה עשורים, וכפי שהם משורטטים היום. הקפיצות בין העבר וההווה, הסיפור הפרטי של הישראלי יוצא הדופן (כאילו שיש מישהו נורמלי), שזור בתוך היסטוריה של מדינה שלמה.

תמיד אצל שלו ניכר התחקיר המעמיק, כדוגמת יוני-הדואר שרק רוצות לחזור הביתה והאופן שבו הפלמ"ח נעזר בהן בתקופת המלחמה, ובתוך זה קיים הקול הפיוטי שמתאר את הסיפור האישי של הילדה והתינוק, של אירלה ותירלה, ירושלים ותל אביב. אני אוהבת את ההמצאות הלשוניות של שלו. הוא מרענן את השפה ומצחיק אותי כל פעם מחדש.
אלון דהן
אלון דהן צילום: מתוך ''לילה''

חמסין וציפורים משוגעות - גבריאלה אביגור רותם
יש ספרים שאני קונה או מקבלת ופשוט לא מצליחה לקרוא. כל כמה זמן אני מנסה שוב עד שמגיע הזמן הנכון. את חמסין וציפורים משוגעות ניסיתי להתחיל כמה פעמים ופשוט לא הצלחתי. הרגיז אותי שאני לא מצליחה לעקוב אחר ההתרחשויות וסגרתי את הספר.

כשהייתי בנפאל התגלגל אליי הספר במקרה ושלושה ימים לא יכולתי לעשות כלום חוץ מלקרוא אותו. הגיבורה בסיפור היא דיילת אוויר, תלוייה בין שמיים וארץ. רווקה, לא פה ולא שם. היא לא הצליחה להמשיך הלאה כשהעבר שלה נשאר פתוח, עם הרבה שאלות וכאב, ובעקבות מוות במשפחה, היא חוזרת. וזה מצריך ממנה להתמודד עם מה שברחה ממנו במשך שנים. 

כנראה, שכשרחוקים מהבית חושבים עליו בצורה אחרת. גיבורת הספר שבה לביתה אחרי שנים של בריחה, ומתמודדת עם העבר, עם סיפור חייה, ובעיקר – עם מי שהפכה להיות היום. חשבתי הרבה בטיול על האופן שבו העבר שלנו משפיע עלינו, מעצב אותנו, הפך אותנו להיות מי שאנחנו היום. לאט לאט סבך העלילה נפרם כשברקע החמסין נוטף הזיעה של המציאות הישראלית. זה ספר מקסים על קצוות פרומים שנקשרים, כתוב בצורה שנונה ומרגשת.

המיוחלת - קתרין מקגואן
כשהמוכר בחנות המליץ לי על הספר לפני חודשיים הרמתי גבה. אולי כי באתי לקנות מתנה ומיד התחילו לדבר איתי על מבצעים והרגשתי שהנה בלי שאני שמה לב דוחפים לי עוד משהו שלא תכננתי לקנות. וכמו שאנשי השיווק התכוונו, במקום לצאת עם ספר אחד, יצאתי עם שניים. מתנה לחברה ו"המיוחלת", שהתגלתה בעצמה כמתנה משובחת.

המיוחלת הוא רומן היסטורי שמציג מנקודת מבט חדשה את סיפורם של ישו, יוחנן המטביל ומרים המגדלית. העיתונאית מורין פסקל מתחילה תחקיר לכתיבת ספרה החדש ומגיעה לירושלים. מכאן מתחילה שרשרת אירועים שמצביעה עליה כעל המיוחלת, דרך מסע ברחבי ארה"ב, אירופה וישראל, כשהשאלה היא, מה זה אומר להיות המיוחלת ולמה זה חשוב.

ספרה של מקגואן כתוב כספר מתח, נע בין ההווה לעבר, עד העבר הרחוק יותר של הגליל בשנת 30 לספירה. הקושי שלי עם רומנים היסטוריים הוא שאחרי שאני מסיימת לקרוא אני אף פעם לא יודעת אם מה שקראתי זה באמת נכון או שעכשיו אני צריכה לפתוח ספרי היסטוריה כדי לבדוק. כאן הסופרת פתרה לי את התעלומה באחרית הדבר. המיוחלת הוא ספר חכם וכיפי שמציע עוד נקודת מבט על ההיסטוריה ובעיקר מזכיר לנו, שההיסטוריה נכתבה על ידי אנשים, ויש דברים רבים שנעלמו בדרך.    

במאים ומחזאים בפסטיבל ביופידבק
במאים ומחזאים בפסטיבל ביופידבק צילום: יח''צ
המשפט - פרנץ קפקא
ספר גאוני, חכם, הזוי. אדם קם בבוקר ומגלה שהוא נאשם, ואינו יודע במה. או למה. הוא גם לא שואל. מאותו רגע מתחיל יוסף ק' לחפש פיתרון למצבו, בלי שיידע מה הוא מצבו בדיוק. הוא מתסבך במשרדי הבירוקרטיה הממשלתיים, עשרות פקידים וחדרים במסדרונות ארוכים שאין להם תשובות. הם רק עושים את עבודתם. קפקא הוא כל כך רלוונטי לימים שאנו חיים בהם.

ימים בהם יכולים לעצור אדם ולא להגיד לו על מה, ומנגד, האדם שתלוי בצורה עיוורת בממשל, לא מעז לשאול מה הוא עשה, גם לא בינו לבין עצמו.  הסיפור גרם לי לחשוב איך ברגע שמשהו חיצוני קורה לנו, שמערער את המציאות שלנו, אנחנו הולכים לאיבוד. לא שואלים שאלות אלא מיד פועלים לפי הוראות שאיש אינו יודע מי נתן. אף אחד לא יודע מי מושך בחוטים ונותן את ההוראות אבל כולם ממהרים למלאן. קפקא משרטט עולם לא פשוט שבו ברגע אחד של דפיקת דלת, כל הקיום של יוסף ק' מתערער. מפחיד, לא? כמו בטירה, הגיבור הולך במעגלים ומנסה למצוא פיתרון בלי להבין מה הבעיה.

כל השירים עד כה - דליה רביקוביץ'
הרבה מהשירים של דליה רביקוביץ' מדהימים, אבל כל פעם, בדרך כלל בהתאם למה שקורה לי בחיים באותו זמן, שיר מסויים הופך להיות משמעותי בשבילי. השיר "גַּאֲוָה" מאד מדבר אליי היום מכיוון שהוא נוגע בנושא שההצגה שאני מביימת עוסקת בה.

בהצגה יש זוג באמצע החיים שנקלע למשבר, אלא שעל פני השטח הכל נראה בסדר, ואז פתאום מגיעה נגיעה קטנה שמחוללת פירוק. או שמחליטים לחיות עם הסדק.  אֲפִילּוּ סְלָעִים נִשְׁבָּרִים,


אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ,/ וְלא מֵחֲמַת זִקְנָה./ שָׁנִים רַבּוֹת הֵם שׁוֹכְבִים עַל גַּבָּם בַּחֹם וּבַקּוֹר,/ שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת, / כִּמְעַט נוֹצַר רֹשֶׁם שֶׁל שַׁלְוָה.

שיח אהבה - רולאן בארת'
הספר מחולק למעין ערכים, שבתוכם סיפורים קטנים של משפט או שניים, המנסים להסביר את כל התחושות שאנו חווים בתוך המושג הגדול הזה שנקרא אהבה: מה קורה כשאני מחכה למישהו בבית קפה והוא לא מגיע (זה קרה לי יום אחד, ופשוט התחלתי לצחוק, התשובה בפרק "ציפיה"); מה קורה כשמישהו לא עשה את מה שרציתי שיעשה; למה אנחנו שמחים ממתנה שנתן לנו מישהו אהוב.

בארת' מנסה לפרק. זה ספר שמקיים בו זמנית שני מצבים – מצד אחד הוא פילוסופי לחלוטין (ואל לנו לשכוח שבארת' הוא איש תיאוריה מדהים), מצד שני הוא נקרא כמו יומן של ילדה בת 16. זה היה מצחיק לראות שכל מה שקורה לי ביומיום ושאני חווה עם או בלי לשים לב - בעבודה, עם בן הזוג או עם ההורים - הוא חלק ממה שקוראים לו פילוסופיה, ובמקרה הספציפי הזה, חלק משיח אהבה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדף הספרים

צילום: חיליק גורפינקל

בחירות אישיות של עשרה ספרים משמעותיים שבלעדיהם הספרייה הפרטית לא הייתה שלמה

לכל הכתבות של מדף הספרים

עוד ב''מדף הספרים''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים