תנ"ך בעברית פשוטה
הרעיון הרע לתרגם את ספר הספרים לעברית פשוטה הוא תוצאה של התמוססות התפיסות החילוניות בדבר היהדות כתרבות וכהיסטוריה
עמוד מספר תורה צילום: ארכיון
מנקודת המוצא שלי, כאוהב תנ"ך וכאיש לשון, אני מצטרף למתנגדים בכל פה. התנ"ך ללא השפה התנ"כית הוא טקסט חסר ערך. אין זה אומר שאין מקום לפרשנות, לכתיבה פשוטה של סיפורי התנ"ך לילדים ולנוער. פרשנות הייתה תמיד, וכוחו הגדול של רש"י, כידוע, היה בפשטותו. התרבות היהודית לאורך הדורות היא תהליך פרשני של התנ"ך. אבל בניסיון הזה נחצה קו אדום מפני שאהוביה מציע תנ"ך חלופי.
וכמו שאומרים האנגלים, ההוכחה נמצאת בפודינג. המשפטים המעטים שאותם קראתי המציגים את החלופה של אהוביה הם חסרי כוח וחסרי השראה. לא מפני שאהוביה אינו מוכשר מספיק, אלא מפני שהשפה היא מחלפותיו של התנ"ך, ואי אפשר לגזוז אותן ולהשאיר אותו בחיים.
מדובר ברעיון רע, אבל הוא לא פוטר אף אחד מן המזדעזעים מן הצורך להתייחס למצוקה שהביאה אותו לעולם. שפת התנ"ך אינה קשה יותר משפת המתמטיקה ומנוסחאות סבוכות בפיזיקה. ביאליק אינו קל יותר לקריאה, ואולי אפילו אלתרמן. אין סיבה להניח שילד הלומר אנגלית מגיל צעיר לא יוכל בהכוונה נכונה ללמוד ספר בעברית, מה גם שהוא אחד הספרים החשובים בהיסטוריה האנושית, אם לא החשוב מכולם.
ובכל
זאת כל המדדים מראים שהמקצוע בירידה, מבחינת רמת ההוראה, המוטיבציה והתוצאות. הסיבה לכך אינה איפוא בשפה הקשה, וגם לא בשיטות ההוראה. הירידה במקצוע נובעת מכך שלא ברור לתלמידים ואולי גם למורים למה צריך ללמוד תנ"ך. אי אפשר בלי מתמטיקה. אי אפשר בלי היסטוריה. אפילו בלי ספרות ולשון אי אפשר. אפשר, לכאורה, בלי תנ"ך.
התנ"ך היה מקצוע מוביל בחינוך הממלכתי ולפני קום המדינה כי הוא נתפס כחוליה המקשרת של הציוני החילוני עם ההיסטוריה היהודית. באמצעות התנ"ך נעקפה הסתירה לכאורה ביחסה של הציונות החילונית אל עצמה, אל ההיסטוריה, אל הדת היהודית ואל ארץ ישראל. התנ"ך הוא בסיסה של העברית המודרנית. הוא עומד ועמד ביסודה של תפיסת "היהדות כתרבות", "היהדות כהיסטוריה", היהדות כאופציה לחילוני הישראלי המודרני.
אלא שהתפיסות האלה התמוססו, אין להן כמעט הנהגה תרבותית, הילד הישראלי אינו יונק אותן בחלב האם ושפתה. כאשר היהדות החילונית מצויה בתקופת ערפל וטשטוש זהות - התנ"ך הוא הקורבן.
אין זה אומר שצריך להרים ידיים ולשוב אל תפיסות מסורתיות הרואות בתנ"ך טקסט דתי בלבד. זה אינו רלוונטי לחברה שברובה אינה דתית, וזה גם מצמצם מאוד את המרחב התרבותי והפרשני המצוי בספר הספרים. כל מה שיש לומר הוא שצריך לחזור אל השורש: התנ"ך הוא בסיסה של התרבות היהודית המודרנית. על כן הוא צריך להילמד, כמות שהוא. ואידך זיל גמור.
נא להמתין לטעינת התגובות
