"הונאה": הבטיחו מותחן אירוטי
"הונאה" מצליח להיות יותר בנאלי אפילו מהשם שהודבק לו. הוא לא מותח, ואף שהוציאו לו מוניטין של מותחן אירוט, הוא גם לגמרי לא מגרה

הונאה צילום:יח''צ
ב"הונאה" נמצאים החומרים שמהם עשוי מותחן ארוטי ראוי לשמו: גיבור מרובע שמגלה את חדוות הסקס; נוכל כריזמטי תאב כוח; וגיבורה סקסית עם די תשוקה כדי לספק את צורכי השניים. שימו את שלושתם בתוך עלילת מתח צפויה ומשומשת, זרקו פנימה מוטיב סקס, ביזארי אם אפשר, קצת אלימות, קצת תאוות בצע, אולי איזה רצח פוטוגני, והרי לכם מותחן ארוטי כדבעי. אז איך זה ש"הונאה" מצליח להיות משמים כל כך, כזה שלא ראוי ללקק ל"אינסטינקט בסיסי" את כפות הרגליים?
קשה להאמין שמארק בומבק, שאחראי על התסריט המהנה והקליל, שופע ההומור והקריצות, ל"מת לחיות 4.0", הוא אותו בומבק שהפיק מוצר שבלוני כמו "הונאה". הסרט מגולל עלילה פשוטה וצפויה: רואה חשבון בוק (יוהן מקגרגור) מתיידד עם גבר מסתורי ושופע חן (יו ג'קמן), ומתוודע באמצעותו לרשת מחתרתית של סקס מזדמן לאנשי החברה הגבוהה. גיבורנו טוב הלב מפר את הקוד הלא כתוב של מועדון הסקס ומתאהב בפרטנרית מזדמנת (מישל וויליאמס), ומשם קצרה הדרך לפתרון ה"הונאה".
לקראת סיום הסרט מגיע טוויסט נוסף, שאם לא ראיתם אותו מתקרב כנראה נרדמתם בהפסקה.
ניחא.
מי מצפה לסיפור טוב במותחן ארוטי? לפחות יש סקס, אלימות, מנה מרוכזת של סליזיות לגוף ולנפש. אלא שגם כאן "הונאה" לא מספק את הסחורה. וויליאמס היפהפייה, ג'קמן הכוחני ומקגרגור המאוהב, ועוד שורת יפהפיות בקולקציית הקיץ של "ויקטוריה'ס סיקרט" (כולל נטשה הנסטרידג' ושרלוט רמפלינג!), לא מצליחים יחד להפיק אפילו רבע מהריגוש של סצנת סקס אחת ב"אינסטינקט בסיסי", או אפילו ב"סליבר".
בסרטו הראשון, במאי הפרסומות מרסל לנגנגר מכתיב ל"הונאה" קצב אטי שאינו עושה חסד עם הסרט, ומפנה את תשומת הלב לפגמיו הרבים: העלילה השקופה, הדמויות השטוחות. הוא עוטף אותו בעיצוב כחלחל וקר, שעומד בסתירה לתשוקה שאמורה להיות האש הלוהטת במנוע הסרט.
יש ב"הונאה" לפחות רעיון מעניין אחד: נשות קריירה מצליחות, שזקוקות לריגושים מיניים לא פחות מהגברים בביזנס הזה, ואולי אף יותר, משתתפות במועדון סקס סודי. "אינטימיות בלי מורכבות", כפי שמסבירה דמותה של רמפלינג (ומגדירה היטב את הסרט עצמו).
אבל הרעיון הזה נשאר קו עלילה משני שנזרק לפח ברגע שאין בו עוד צורך במזימת ההונאה ה"מבריקה". אם "הונאה" היה מתפתח סביב הקו הזה, אולי היה יוצא ממנו מותחן ארוטי בעל ערך מוסף. וגם אם לא-לפחות היינו נשארים עם מספיק סצנות סקס כדי להפטיר בסוף: "נכון, המותחן לא משהו, אבל לפחות היה ארוטי".