המבט הקורבני של ההיסטוריה בתערוכה קבוצתית
דימויים שנלקחו מהעיתונות היום-יומית הפכו לביקורת נוקבת בעבודותיה של אורית חופשי, שיוצגו הערב במשכן האמנים בהרצליה. "יש הרבה ביקורת באמנות שלי, על אף שאין לי בהכרח תשובות ופתרונות"
עבודה של אורית חופשי צילום: יח''צ
העבודות, לצד פורטרט עצמי של האמנית בפסטל, יוצרות לדברי חופשי "מילים ומשפטים" המתלכדים יחדיו לשפה אמנותית משלה. הדימויים בהם היא משתמשת שמורים בקופסה מיוחדת בסטודיו שלה ולקוחים מתוך העיתונות. "אני מדברת על המציאות הפוליטית בארץ", היא אומרת ביובש, "מציאות של כובש ונכבש. לכל מי שמתבונן בתמונות זה הרי ברור. חשוב לי מאוד לחדד את הרגשות ולהקצין את השאלות בעבודתי, אבל אני גם מביטה החוצה אל בעיות עולמיות. יש הרבה ביקורת באמנות שלי, גם אם לא בהכרח יש לי תשובות ופתרונות".
חופשי מודעת למבע הקורבני שמביעים פנים
רבות בעבודותיה, כמו זה של הילד בקדמת עבודתה Freight, ומצדדת בו כמבע המאפיין ילדים רבים בימינו. "איך נראה ילד פלשתיני במחנות הפליטים?", היא שואלת באופן רטורי, "הלא בני הדור הצעיר הם הקורבנות שהכי נוגעים ללבנו. אני מסיקה מסקנות ממה שקרה בהיסטוריה. השואה היא סימפטום ואני שואלת שאלות קשות ביותר: מה קורה עכשיו".
חופשי, בת קיבוץ מצובה, בוגרת האקדמיה לאמנות בפנסילבניה ובעלת תואר שני באוניברסיטת לידס באנגליה, הציגה מעבודותיה בעבר בארץ (מוזיאון ישראל ותל אביב) ובעולם (ברויאל אקדמי בלונדון ועוד) פותחת את העונה ה-13 של המשכן כחלק מקבוצת אמנים, ובהם שירה ריכטר, איילת כרמי ופריד אבו שקרה שיציגו אף הם בהיכל.
בתערוכה הקבוצתית עולות שאלות חברתיות שונות ובהן, לדברי האוצרת ומנהלת המשכן מיום היווסדו ורדה גינוסר, הערך הכלכלי שבגידול ילדים שבא לביטוי בעבודותיה של ריכטר, יחסים בין שתי תרבויות בעבודתו של אבו שקרה ודימוי עצמי אצל כרמי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם