אם כל השאלות
הטבעונאים מעדיפים לאכול את הירקות שלהם חיים ככל האפשר, האמהות השתלטו על הסופרלטיבים במקרי קטסטרופה והעברית מגלה נדיבות מפתיעה במקרים מסוימים. וגם: איך לא נעים להיות פג תוקף
אסף שואל: "השבוע נשמע בחדשות הביטוי 'mother of all storms' ('אם כל הסערות') וגם ידוע הביטוי 'אם כל המלחמות'. מה הסיפור עם האמא? הרי סופה ומלחמה הן לא בלשון נקבה, אז למה זה לא יכול להיות 'אב כל המלחמות?'"
"אם כל הסערות", או בעברית עכשווית "האם-אמא של הסערות", אכן מזכירה את "אם כל המלחמות", ההצהרה שתיזכר לדורות מסדאם חוסיין בעת מלחמת המפרץ. הדגם של "אם כל..." פעיל מאוד, ועל כמה משחקי מחשב כבר נאמר שהם "אם כל המשחקים". כך גם בפתגם הרב-לשוני "הבטלה היא אם כל חטאת". הרעיון הוא שהאם היא מקור כל הדברים, זכרים ונקבות גם יחד. מקור הדגם הזה בעברית. חוה היא "אם כל חי", ובאנגלית: mother of all living.
אירועי ניו אורליאנס הורידו מן המדף שיטפון של קלישאות סערה. בעיתונים דיברו תחילה על כך שניו אורליאנס צפויה להיות "בעין הסערה", כלומר, במקום הסוער ביותר. אלא שהפעם הכוונה היתה למשמעות המטאורולוגית של הביטוי, כלומר, האזור המרכזי של סערה גדולה כגון ציקלון או טורנאדו, ו"עין הסערה" היא דווקא המקום השקט ביותר בסערה.
שקט או לא, משום מה איש אינו רוצה להסתובב שם. לאחר עזיבת התושבים נכתב בעמוד הראשון של מעריב כי הביטוי
המילה "סערה", בעקבות התופעה שהיא מייצגת, היא מקור בלתי נדלה של דימויים, ביטויים והרחבות משמעות, בעברית כמו בשפות אחרות. פלוני "מתפרץ בסערה" אל החדר, אלמוני אינו מסוגל להסתיר את "סערת רוחו", ופלמוני קונה כרטיס למופע "המסעיר" של פול מקרתני.
סערת "גוסטב" אמנם נחלשה, אבל סערת "שרה", סביב מינויה של שרה פאלין לסגניתו של מקיין רחוקה מלשכוך. בשלולית שלנו עברנו השבוע מסערת "דודי" (המפכ"ל) דרך סערת "ארקדי" (העולה ויורדת על בסיס יומי), לסערת "אריה ואחמד" (הג'יהאדיסטים והפירומן).
חלק גדול מן הסערות האלה מתגלות כסערות בכוס מים, ובגירסה אנגלית: סערה בכוס תה. מקורו של הביטוי בלטינית: excitabat enim fluctus in simpulo (עורר באמת סערה בכוס קטנה), והנואם הרומי קיקרו השתמש בו בספריו ובנאומיו. הכוונה כאן לכוס קטנה שבה השתמשו לניסוך נוזלים כקרבן לאלים.
ההוגה הצרפתי מונטסקיה מן המאה ה-18 חידש אותו כשדיבר על אי שקט במדינת סן מרינו, וטען כי זו סערה בכוס מים. משם עבר הביטוי לגרמנית וליתר שפות אירופה, וגם אלינו.
הרמנו את הכפפה, ולהלן סקופ דו-שלבי. את ריקוד ההורה אמנם הביאו הישראלים מהארצות הסלאביות, והוא מוגדר ריקוד רומני, אבל מקור השם והריקוד טורקי. הוא מופיע תחת הערך hora במילון טורקי-טורקי, ומבטאים אותו חורה (ח' לא גרונית).
הוא מוגדר שם כמעין משחק ריקוד של קפיצות ובעיטות קלות באדמה, ולכן הביטוי המלא הוא tempek hora – טמפק פירושו בטורקית לבעוט, וכן 'להרביץ ברגליים ולעשות רעש'. horon הוא גירסה של ההורה.
ואולם, ל"הורה", מספר לנו המילון, מקור קדום יותר. השם בא מיוונית, מן המילה choreia שפירושה ריקוד. זה גם מקור המילה כוריאוגרפיה. גם המילים כורוס, מקהלה, וכוראל, יצירה למקהלה, באות מאותו מקום. אז אולי אוהד נהרין ירקוד לנו הורה? ותודה ליועץ המדור לטורקית, שמעון טולדו.
למזון כזה שמות רבים, הנזכרים בדיון: טרי, גולמי, לא מעובד, נא, חי ואפילו 'חיוני'. כמה מן האוחזים בדרך הזו יצרו סדרת חידושים לשוניים המבוססים על המילה "נא": טבעונאות (טבעונות של אוכל לא מבושל) ומכאן טבעונאים, תמלינאים (ממולאים ללא בישול) וכן תזונא (תזונה המתבססת על מזון לא מבושל), או כמו שאומרת הגולשת מוצמוצית: "אני די קוראת אקראית באתר, אבל אפשר להגיד שבאתי בשביל ה'בלי חיתולים' ונשארתי בגלל התזונא".
"נא" פירושה במקורות צלוי למחצה. בעקבות הפסוק "אל תאכלו ממנו נא" (שמות י"ב 9) כותב רש"י: "נא: שאינו צלוי כל צורכו; קוראו נא בלשון ערבי". ואכן, המלה 'נא' קיימת בערבית גם היום במשמעות צלוי למחצה. ואולם, בעברית החדשה משמש "נא" גם, ואולי בעיקר, למזון לא מבושל, ואפשר לומר כי "נא" כתרגום ל-raw הוא תקין.
נוסף לכך, המילה האנגלית raw אינה קשורה רק לבשר, ובאנגלית מוכרים גם הצירופים raw vegan
(טבעוני של מזון לא מבושל) וכן raw veganism.
עם זאת נראה כי סיכויי המילה המרכזית, "טבעונאות", לפרוץ את מעגל השיח הפנים-טבעוני אינם גבוהים. ראשית, "נא" יוצר בקרב ציבור הלא-צמחוניים (שלא לומר הלא-טבעוניים) אסוציאציה מיידית של בשר לא מבושל, כמו קרפצ'יו או סטייק טרטר, ובעקבות פריחת הסושיות גם של דג לא מבושל.
לא נראה שהמילה תתחבר לצמחים. בעיה נוספת קשורה במהלך הלשוני של חיבור "טבעוני" ו"נא". חיבורים כאלה (הֶלחֵמים) מקובלים בהחלט בעברית, אך "טבעונאות" אינה מעבירה את המסר, כיוון שהאות אל"ף הנוספת קיימת במילים רבות בגיזרה הזו ממילא. למשל, "עיתונאות", אלא אם כן מדובר בעיתונות בלתי מבושלת.
גולשי האתר הציעו גם את "מזון פרא" (מעניין אך מפחיד) ואת "מזון שמש". בכל מקרה לא הייתי מוותר על השימוש ב"חי", שהיא מילה פתוחה יותר, וקרובה יותר לרעיון המזון הטבעי שלא בושל מאשר "נא". מסתבר שגם מתרגמי ופרשני התנ"ך חשבו כך. אבן עזרא כותב ביחס לפסוק "אל תאכלו ממנו נא": "וה(מ)תרגם ארמית אמר 'חי', והוא האמיתי".
"גזר חי" כבר מושרש בשפה ובתרבות הקולינארית, "לחם חי" נמכר בחנויות המכולת מזה דורות, וגם הצירוף "ירקות חיים", כלומר, בלתי מבושלים, מוכר ומעורר תיאבון. מבחינת הצמחונים והטבעונים יש כאן גם אמירה אידיאולוגית, או כמו שאמר לי צמחוני אדוק בדרכו הבוטה משהו: "מצידי תמשיך לאכול חיות מתות".
המתאגרפת הגר פיינר בריאיון בערוץ הספורט: "על כל אחד מאתנו יש פתק 'פג תוקף', זה לא מקצוע לכל החיים".
פרשן הכדורסל אלי סהר על חיבוטי השייכות של הכדורסלן גיא פניני: "עוד שנה הוא יהיה על המדף".
ואומרים שהחיים זה לא סופרמרקט.
אחד מסודות קסמה של השפה הוא שהיא מערכת פתוחה ורבת אפשרויות. במתמטיקה אחד ועוד אחד יהיו תמיד שתיים. בתחום הלשון יהיו לעיתים קרובות כמה אפשרויות או כמה תשובות לאותה שאלה, או כמו שאומר קובי מידן: גם וגם. שאלות רבות המופנות למדור המבקשות לדעת "מה נכון" ראויות לתשובה הזו: גם וגם. יש כמובן ניואנסים, לא כל מילה או ביטוי מתאימים לכל מצב, אבל חשוב העיקרון: לעיתים קרובות אין צורך להכריע בין שתי חלופות.
משה ויינר כותב: נראה לי שצורת הסמיכות "אולמי" (כגון "אולמי בון-בון") היא שגויה, ויש לומר "אולמות בון-בון". והתשובה היא, גם וגם. נכון שהריבוי של אולם (שהיא מילה בזכר) הוא "אולמות", אבל הריבוי בסמיכות במקרים כאלה יכול להיות אופייני לזכר ולנקבה במקביל. למשל, "מוסד" (רבים: מוסדות) מופיעה במקרא בשתי צורות סמיכות: "מוסדי ארץ" ו"מוסדות השמיים". וראו בשאלה הבאה.
שי הראל שואל: למה אומרים "בית קברות" ולא "בית קברים"? עקרונית אפשר גם וגם, כמו במקרה של "קברות צדיקים" ו"קברי צדיקים". ואולם רק "בית קברות" השתרש בעקבות הופעות שלו במקרא ("בית קברות אבותי" בספר נחמיה) ובתלמוד. במקורות מופיעה גם הצורה הנקבית הנדירה "קִברה".
הדר כותבת: "אני עובדת עם ילדים קטנים, ואנו מנסות להקפיד על עברית נכונה: לאחרונה עלתה השאלה איך נכון לומר אני קולפת תפוז או מקלפת תפוז". והתשובה היא, גם וגם. "קולפת" נשמעת גבוהה ו"נכונה" יותר, "מקלפת" נחשבת היום דיבורית יותר, אבל בתלמוד קיימות שתי הצורות ללא היררכיה.
אלי שנהב שואל: "האם המידע נמסר לי באופן 'בלעדי' או באופן 'בלבדי'? מה נכון?" והתשובה, גם וגם. "בלעדי" מוקדמת יותר, אך שתי המילים הן שמות תואר במשמעות דומה. שתיהן נגזרו ממילות יחס: "בלעדֵי" ו"בלבד".
מוטי ג'קובסון כותב: "ראיתי את השלט 'זהירות! הסדרי תנועה חדשים בצומת'. האם לא נכון לומר "סדרי תנועה?" התשובה היא גם וגם, אך בהסתייגות. "הסדר" משמשת בעברית בעיקר להסכמה על הדרך בה דברים צריכים להתנהל במערכות פוליטיות ומשפטיות, והיא קצת גדולה על עבודות בצומת. עדיף "סדרי תנועה".
יואב כותב: "יש לי ויכוח עם חבר, האם אומרים 'קיבלתי שיעור מאלף' או 'קיבלתי שיעור מעלף'". לא, יואב, אין כאן "גם וגם". בשיעור המאלף למדת משהו שלא ידעת. בשיעור המעלף התרגשת, כי הוא היה מהמם, מדהים והורס להתעלף, שלא לומר, למות.
יפעת אדרי כותבת: "כאשר בתי נועה הייתה כבת 4, היא קבלה עוגייה שבורה. היא החלה לבכות: "אני לא רוצה חתיך".
שירה בת השש רואה תרנגולת בפינת הטבע ומתפעלת מן הכרבולת שלה. אחר כך היא רואה תרנגול זכר וקוראת: "ולו יש כרבול!"
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך". מילות השבוע ב"הזירה הלשונית" ב"מוספשבת": מצוקה, סערה, בעיה מנטלית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם