מדף הספרים של אופיר נוריאל
אופיר נוריאל, ששיריו רואים אור בימים אלה בגיליון "לא ברעש" של הליקון, מציג את הספרים המשמעותיים בחייו. הבחירות של אופיר כוללות הרבה שירה וגם פינה בתוכנית רדיו. מאגי משעול ועד שלמה ניצן
אחד מספרי השירה הכי אהובים עלי בעולם, עד כדי כך שאם היו מבקשים ממני לבחור רק שלושה ספרים שאותם אקח איתי לאי בודד זה היה אחד מהשלושה. שום דבר אנושי לא זר לה, היא יכולה להיות מאוד עצובה ושמחה, חריפה מאוד במילים שהיא כותבת, אבל תמיד עם איזה חמלה מאוד גדולה כלפי העולם.יש הרגשה שקוראים במילים שלה שהיא מצליחה לראות ולהראות לנו בעזרתן משהו שהוא קצת מעל ליומיומי.
גורדייף והעבודה הפנימית - אילן עמית
לפני די הרבה שנים נתקלתי בספר של בחור בשם אוספנסקי בשם " החיפוש אחר המופלא" המציג תורה רוחנית. הרגשתי שיש בדברים שאני קורא שם סוג של אושר ועומק שלא הכרתי לפני כן. אבל לא ידעתי מה לעשות איתן. אחרי שעברו שנתיים מקריאת הספר, נתקלתי בפרסום על קבוצה שעובדת לפי החיפוש. אני ממליץ להתחיל מאילן עמית, כי קודם כל אחרי קצת יותר מארבעים שנות עבודה רוחנית יש לו מה ללמד אותי. שנית, כי הספר הזה הוא מעין פנס גדול שמפזר את האור והחוכמה שבו על מי שקורא בו, אבל משאיר את זה בידיים של הקורא, כמו אומר שרק הוא יודע מהי הדרך הנכונה. עמית מצטט הרבה את קרשנמורטי שאמר ש"האמת היא ארץ ללא שבילים".
זוכר כמעט הכל - אהוד בנאי
גילוי נאות: אני משוחד לגבי כל הבנאים. כולם. מהשבט הזה אני הכי אוהב את יוסי בנאי, אבל כאן אני רוצה דווקא להמליץ בחום על ספר המסעות של אהוד בנאי, שהוא לטעמי לא רק מוזיקאי נפלא אלא גם סופר, "זוכר כמעט הכול". הסיפור שהוא מספר בו על יובל גליק נכנס אצלי למחזור הדם, ואני מרגיש אותו כאמת רוחנית גדולה. גם הסיפור "תורנות שמירה" על אריה אלוני מצמרר בעיניי.
שירים - ריימונד קארבר
למה קארבר? כי הגהנום שלו הוא שלי, והוא מצליח לגעת בנימים הכי עמוקים ורגישים אצלי בלב עם המילים שלו, כמו שבחר לתרגם אותם עוזי וייל. וייל כותב בהקדמה הנפלאה שלו לספר: "רגע שמשנה את חייו, משום שבבת אחת הוא מבין שאכן יש מקום כזה. שהוא לא חולם. שיש חיים טובים מאלה שהוא חי עכשיו. וגם כמובן, באותו הרגע הוא גם מבין שהוא חי בגיהינום".
מהנעשה בעירנו - עלי מוהר
מאז שנפטר עלי מוהר הוא מבקר אצלי המון בלב. הוא נחשב לפזמונאי, אבל לדעתי היו לו איכויות של משורר. שימו לב לפנינת השירה הנחבאת בתוך הפזמון "אם ייוולד לי ילד": "הו ילד, אני חושב עליך וכבר עולה בי אמהות גברית". בעיני הוא משורר נפלא, וזה מתבטא גם במדור שהוא כתב בעיתון "העיר". אחרי מותו הוציאו מהדורה מחודשת של הטורים
מקלעת השמש - רחל חלפי
השירים של חלפי מהווים גם הם סוג של אמת פנימית, נפשית ורוחנית. באחד משירי הקובץ "אורדיקה", כותבת חלפי על זו שאבדה בשכול כי אורפאוס שבא להציל אותה, לא התאפק והפנה את מבטו לאחור למרות שהבטיח שלא יעשה זאת. סיום השיר הוא: "למות משמע לחזור/ בדידות משמע ראי/ בדידות משמע ראי/ למות משמע לחזור". מבחינתי, חוץ מזה שזהו משפט שירי מצמרר, זוהי אמת רוחנית גדולה.
תיקון הלב, סיפורים, חלומות, שיחות של רבי נחמן מברסלב - פנחס שדה
אני מאוד אוהב את פנחס שדה המשורר " שמתי לב לנשמה איך מה אני? וחיי מה?" והספר "החיים כמשל" גם הוא נפלא לנערים מחפשי דרך, אבל מהמפגש שלו עם רבי נחמן מברסלב יוצאים ניצוצות. בספר "תיקון הלב" מתגלים דברים נפלאים בעמקותם ובתוקף שלהם לחיים שלנו כאן במקום הזה.
האקדמיה ללשון מגומגמת – שלומי חסקי
ספר ראשון של משורר עלום הוא תמיד מאוד מרגש. ספרו של שלומי חסקי יצא בקרוב לחנויות, והוא עוסק בצורה ישירה בחיים שלנו כאן. חסקי יכול לפעמים להיות בוטה. השיר הכי מצמרר שלו הוא "ה-1 במאי".
גם האגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות - יהודה עמיחי
מבחינתי זהו ספר התפילות החילוני שלי, למרות שאני לא לגמרי מגדיר את עצמי כחילוני. כל פעם שאני פותח אותו אני מוצא בו מעט נחמה.
פינתו השבועית של שלמה ניצן ב"יומן צהרים" ברשת ב'
נכון שזה לא ספר, אבל בזכות הפינה הזו התוודעתי לכמה אגדות תלמודיות נהדרות והצלחתי להתקרב מחדש לש"י עגנון, שלא העזתי לקרוא אותו מאז התיכון. ניצן מביא למאזיניו מדי יום שישי קטע מעניין של ביאליק, שיר של דליה רביקוביץ', דברים של רבי נחמן ואוצרות רבים אחרים.
נא להמתין לטעינת התגובות
