מדונה מופיעה ובועטת בברלין
מצויד באלבום החדש הגיע ערן סויסה להופעה של מדונה בברלין. מהשורה השלישית באיצטדיון הוא גילה שהיא לא אנורקטית, לא יודעת לנגן בגיטרה ויש לה תנועות חדשות ל– Vogue
בין שתי הקבוצות האלה ניצבה התקשורת הגרמנית, שעסקה בעיקר בכך שכרטיסים רבים לא נמכרו. עדות לכך היה אפשר למצוא במחירי הכרטיסים, שהוזלו משמעותית ביומיים שקדמו להופעה, ונמכרו בהנחה של 25% - ב-75 יורו בלבד 396) שקל.( למרות ההנחה הגדולה נותרו מקומות רבים שוממים באיצטדיון האולימפי הגדול של ברלין, מיקום מעט צורמני להופעה, בעיקר בשל הנסיבות ההיסטוריות.
האתר הפך צורמני אף יותר כאשר במהלך האירוע הוקרנה תמונתו של היטלר כחלק מקליפ שהציג את רשימת "האנשים הטובים" מול "האנשים הרעים", על פי משנתה של מדונה. נחשו בעצמכם באיזו קטגוריה שובץ יימח שמו.
אל המופע הגיעו יותר מ-50 אלף איש, כאשר לפחות 200 מהם ישראלים שטסו לגרמניה במיוחד למופע. את רובם היה אפשר לזהות בקלות: מי בזכות חולצות הטי שחילקה חברת Ontour ונשאו את הכיתוב ,Malka ומי בזכות הגרסאות העבריות שצרחו בקולי קולות בזמן שמדונה שרה את המקור (זכורה במיוחד: "Like a prayer" או "כמו תפילה קטנה" כפי שזימרה אלינור אהרון בתקופת צעירי תל אביב.(
השערים נפתחו לקראת שש בערב. אלפי המעריצים שעמדו שעות ארוכות בתור דהרו אל האולם כדי לתפוס מקום טוב בשורות הראשונות, כזה שאפשר לראות ממנו את הזרועות הלבנבנות של הזמרת, ולנסות להבין ממבט ראשון אם השמועות על אנורקסיה, על בולמיה ומה שביניהן אכן נכונות.
לשאלתכם, התשובה שלילית. בחינה קרובה מגלה גוף שרירי, רגליים חזקות וישבן חטוב במיוחד, שבהחלט מצדיק את האומץ של הזמרת להסתפק רוב המופע בבגד גוף זעיר. לא משנה מאיזו זווית מסתכלים: קשה להאמין שרק לפני שלושה שבועות חגגה מדונה יום הולדת 50.
שעתיים לאחר פתיחת השערים מפציעה אל הבמה הזמרת השוודית רובין, כאשר לראשה כובע עשוי משערות/קוצים דמויי קיפוד. בתום מופע חימום היא מפנה את מקומה, לא לפני שהיא זורקת את מקל התופים שלה אל הקהל. מכל עשרות אלפי האנשים שמסביב, היא פוגעת בי.
קצת אחרי תשע עולים עובדי במה ובודקים בפעם האחרונה שהכל במקום. עד כה הספיקו להתעלף בסביבתי לפחות שני אנשים. אחד מהם לא היסס, ואיבד את הכרתו עליי. אחרי חצי שעה חושך מוחלט ממלא את האיצטדיון, המון צרחות מסביב, ואחרי קטע וידאו תלת ממד די משונה עולה מדונה לבמה, ישובה בכיסא מלכות, שרביט בידיה והרגליים פסוקות לרווחה, בתנוחה הנפוצה ביותר במופע. רווחה.
והשירים? רוב המופע הורכב מאלבומה האחרון, בעוד שהקהל דווקא נהנה יותר מהפזמונים הישנים של הדיווה. כך למשל בלהיט החדש שלה Minutes 4 הקהל בקושי הריע; הסינגל הבא שלה Me She's Not זכה לחיבוק חם יותר, בעיקר בזכות הכוריאוגרפיה שהציגה ארבע רקדניות מחופשות למדונה בתקופות שונות (כן, כולל חזיית השפיצים המיתולוגית),( כאשר הזמרת מכה אותן ומפשיטה אותן בכעס.
אחד מרגעי השיא היה הביצוע המחודש ל-.Vouge
למרות המחויבות לכלי המיתר לא חסכה הזמרת בריקודים, ובאמת בכל רגע קרה משהו על הבמה. בין שזה אחד מעשרות הרקדנים, ובין שאלה התלבושות, קטעי הווידאו והאפקטים ומאות הנורות שמוקמו בצדי הבמה ויצרו את האות .M באחד השירים הוקם על הבמה מתחם איגרוף, ובחלק אחר הורד מלמעלה כלוב גדול שמתוכו פקעה הזמרת. אות של הזדהות עם העם היהודי נרשמה באחד הקליפים, שבהם הוקרנו פסוקים מהתנ"ך כגון: "לא תנטור" "לא תשנא את אחיך בלבבך" ועוד.
אחרי שעה ו-50 דקות בלתי נשכחות שנדמו כמו רבע שעה בלבד, שלחה מדונה נשיקה לקהל ונפרדה מאיתנו לשלום, לא לפני שהודתה למפיק הראשון שהחתים אותה לפני 25 שנה, והיה נוכח בקהל. בתוך שניות נהרו ההמונים לחנות המרצ'נדייז שהוקמה בצדי האיצטדיון, ואני חזרתי למלון שר לעצמי "כמו תפילה קטנה".
נא להמתין לטעינת התגובות
