ראשי » תרבות » קולנוע

בוגרי סם שפיגל באוזן השלישית

יוני בינרט, מבוגרי מחזור י"ד של בית הספר לקולנוע "סם שפיגל", מספר על אירוע ההקרנות שיתקיים הערב (א') באולמות האוזן השלישית בתל אביב, ועל כמויות היזע והדמעות שהקיזו הבוגרים בדרך אל הצלולואיד

הערב (א') יוקרנו בארבעה סבבים שונים סרטיהם של בוגרי מחזור י"ד בביה"ס לקולנוע "סם שפיגל", שאף אני נמנה עם שורותיו.

האירוע יתקיים באולמות ההקרנה של האוזן השלישית בתל אביב, ובמהלכו יוקרנו 13 סרטי הגמר של בוגרי סם שפיגל, שהופקו, בצורה כזו או אחרת ובאחוזים משתנים של הצלחה, בשלוש השנים האחרונות. עכשיו, בראשי פרקים ובמהירות רבה ככל האפשר, אנסה למנות את מה שאי אפשר יהיה לראות.

אי אפשר יהיה לראות את שש השנים ברוטו בהן הזענו, בכינו, צרחנו, רצנו, כתבנו, הגשנו, צעקנו, הרמנו, גררנו, התרסקנו, התווכחנו, קיללנו והשלמנו, את שש השנים בהן נפצענו, הבראנו, איבדנו, נפגענו ומתנו, את שש השנים שהובילו ליצירת 13 חתיכות הצלולויד האלו שאיתן ינסה חלקנו לפתוח קריירה ועבור חלקנו ישמשו זיכרון רחוק או מצבת קבר. אחרי 15 עד 45 דקות אתם תמחאו כפיים או תעשו "בוז!" בלב, אבל עבורנו, הבוגרים, זו תהיה הזדמנות לחיות את שרשרת הפעלים שלעיל מחדש.

סטודנט לקולנוע הוא, בהגדרה, מכור לסבל. אחרת למה לבחור בתחום לימודים שמזמן כל כך הרבה שיברונות לב ואנרגיות מבוזבזות? למה עוד לבחור בלילות ללא שינה, בגב הדואב ובחוסר הסיפוק התמידי מהדברים שיוצאים תחת ידיך? אני רואה חברים שלי, חברים מלפני הלימודים, וקשה לי להסביר להם למה אני מתכוון.

הם למדו ביולוגיה, מנהל עסקים ומחשבים, ומעולם לא עמדו כשהם מחזיקים פנס בגשם שוטף, בשדה בוץ ליד אבו-גוש בשלוש בבוקר. הם מעולם לא רצו במאה שערים עם מצלמה על הגב, דפיקות לב פראיות ואבנים שניתכות מסביב ומעולם, אני מקווה, לא נאלצו לראות חבר ללימודים שהיה כמו אח כשהוא קמל לנגד עיניהם.

אורי אמיתי, שנפטר השנה אחרי מאבק בסרטן, היה אחד החברים הטובים ביותר שלי, גאון מחורפן ויהלום בוהק של בנאדם. במשך 4 שנים וחצי צפינו ביחד בסרטי פולחן סוג ז', התבוננתי בו בחרדה, תוך שהוא מחסל 3 חבילות במבה בשמונה שניות ורדפתי אחריו עם הפקק של עדשת המצלמה שהוא נטה לשכוח על ספסל בגינה ציבורית.

בשנה האחרונה לחייו התרכזו המפגשים שלנו בעיקר ליד או בתוך מחלקות אונקולוגיות שונות באזור ירושלים, וגם שם התבלט אורי בטוב ליבו, בחוכמתו ובהומור

השחור והשערורייתי, באמצעותו זעזע את האחיות המסכנות שנקלעו לחדר או את הרבנים התמימים שעבר בין המיטות. אני מתגעגע אליו קשות.

את סרט הגמר המטלטל שלו, "איש בוער" לא הספיק אורי לסיים, והסרט הושלם על ידי חבריו לכיתה ויוצג הערב באולמות "האוזן השלישית" לצד 12 הסרטים האחרים שייצר המחזור. מאחורי כולם, כאמור, מסתתרים הפחדים, הנוירוזות, הדמעות, האהבות והכאב שלנו, אז תבואו ותראו. בשביל זה עברנו את הכול, בשביל שתבואו ותראו.


יום ראשון, 31.8.08, בשעות: 20:00, 21:10, 22:20, 23:30, אולמות האוזן השלישית, קינג ג'ורג' 48, תל אביב, כניסה: 20 שקל, כולל בירה אחת חינם.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...