היה שווה לחכות לוורב
האלבום החדש של הוורב מחזיר לאוזן את הווקאליות המרגשת של ריצ'רד אשקרופט לצד האנרגיות הרוקיסטיות העשירות. כבר לא צריך להתגעגע
הוורב צילום: יח''צ
הציפייה הגדולה, בקרב מעריצים כמוני, שניזונו עד עתה מזכרונות יצירת המופת ההיא ומתלות באלבומים מוקדמים יותר כמו " A Storm in heaven" ו"A Northern Soul " לצד שירי הסולו של אשקרופט, הביאה להתרגשות לא קטנה עם לחיצת הפליי על השיר הראשון באלבום החדש.
"sit and wonder" שפותח את האלבום מחזיר לאוזן את העוצמה הווקאלית של אשקרופט ואת העושר המוזיקלי הבלתי מתפשר של הלהקה. אנרגיה מתפרצת שנבחרה בשלמות לפתוח את החזרה של הוורב לזירת המוזיקה, יותר מעשור אחרי שירדו מהבמה. "Love is noise" המרקיד שמתכתב עם המוזיקה של עשרות להקות צעירות שקמו על משנתה של הוורב משכנע גם הוא.
ב"Rather be" השירה של אשקרופט הופכת בלוזית ומלאת נשמה, ומצטיירת כמו מחווה לענקי רוק כמו ג'אגר ודילן. הגיטרה הפסיכודלית קלות של מקייב מעניקה לאשקרופט ליווי מרגש.
הוורב - Love is noise
סף ציפייה גבוה
שירים כמו Judas ו"Numbness" ספוגי האווירה מנמיכים את סף הציפייה. הכשרון הענק של אשקרופט וחבריו להנחית על הראש המתנודד בקצב את הכאב, עוגמות הנפש וסכסוכי הלב מתגמד כשמקשיבים למילים שגורמות לתהייה האם שום דבר לא השתנה ב-11 השנים האחרונות.
התפתחות הכתיבה של אשקרופט לא ניכרת. יהיו מי שיקראו לזה פשטות, יהיו מי שיתגעגעו לסיפור החושפני והעוצמתי שסיפר אשקרופט באלבום המוצלח ההוא. אבל הפשטות הזו דווקא קולעת ב"I see horses", בלדה עשירה עם נגיעות פופיות שמשקפות את מה שהוורב יודעים לעשות - לרקוע ברגליים באגרסיביות אבל ללטף במילים ובשירה מרגשת.
"Valium skies" ו"Columbo" בן השבע וחצי דקות משקפים את היכולת
של הוורב לשדרג מוטיבים מצליחים מימים ימימה ולעלות מדרגה. "Noise Epic" הוא ניצחון דווקא ביכולת של הוורב להרגיע את ההפקה המסיבית מסביב ולחזור לימי הרוק הנקי של אלבומיהם הראשונים.
זהו ניצחון אטמוספרי של שיר אחד בן שמונה דקות שגורם לציפיות הרבות להתפוגג ולהבנה הפשוטה שהוורב כאן עכשיו, עם אוסף שירים חדשים שיש בהם הרבה קסם ובעיקר עניין וכשרון רב. אין חתימה נכונה יותר מ"appalachian springs" שסוגר את האלבום.
היה שווה לחכות לוורב, כי גם אחרי 11 שנה, מאבקי כוח וסכסוכים בתוך הלהקה, התמכרויות כאלה ואחרות ומגוון מטענים שמאפיינים חיים של להקה, המוזיקה היא הכוח המניע. אין צורך להתגעגע יותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
