לא בדיוק בוב דילן של דור האימו
איש ברייט אייז קונור אוברסט מחיה את מיתוס הנדודים האמריקאי באלבום סולו חדש, יפה ומשכנע
קונור אוברסט
איך אפשר לא להיות סקפטיים בקשר למישהו שנחשב ל"דילן של דור האימו"? הסינגר-סונגרייטר הזה מאומהה, נברסקה, הוציא את אלבומו הראשון בגיל 13 ומאז לא מפסיקים להגיד לו/עליו כמה הוא יפה ומוכשר, מה שיצר אצלו איזושהי יומרנות שאותי תמיד הרתיעה.
אבל נראה שכל האלבומים שהוציא - לבד ובמסגרת להקות ופרויקטים שונים - בסופו של דבר השתלמו. כי האלבום החדש שלו - אלבום הסולו הראשון של אוברסט מאז אמצע הניינטיז - הוא באמת תקליט יפה.
במידה רבה האלבום הזה, שנושא את שמו של אוברסט ככותרת, מהווה המשך ל"Cassadaga", האלבום האחרון של ברייט אייז. אם שמו של האלבום ההוא התייחס לקהילה רוחנית מלאת מדיומים בפלורידה, שם ניסה אוברסט לתקשר עם המתים, האלבום החדש הוקלט עם להקת נגנים המכנה את עצמה לצורך העניין ה- Mystic Valley Band בעיירה במקסיקו הידועה בהיסטוריה המיסטית שלה.
היסטוריה הכוללת תצפיות עב"מים, כישופים אצטקיים ואגדה על הולדתו של אל אצטקי שנראה כמו נחש עם נוצות.
חשק למסע תרמילאות
למרות זאת, תוכן האלבום מביא איתו את האווירה של המקום בלי לכפות עליך יותר מדי משמעויות סימבוליות כבדות, ואין בו כל מיני גימיקים נודניקיים כמו מכשיר הפענוח הספקטרלי שצורף לעטיפת "Cassadaga" (חתיכת פלסטיק שקופה שכאשר מניחים אותה על החוברת הפנימית האפורה ומסתכלים דרכה אפשר לראות כל מיני ציורים וכיתובים, האמורים לסייע בפענוח המשמעויות העמוקות של האלבום).
במקסיקו הקליטו אוברסט וחבריו אלבום פולק חם עם נגיעות
של אלטרנטיב קאנטרי ("Sausalito", "Moab"), ובו מחפש אוברסט את הגאולה באבק הדרכים.
זה אמנם מיתוס אמריקאי שנראה שכבר עבר מן העולם, אך אוברסט מגיש אותו בצורה מספיק משכנעת כדי להחיותו מחדש. מי יודע, אולי בהשראת האלבום כל מיני ילדי אימו יחליטו להפקיר את התחזוקה השוטפת של התספורת לטובת מסע תרמילאות.
אם לא שום דבר אחר, האלבום החדש של קונור אוברסט עושה חשק לקנות כרטיס טיסה ולעוף מפה לכמה זמן.
נא להמתין לטעינת התגובות
