ג'ז בלי סטיגמות ב-42 מעלות חום
צעירים, מבוגרים, נגנים ומעריצים-כולם נוהרים לפסטיבל הג'ז באילת וגם האמנים: אבישי כהן הפתיע, ריצ'רד בונה הדהים ואבי ליבוביץ' ריגש. סיכום ביניים של חגיגת הג'ז והמלצות
אבישי כהן צילום: אמיר מאירי
מדהים אותי, מכיון שמדובר בלמעלה מ-30 אלף איש, שירדו עד אילת כדי לשמוע מוזיקה שאינה תמיד מתחנפת לאוזן וללב, במחיר של 960 שקל לארבעה ערבים (כרטיס זהב) ועוד כמה אלפים על בתי מלון ושאר ההוצאות.
מדהים אותי, מכיוון שברחבות מסתובבים לא רק גברים מעונבים ונשים בחליפות ערב אלא גם חבר'ה צעירים, שמגיעים לג'ם סאשנים בלילות ולכיתות האמן בצהרי הימים.
אז בשביל מה הם באים? אוהבי ג'ז מושבעים הגיעו כדי לצפות במייק סטרן מארח את ריצ'רד בונה כמתאבן נפלא לפתיחה. שני גיטריסטים- סטרן על גיטרה מסורתית, בונה על גיטרת בס. השילוב הזה בין המאלתר המיומן סטרן והצלילים שמפיק בונה הוא חוויה שמתרחשת רק בפסטיבלים בינלאומיים.
אוהבי הטרומבון, שמייצר לאחרונה כוכבים רבים, פגשו את ג'ון פדשוק עם השישייה שלו ממנהטן שאלתרו וניגנו בתחכום מלודי ואת הטרומבוניסט אבי ליבוביץ' והאורקסטרה.
ליבוביץ', המוזיקאי הכי מבוקש בארץ בתחומו, הופיע במתחם שמיועד להרכבים ישראלים עם הביג באנד שלו. ככה זה בפסטיבל הג'ז-אם אתה ישראלי-אתה נמצא באזורים שהוקצו למופעים ישראליים ובהם בלבד.
לנפץ את הסטיגמה
את הסטיגמה הזו רוצה המנהל האמנותי הבא אבישי כהן לנפץ. אם אתה טוב-אז מגיע לך מחלקה בינלאומית, וכהן כבר הגשים את זה הלכה למעשה כשעלה באחת אחרי חצות לנגן במתחם המיועד להרכבים מחו"ל, כאילו כדי לומר: זהו, אני הסנונית הישראלית הראשונה בפסטיבל על תקן בינלאומי.
כהן והשלישייה המצוינת שלו עם שי מאסטרו על הפסנתר ומארק ג'וליאנה על התופים, הביאו את הקהל הגדול ביותר שנראה אי פעם בתולדות הפסטיבל הזה.
הערב היה כל כך מפוצץ עד שהמופע המקביל באותה שעה - שביעיית המתופף הותיק בן ריילי בתוכנית שהוקדשה לטלווניוס מונק-נשאר כמעט שומם מקהל.
מי שהמתין להיילייט האפרו-היפ-הופ-לטינו-ג'זי של עומר סוסה הקובני הצבעוני והסוער, קיבל עוד לפני כן
במשבצת מוזיקת העולם את אדמר קסטיינדה.
מה עושה נבל קולמביאני בפסטיבל ג'ז? קסטיינדה יליד בוגוטה פיתח טכניקה מיוחדת בנגינת הנבל כדי להשתייך לז'אנר. תחילה קשה להבין איך הוא מייצר את הצלילים היפים האלה, אבל אחרי ששומעים את השילוב בינו לבין קסטניידה לויברפון של ג'ון לוק-אפשר להבין למה ענקים כמו וינטון מרסליס וג'ון סקופילד רצו לנגן איתו.
ואם בצעירים פתחנו, איתם גם נסיים. הג'ם סשנים על דשא מלון אמבסדור שינו השנה את עורם ובמקום להכיל רק צעירים שלומדים בבתי ספר למוזיקה, הוחזר זוהרם מימי קדם. ענקי הג'ז מחו"ל ויתרו השנה על מספר שעות שינה וחזרו אחרי ההופעה המסודרת שלהם אל הרחבה המאולתרת, שם ניגנו במשך שעות אל תוך הלילה.
נא להמתין לטעינת התגובות
